Nedarim 7

Kapitel 7

א רב אחא בר יעקב אמר כגון דנדר והוא בבית הקברות
1 R. Aḥa b. Ja͑qob erwiderte: Wenn er [das Nazirat] auf einem Begräbnisplatzegelobt hat. –
ב הניחא למ''ד לא חיילא עליה נזירות מאלתר אלא למ''ד מאלתר חיילא עליה מי איכא בל תאחר ועוד האמר מר בר רב אשי חיילא נזירות עליה מאלתר וכי פליגי לענין מלקות פליגי
2 Allerdings nach demjenigen, welcher sagt, er werde dann vom Nazirat nicht sofort erfaßt, wieso aber kann das Verbot des Versäumens nach demjenigen vorkommen, welcher sagt, er werde soforterfaßt!? Und ferner sagte ja Mar b. R. Aši, das Nazirat erfasse ihn sofort, und ihr Streit bestehe nur über die Geißelung!? –
ג אפ''ה קם ליה בבל תאחר משום דקא מאחר נזירות דטהרה א''ר אשי הואיל וכן נזיר שטימא עצמו במזיד עובר משום בל תאחר דנזירות טהרה
3 Er begeht dennoch das Verbot des Versäumens, denn er versäumt das Nazirat in Reinheit. R. Aši sagte: Da dem so ist, so übertritt ein Nazir, der sich vorsätzlich verunreinigt, das Verbot des Versäumens inbetreff des in Reinheit zu haltenden Nazirates.
ד רב אחא בריה דרב איקא אמר עובר בבל תאחר תגלחתו
4 R. Aḥa, Sohn des R. Iqa, erwiderte: Das Verbot des Versäumens kommt beim Haarscherenvor.
ה ולא מיבעיא למ''ד תגלחת מעכבת אלא אפי' למ''ד תגלחת אינה מעכבת מצות גילוח מיהא לא מיקיים
5 Selbstverständlich nach demjenigen, welcher sagt, das Haarscheren seiunerläßlich, aber dies gilt auch nach demjenigen, welcher sagt, das Haarscheren sei nicht unerläßlich, denn immerhin unterläßt er das Gebot des Haarscherens.
ו מר זוטרא בריה דרב מרי אמר עובר בבל תאחר קרבנותיו
6 Mar Zuṭra, Sohn des R. Mari, erwiderte: Das Verbot des Versäumens kommt bei der Darbringung seines Opfers vor. –
ז ומן הכא נפקא ליה מהתם נפקא ליה (דברים כג:כב) כי דרוש ידרשנו אלו חטאות ואשמות
7 Ist dies denn hieraus zu entnehmen, dies geht ja hervor aus folgendem:<i>denn fordern wird er es</i>, das sind die Sündopfer und die Schuldopfer!? –
ח מהו דתימא חידוש הוא שחידשה תורה בנזיר
8 Man könnte glauben, beim Nazir sei es anders, da die Tora bei diesem ein Novum geschaffen hat. –
ט מאי חידוש אילימא דלא מתפיס ליה לחטאת נזיר בנדר הרי חטאת חלב שאין מתפיסה בנדר ועובר בבל תאחר
9 Wieso ein Novum: wollte man sagen, weil das Nazir-Sündopfer von einem Gelübde nicht erfaßtwird, so wird ja auch das Sündopfer wegen Talg[genusses]von einem Gelübde nicht erfaßt, dennoch gilt bei diesem das Verbot des Versäumens? –
י אלא מאי חידושיה סד''א הואיל ואם אמר הריני נזיר אפילו מן חרצן הוי נזיר לכל אימא לא ליעבור עליה משום בל תאחר קמ''ל
10 Vielmehr, das Novum besteht darin, daß man Nazir in jeder Hinsicht ist, auch wenn man nur ein Nazirat inbezug auf [das Essen von] Traubenkernengelobt hat. Man könnte glauben, hierbei gelte nicht das Verbot des Versäumens, so lehrt er uns. –
יא הניחא למ''ד כי נזיר מן חרצן הוי נזיר לכל אלא לר''ש דאמר אין נזיר עד שיזיר מכולן מאי איכא למימר ועוד האי חידוש לחומרא הוא
11 Allerdings nach demjenigen, welcher sagt, ein Nazir inbezug auf Traubenkerne sei Nazir in jeder Hinsicht, wie ist es aber nach R. Šimo͑n zu erklären, welcher sagt, er sei nur dann Nazir, wenn er sich durch das Nazirgelübde allesentzogen hat!? Und ferner ist ja dieses Novum erschwerend!? –
יב אלא מאי חידושיה דסד''א הואיל
12 Vielmehr, das Novum besteht darin, daß er sich seiner Pflicht entledigt,
Vorheriges KapitelNächstes Kapitel