Nedarim 87

Kapitel 87

א אמר תהא שדה זו מופקרת ליום אחד לשבת אחת לחדש אחד לשנה אחת לשבוע אחת עד שלא זכה בה בין הוא בין אחר יכול לחזור בו משזכה בה בין הוא בין אחר אין יכול לחזור בו רישא רבנן סיפא ר' יוסי
1 Sagt er: dieses Feld sei freigegeben auf einen Tag, eine Woche, einen Monat, ein Jahr oder ein Septennium, so kann er, solange ein anderer oder er selber es sich nicht angeeignet hat, zurücktreten und sobald ein anderer oder er selber es sich angeeignet hat, nicht mehr zurücktreten. Der Anfangsatznach den Rabbanan und der Schlußsatznach R. Jose!?
ב אמר עולא סיפא נמי רבנן היא אי הכי אמאי עד שלא זכה בה בין הוא בין אחר יכול לחזו' בו שאני שנה ושבוע דלא שכיחי
2 U͑la erwiderte: Auch der Schlußsatz nach den Rabbanan. – Wieso kann er demnach, solange weder er noch ein anderer es sich angeeignet hat, zurücktreten!? – Anders verhält es sich bei der [Preisgabe] auf ein Jahr oder ein Septennium, da dies ungewöhnlich ist.
ג ר"ל אמר מדסיפא ר' יוסי רישא נמי ר' יוסי ורישא היינו טעמא דלא לישתכח תורת הפקר
3 Reš Laqiš erwiderte: Da der Schlußsatz die Ansicht R. Joses vertritt, so vertritt auch der Anfangsatz die Ansicht R. Joses, denn im Anfangsatze erfolgt esaus dem Grunde, damit das Gesetz der Preisgabe nicht in Vergessenheit gerate. –
ד אי הכי אפילו מיום הראשון נמי ליהוי הפקר אמר רבה מפני הרמאין דמפקירין והדרין בהון
4 Demnach sollte es schon vom ersten Tage an Freigutsein!? Rabba erwiderte: Wegen der Schwindler, die preisgebenund zurücktreten.
ה אבל דאורייתא לא הוי הפקר
5 Wenn es demnach nach der Tora kein Freigut ist,
Vorheriges KapitelNächstes Kapitel