Pesachim 149

Kapitel 149

א לקיוהא דפירא בעיניה הכא ליתא לקיוהא דפירא בעיניה:

1 In diesem ist noch die Schärfe der Frucht enthalten, in jenem ist die Schärfe der Frucht nicht mehr enthalten.

ב אין צולין את הפסח וכו': מעשה לסתור חסורי מיחסרא והכי קתני ואם אסכלא מנוקבת מותר ואמר רבי צדוק מעשה בר"ג שאמר לטבי עבדו צא וצלה לנו את הפסח על האסכלא מנוקבת

2 MAN DARF DAS PESAḤOPFER WEDER &C. BRATEN. Ein Tatfall zur Widerlegung!? — [Die Mišna] ist lückenhaft und muß wie folgt lauten: Ist der Rost durchlocht, so ist er erlaubt; hierzu erzählte R. Çadoq, daß R. Gamliél einst zu seinem Knechte Ṭabi sagte: Geh und brate uns das Pesaḥopfer auf einem durchlochten Roste.

ג בעא מיניה רב חיננא בר אידי מרב אדא בר אהבה תנור שהסיקו בקליפי ערלה וגרפו ואפה בו את הפת לדברי האוסר מהו א"ל הפת מותרת

3 R. Ḥenana b. Idi fragte R. Ada b. Ahaba: Wie ist es, wenn man einen Ofen mit Schalen von Ungeweihtem geheizt, ihn ausgerafft und in diesem Brot gebacken hat, nach demjenigen, nach dem esverboten ist? Dieser erwiderte: Das Brot ist erlaubt.

ד א"ל והאמר רב חיננא סבא אמר רבי אסי אמר רבי יוחנן תנור שהסיקו וגרפו וצלה בו את הפסח אין זה צלי אש שנאמר (שמות יב, ח) צלי אש (שמות יב, ח) צלי אש שתי פעמי'

4 Jener entgegnete: R. Ḥenana der Greis sagte ja aber im Namen R. Asis im Namen R. Joḥanans, daß, wenn man einen Ofen geheizt, ausgerafft und darin das Pesaḥopfer gebraten hat, dies nicht ‘am Feuer gebraten’ heiße, weil es zweimalam Feuer gebraten heißt.

ה טעמא דגלי רחמנא צלי אש צלי אש שתי פעמים הא לא גלי רחמנא הוי אמינא צלי אש הוא

5 Also nur da, weil der Allbarmherzige es durch die Wiederholung [der Worte] am Feuer gebraten bekundet, wo dies aber nicht der Fall ist, heißt auch dies ‘am Feuer gebraten’!?

ו א"ל גלי רחמנא התם וילפינן מינה

6 Dieser erwiderte: Der Allbarmherzige bekundete es da, und man folgere hiervon.

ז ואי בעית אימא התם טעמא דכתב רחמנא צלי אש שתי פעמים הא לא כתב רחמנא צלי אש שתי פעמים הוה אמינא אאש קפיד רחמנא ואפילו גרפו נמי צלי אש הוא אבל הכא אעצים דאיסורא קא קפיד רחמנא והא ליתנהו

7 Wenn du aber willst, sage ich: nur da aus dem Grunde, weil der Allbarmherzige [die Worte] am Feuer gebraten wiederholt hat, denn, wenn der Allbarmherzige [die Worte] am Feuer gebraten nicht wiederholt hätte, könnte man glauben, auch ausgerafft heiße es ‘am Feuer gebraten’, da es auf das Feuer ankommt; hierbei aber kommt es auf das verbotene Holz an, und dieses ist ja nicht mehr vorhanden.

ח ת"ר חתכו ונתנו על גבי גחלים רבי אומר אומר אני שזה צלי אש רמי ליה רב אחדבוי בר אמי לרב חסדא מי אמר רבי גחלים אש נינהו

8 Die Rabbanan lehrten: [Über den Fall,] wenn man [das Pesaḥopfer] geschnittenund auf Kohlen gelegt hat, sagte Rabbi: Ich sage, dies heiße ‘am Feuer gebraten’. R. Aḥadboj b. Ami wies R. Ḥisda auf einen Widerspruch hin: Kann Rabbi denn gesagt haben, Kohlen gelten als Feuer,

ט ורמינהו (ויקרא יג, כד) מכות אש אין לי אלא שנכוה באש נכוה בגחלת ברמץ בסיד רותח בגפסיס רותח וכל דבר הבא מן האור לאיתויי חמי האור מניין ת"ל מכוה מכוה ריבה

9 dem widersprechend wird ja gelehrt:am Feuer verbrannt; ich weiß dies nur von dem Falle, wenn am Feuer verbrannt, woher dies von dem Falle, wenn an einer Kohle, heißer Asche, brennendem Kalk, brennendem Gips und jeder anderen vom Feuer kommenden Sache, was auch am Feuer erhitztes Wasser einschließt? Es heißt zweimal verbrannt, einschließend.

י טעמא דרבי רחמנא מכוה מכוה הא לא רבי רחמנא מכוה מכוה גחלים לאו אש נינהו

10 Nur weil der Allbarmherzige dies durch die Wiederholung [des Wortes] verbrannt einschließt, hätte es aber der Allbarmherzige durch die Wiederholung [des Wortes] verbrannt nicht eingeschlossen, so würden Kohlen nicht als Feuer gelten!?

יא א"ל גחלת של עץ לא איצטריך קרא לרבויי כי איצטריך קרא לגחלת של מתכת

11 Dieser erwiderte: Holzkohlen brauchen durch einen Schriftvers nicht eingeschlossen zu werden, es ist nur wegen metallischer Kohlen nötig. —

יב וגחלים של מתכת לאו אש הוא והא גבי בת כהן דכתיב (ויקרא כא, ט) באש תשרף ואמר רב מתנה פתילה של אבר היו עושין לה

12 Gelten denn Metallkohlen nicht als Feuer, von der [hurenden] Priesterstochter heißt es ja:sie soll im Feuer verbrannt werden, und hierzu sagte R. Mathna, daß man für sie eine Bleistange [schmolz]!?

יג שאני התם דאמר קרא באש תשרף תשרף לרבות כל שריפות הבאות מן האש

13 Anders ist es da; die Schrift sagt: sie soll im Feuer verbrannt werden, und [das Wort] verbrannt schließt jede durch das Feuer entstehende Verbrennungsart ein. —

יד וכ"ש אש עצמה ונקיף לה חבילי זמורות ונקלה אתיא שריפה שריפה מבני אהרן מה להלן שריפת נשמה וגוף קיים אף כאן שריפת נשמה וגוף קיים

14 Um so mehr durch wirkliches Feuer, so sollte man sie doch mit Reisigbündeln umgeben und verbrennen!? — Es ist durch [das Wort] Verbrennen zu folgern, daß auch bei den Söhnen Ahronsgebraucht wird; wie es da eine Verbrennung der Seele bei Erhaltung des Körperswar, ebenso auch hierbei eine Verbrennung der Seele bei Erhaltung des Körpers. —

טו ונעביד לה חמי האור משום דר"נ דאמר ר"נ אמר קרא (ויקרא יט, יח) ואהבת לרעך כמוך ברור לו מיתה יפה

15 Sollte man doch für sie kochendes Wasser herrichten!? — Wegen einer Lehre R. Naḥmans: Die Schrift sagt:du sollst deinen Nächsten lieben wie dich selbst, wähle für ihn einen leichten Tod. —

טז וכי מאחר דאיכא רב נחמן גזירה שוה למה לי אמרי אי לאו גזירה שוה ה"א שריפת נשמה וגוף קיים לאו שריפה היא ואי משום דרב נחמן ניפוש לה חבילי זמורות טובא כי היכי דתמות בעגלא קמ"ל

16 Wozu ist, wo wir die Lehre R. Naḥmans haben, die Wortanalogie nötig!? — Ich will dir sagen: wenn nicht die Wortanalogie, könnte man glauben, die Verbrennung der Seele bei Erhaltung des Körpers gelte nicht als Verbrennung, wegen der Lehre R. Naḥmans aber nehme man recht viele Reisigbündel, damit der Tod schnell eintrete, so lehrt er uns. —

יז ואלא באש ל"ל לאפוקי אבר מעיקרו

17 Wozu heißt es demnach: im Feuer!? — Dies schließt Bleierzaus.

יח אמר ליה רבי ירמיה לרבי זירא וכל היכא דכתיב באש תשרף לרבות כל שריפות הבאות מחמת אש הוא והא גבי פרים הנשרפים דכתיב בהו (ויקרא ד, יב) ושרף אותו על עצים באש ותניא באש ולא בסיד רותח ולא בגפסיס רותח

18 R. Jirmeja sprach zu R. Zera: Ist denn überall, wo es ‘im Feuer verbrennen’ heißt, jede durch das Feuer entstehende Verbrennungsart einbegriffen, auch von den zu verbrennenden [Opfer-]Farren heißt es ja:er verbrenne ihn auf Holzscheiten im Feuer, und es wird gelehrt, nur im Feuer, nicht aber in brennendem Kalk oder brennendem Gips!?

יט א"ל הכי השתא התם כתיב באש והדר תשרף לרבות כל שריפות הבאות מחמת האש הכא כתיב ושרף אותו על עצים באש לבסוף אש למימרא דאש אין מידי אחרינא לא

19 Dieser erwiderte: Ist es denn gleich: da heißt es zuerst im Feuer und nachher soll sie verbrannt werden, was jede durch das Feuer entstehende Verbrennungsart einschließt, hierbei aber heißt es: er verbrenne ihn auf Holzscheiten im Feuer, [das Wort] Feuer am Schlusse, und dies besagt: nur durch Feuer und nichts anderes. —

כ התם נמי כתיבא שריפה לבסוף דכתיב

20 Aber auch hierbei steht ja [das Wort] verbrennen am Schlusse, denn es heißt:

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel