Pesachim 118

Kapitel 118

א (ויקרא יד, כ) והעלה הכהן את העולה שהעלה כבר

1 der Priester soll das Brandopfer dargebrachthaben, das er bereits dargebracht hat.

ב אמר ליה רב שמן בר אבא לרב פפא לדידך דאמרת מעלה ומלינה בראשו של מזבח קיימין ועבדינן מילתא לכהנים דאתו בה לידי תקלה דסברי דיומיה הוא ואתו לאקטורי אמר ליה כהנים זריזין הן

2 R. Šamen b. Abba sprach zu R. Papa: Wieso darf man nach deiner Erklärung, man richte es her und lasse es auf dem Altar übernachten, etwas tun, wodurch die Priester zu einem Verstoße kommen könnten, denn im Glauben, es seien [Opferteile] dieses Tages, könnten sie sie aufräuchern!? Dieser erwiderte: Priester sind vorsichtig.

ג אמר ליה רב אשי לרב כהנא ואמרי לה רב הונא בריה דרב נתן לרב פפא והא כמה דלא מתקטרי אמורין כהנים לא מצו אכלי בשר דתניא יכול יהו כהנים רשאין בחזה ושוק קודם הקטרת אמורין תלמוד לומר (ויקרא ז, לא) והקטיר הכהן את החלב המזבחה והדר (ויקרא ז, לא) והיה החזה לאהרן ולבניו

3 R. Aši sprach zu R. Kahana, und wie manche sagen, R. Hona, Sohn des R. Nathan, zu R. Papa: Solange die Opferteile nicht auf geräuchert sind, dürfen ja die Priester vom Fleische nicht essen!? Es wird nämlich gelehrt: Man könnte glauben, die Priester dürfen Brust und Schenkel vor der Aufräucherung der Opferteile [essen], so heißt es:der Priester soll das Fett auf dem Altar aufräuchern, und nachher erst:die Brust soll Ahron und seinen Söhnen gehören.

ד וכמה דכהנים לא אכלי בשר בעלים לא מתכפרי דתניא (שמות כט, לג) ואכלו אותם אשר כפר בהם מלמד שהכהנים אוכלים ובעלים מתכפרין

4 Und solange die Priester vom Fleische nicht gegessen haben, erlangen ja die Eigentümer keine Sühne, denn es wird gelehrt:Sie sollen diese essen, womit Sühne bewirkt werde, dies lehrt, daß es die Priester essen und der Eigentümer Sühne erlange!?

ה אמר ליה כיון דלא אפשר עשאום כמי שנטמאו או שאבדו דתניא יכול נטמאו אמורין או שאבדו לא יהו כהנים זכאין בחזה ושוק תלמוד לומר (ויקרא ז, לא) והיה החזה לאהרן ולבניו מכל מקום

5 Dieser erwiderte: Da es nicht anders möglich ist, so ist es ebenso, als würden [die Opferteile] unrein geworden oder abhanden gekommen sein. Es wird nämlich gelehrt: Man könnte glauben, daß, wenn [die Opferteile] unrein geworden oder abhanden gekommen sind, die Priester kein Anrecht auf Brust und Schenkel haben, so heißt es: die Brust soll Ahron und seinen Söhnen gehören, in jedem Falle.

ו רב כהנא רמי כתיב (שמות כג, יח) לא ילין חלב חגי עד בקר עד בוקר הוא דלא ילין הא כל הלילה כולה ילין וכתיב (ויקרא ו, ה) והקטיר עליה חלבי השלמים עליה השלם כל הקרבנות כולן

6 R. Kahana wies auf einen Widerspruch hin: Es heißt: das Fett meines Festopfers soll nicht bis zum Morgen übernachten; bis zum Morgen darf es nicht übernachten, wohl aber darf es die ganze Nacht liegen bleiben, dagegen heißt es:er soll darauf die Fettstücke des Heilsopfers aufräuchern, damit sind alle Opfer zu beenden!?

ז הוא מותיב לה והוא מפרק לה כשנתותרו

7 Er wies auf diesen Widerspruch hin, und er selbst erklärte es auch: wenn [Opferteile]zurückbleiben.

ח רמי לי' רב ספרא לרב כתיב (שמות לד, כה) לא ילין לבקר זבח חג הפסח לבקר הוא דלא ילין הא כל הלילה ילין והכתיב (במדבר כח, י) עולת שבת בשבתו ולא עולת חול בשבת ולא עולת חול ביום טוב

8 R. Saphra wies Rabh auf einen Widerspruch hin: Es heißt:das Opferfleisch des Pesaḥfestes soll nicht bis zum Morgen übernachten, bis zum Morgen darf es nicht übernachten, wohl aber darf es die ganze Nacht liegen bleiben, dagegen heißt es:ein Brandopfer von Šabbath zu Šabbath, nicht aber ein Brandopfer des Wochentages am Šabbath, noch ein Brandopfer des Wochentages am Feste!?

ט אמר ליה כבר רמייה ניהליה רב אבא בר חייא לר' אבהו ושני ליה הכא בארבעה עשר שחל להיות בשבת עסקינן דחלבי שבת קריבין ביום טוב

9 Dieser erwiderte: R. Abba b.Ḥija wies bereits R. Abahu auf diesen Widerspruch hin, und er erwiderte ihm, in dem Falle, wenn der vierzehnte [Nisan] auf einen Šabbath fällt, und die Fettstücke des Šabbaths dürfen am Feste dargebracht werden.

י אמר ליה משום דחלבי שבת קריבין ביום טוב אנן ניקו ונימא ליה דהאי קרא בארבעה עשר שחל להיות בשבת הוא דכתיב אמר ליה שבקיה לקרא דהוא דחיק ומוקים אנפשיה:

10 Jener entgegnete: Sollten wir denn, weil die Fettstücke des Šabbaths am Feste dargebracht werden dürfen, den Schriftvers auf den Fall beziehen, wenn der vierzehnte auf einen Šabbath fällt!? Dieser erwiderte: Laß diesen Schriftvers; er ist schwierig und muß sich selber erklären.

יא <big>מתני׳</big> הפסח ששחטו שלא לשמו וקבל והלך וזרק שלא לשמו או לשמו ושלא לשמו או שלא לשמו ולשמו פסול

11 WENN MAN DAS PESAḤOPFER AUF EINEN ANDEREN NAMENGESCHLACHTET, AUF EINEN ANDEREN NAMEN [DAS BLUT] AUFGENOMMEN, ES [ZUM ALTAR] GEBRACHT ODER GESPRENGT HAT, ODER AUF SEINEN NAMEN UND AUF EINEN ANDEREN NAMEN, ODER AUF EINEN ANDEREN NAMEN UND AUF SEINEN NAMEN, SO IST ES UNTAUGLICH.

יב כיצד לשמו ושלא לשמו לשם פסח ולשם שלמים שלא לשמו ולשמו לשם שלמים ולשם פסח:

12 WAS HEISST: AUF SEINEN NAMEN UND AUF EINEN ANDEREN NAMEN? ALS PESAḤOPFER UND ALS HEILSOPFER. AUF EINEN ANDEREN NAMEN UND AUF SEINEN NAMEN? ALS HEILSOPFER UND ALS PESAḤOPFER.

יג <big>גמ׳</big> בעי רב פפא בעבודה אחת תנן או בשתי עבודות תנן

13 GEMARA. R. Papa fragte: Wird hiervon einer Dienstverrichtung gelehrt, oder von zwei Dienstverrichtungen?

יד בעבודה אחת תנן ורבי יוסי היא דאמר אף בגמר דבריו אדם נתפס

14 Wird hier von einer Dienstverrichtung gelehrt, nach R. Jose, welcher sagt, man halte sich auch an den Schluß der Worte eines Menschen,

טו דאי ר"מ הא אמר תפוס לשון ראשון

15 denn R. Meír ist ja der Ansicht, man richte sich nach der ersten Fassung,

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel