Pesachim 154

Kapitel 154

א והני תרי קראי למה לי חד בעולה וחד בשלמים וצריכא דאי כתב רחמנא בעולה הוה אמינא עולה היא דחמירא שכן כליל אבל שלמים דלא חמירי אימא לא

1 Wozu sind beide Schriftverse nötig!? — Einer [spricht] vom Brandopfer und der andere vom Heilsopfer. Und beide sind nötig. Würde der Allbarmherzige es nur vom Brandopfer geschrieben haben, so könnte man glauben, weil es beim Brandopfer strenger ist, indem es vollständig dargebracht wird, nicht aber gelte dies vom Heilsopfer, das nicht streng ist.

ב ואי כתב רחמנא שלמים הוה אמינא אדרבה דאית בהו שתי אכילות אבל עולה דלית בה שתי אכילות אימא לא קמ"ל

2 Und würde der Allbarmherzige es nur vom Heilsopfer geschrieben haben, so könnte man im Gegenteil glauben, weil es bei diesem zwei Verzehrungengibt, nicht aber gelte dies vom Brandopfer, bei dem es keine zwei Verzehrungen gibt. Daher lehrt er [beide]. —

ג ור' אליעזר נמי הכתיב והבשר תאכל אמר לך ההוא מיבעי ליה שאין הבשר מותר באכילה עד שיזרק הדם

3 Und R. Elie͑zer, es heißt ja: das Fleisch sollst du essen!? — Er kann dir erwidern: jener deutet darauf, daß das Fleisch nicht eher zum Essen erlaubt ist, als bis das Blut gesprengt worden ist. —

ד אי הכי אימא כוליה להכי הוא דאתא דם אע"פ שאין שם בשר מנלן

4 Demnach kann ja der ganze [Schriftvers] darauf deuten; woher daß das Blut auch ohne Fleisch [tauglich ist]!? —

ה אמר לך אם כן נכתוב רחמנא הבשר תאכל והדר ודם זבחיך ישפך כדכתיב ברישא (דברים יב, כז) ועשית עולותיך הבשר והדם מאי שנא דאקדמיה לדם זבחיך שמע מינה דם אע"פ שאין בשר ושמע מינה שאין הבשר מותר באכילה עד שיזרק הדם

5 Er kann dir erwidern: demnach sollte ja der Allbarmherzige zuerst schreiben: das Fleisch sollst du essen, und nachher: das Blut deiner Schlachtopfer soll ausgegossen werden, wie es auch vorher heißt: du sollst deine Brandopfer herrichten, das Fleisch und das Blut; wenn aber der Allbarmherzige zuerst vom Blute der Opfer spricht, so ist hieraus zu entnehmen, daß das Blut auch ohne Fleisch [tauglich ist], und ebenso ist hieraus zu entnehmen, daß das Fleisch nicht eher zum Essen erlaubt ist, als bis das Blut gesprengt worden ist. —

ו ור' יהושע אין הבשר מותר באכילה עד שיזרק הדם קל וחומר הוא ומה אימורין דכי ליתנהו לא מעכבי כי איתנהו מעכבי דם דכי ליתיה מעכב כי איתיה לא כל שכן דמעכב

6 [Woher weiß] R. Jehošua͑, daß das Fleisch nicht eher zum Essen erlaubt ist, als bis das Blut gesprengt worden ist!? — Dies ist [durch einen Schluß] vom Leichteren auf das Schwerere zu folgern: wenn die Opferteile, die, wenn nicht vorhanden, kein Hindernisbilden, ein Hindernis bilden, wenn sie vorhandensind, um wieviel mehr bildet das Blut, das, auch nicht vorhanden, ein Hindernis bildet, ein Hindernis, wenn es vorhanden ist. —

ז ורבי אליעזר מילתא דאתיא בקל וחומר טרח וכתב לה קרא ור' יהושע כל היכא דאיכא למדרש דרשינן

7 Und R. Elie͑zer!? — Die Schrift bemüht sich auch, das zu schreiben, was durch einen Schluß vom Leichteren auf das Schwerere zu folgern wäre. — Und R. Jehošua͑!? — Was daraus zu deuten ist, deute man.

ח השתא לימא מתני' דלא כרבי יהושע דכיון דאמר בעינן תרתי וציץ אאכילות לא מרצה היכי אתי בטומאה

8 Es ist nun anzunehmen, daß unsere Mišna nicht die Ansicht R. Jehošua͑s vertritt, denn wieso könnte man nach seiner Ansicht, daß beideserforderlich sei, und daß ferner das Stirnblatt die Speiseteile nicht wohlgefällig mache, [das Opfer] in Unreinheit darbringen!? —

ט אפילו תימא רבי יהושע אלא קסבר רבי יהושע הציץ מרצה על העולין

9 Du kannst auch sagen, sie vertrete die Ansicht R. Jehošua͑s, denn er ist der Ansicht, das Stirnblatt mache die Opferteilewohlgefällig. —

י הא תינח זבחים דאיכא עולין אלא עומר ושתי הלחם דליכא עולין מאי איכא למימר אמרי כי אמר רבי יהושע נמי דבעינן תרתי בזבחים במנחות לא אמר

10 Einleuchtend ist dies hinsichtlich der Schlachtopfer, die Opferteile haben, wie ist es aber hinsichtlich der Schwingegarbe und der zwei Brote, die keine Opferteilehaben, zu erklären!? — Ich will dir sagen: nur von den Schlachtopfern sagt R. Jehošua͑, beides sei erforderlich, nicht aber von den Speisopfern. —

יא ובמנחות לא אמר והתנן נטמאו שיריה אבדו שיריה כמדת רבי אליעזר כשירה כמדת רבי יהושע פסולה

11 Sagt er es etwa nicht von den Speisopfern, wir haben ja gelernt, daß, wenn das Zurückbleibendeunrein geworden oder abhanden gekommen ist, [das Opfer] nach der AnsichtR. Elie͑zers tauglich und nach der Ansicht R. Jehošua͑s untauglich sei!? —

יב כמדת ולא כמדת כמדת רבי יהושע דבעינן תרתי ולא כמדת רבי יהושע דאילו רבי יהושע בזבחים אמר במנחות לא אמר ואילו האי תנא סבר אפילו במנחות

12 Nach seiner Ansicht und nicht nach seiner Ansicht; nach der Ansicht R. Jehošua͑s, daß beides erforderlich sei, und nicht nach der Ansicht R. Jehošua͑s, denn R. Jehošua͑ sagt dies nur von Schlachtopfern und nicht von Speisopfern, und dieser Tanna sagt dies auch von Speisopfern. —

יג ומנו האי תנא דקאי כוותיה ומחמיר טפי מיניה ועוד תניא א"ר יוסי רואה אני את דברי רבי אליעזר במנחות ובזבחים ודברי רבי יהושע בזבחים ובמנחות

13 Wer ist der Tanna, der seiner Ansicht ist und noch erschwerender als er!? Ferner wird ja gelehrt: R. Jose sagte: Mir leuchtet die Ansicht R. Elie͑zers bei Speisopfern und Schlachtopfern ein, und die Ansicht R. Jehošua͑s bei Schlachtopfern und Speisopfern.

יד דברי רבי אליעזר בזבחים שהיה אומר דם אף על פי שאין שם בשר ודברי רבי יהושע בזבחים שהיה אומר אם אין דם אין בשר אם אין בשר אין דם דברי רבי אליעזר במנחות שהיה אומר קומץ אף על פי שאין שירים דברי רבי יהושע במנחות שהיה אומר אם אין קומץ אין שירים אם אין שירים אין קומץ

14 Die Ansicht R. Elie͑zers bei Schlachtopfern, denn er sagt, das Blut [sei tauglich] auch ohne Fleisch. Die Ansicht R. Jehošua͑s bei Schlachtopfern, denn er sagt, ohne Blut kein Fleisch und ohne Fleisch kein Blut. Die Ansicht R. Elie͑zers bei Speisopfern, denn er sagt, die Handvoll [sei tauglich] auch wenn Zurückbleibendes nicht mehr da ist. Die Ansicht R. Jehošua͑s bei Speisopfern, denn er sagt, ohne Handvoll kein Zurückbleibendes und ohne Zurückbleibendes keine Handvoll. —

טו אלא קסבר רבי יהושע הציץ מרצה על [העולין ועל] האכילות

15 Vielmehr R. Jehošua͑ ist der Ansicht, das Stirnblatt mache [die Opferteile] und die Speiseteile wohlgefällig. —

טז אי הכי אמאי כמדת רבי יהושע פסולה אאבוד ושרוף

16 Wieso ist esdemnach nach der Ansicht R. Jehošua͑s untauglich!? — Dies bezieht sich auf den Fall, wenn das Zurückbleibende abhanden gekommen oder verbrannt worden ist. —

יז אלא נטמא למאן קתני לרבי אליעזר פשיטא השתא יש לומר אבוד ושרוף דליתנהו מכשיר רבי אליעזר נטמא דאיתיה מיבעיא אלא פשיטא לרבי יהושע וקתני פסולה

17 Demnach gilt der Fall vom Unreinwerden nur nach R. Elie͑zer, und nach diesem ist es ja selbstverständlich: wenn es nach R. Elie͑zer tauglich ist, falls das Zurückbleibende abhanden gekommen oder verbrannt worden ist, wo es nicht mehr vorhanden ist, um wieviel mehr, wenn es unrein geworden ist, wo es noch vorhanden ist!? Doch wohl nach R. Jehošua͑, und er lehrt, es sei untauglich.

יח ועוד תניא רבי יהושע אומר כל זבחים שבתורה בין שנטמא בשר וחלב קיים ובין שנטמא חלב ובשר קיים זורק את הדם אבל נטמאו תרווייהו לא אלמא קסבר רבי יהושע אין הציץ מרצה על העולין ולא על האכילות

18 Ferner wird ja gelehrt, R. Jehošua͑ sagt, man sprenge das Blut aller in der Tora genannten Schlachtopfer, einerlei ob das Fleisch unrein geworden und das Fett erhalten ist, oder das Fett unrein geworden und das Fleisch erhalten ist, nicht aber, wenn beides unrein geworden ist, somit ist R. Jehošua͑ der Ansicht, das Stirnblatt mache weder die Opferteile noch die Speiseteile wohlgefällig!? —

יט אלא לעולם רבי יהושע היא מתני' ולא קשיא כאן לכתחלה כאן דיעבד כי אמר רבי יהושע לכתחלה דיעבד לא

19 Vielmehr, tatsächlich vertritt unsere Mišna die Ansicht R. Jehošua͑s, dennoch besteht hier kein Widerspruch; das eine von vornherein, das andere, wenn bereits geschehen. R. Jehošua͑ sagt diesnur von vornherein, nicht aber, wenn bereits [dargebracht]. —

כ ומנא תימרא דשני ליה לרבי יהושע בין לכתחלה לדיעבד דתניא נטמא בשר או שנפסל או שיצא חוץ לקלעים ר"א אומר יזרק ר' יהושע אומר לא יזרק ומודה ר' יהושע שאם זרק הורצה

20 Woher entnimmst du, daß R. Jehošua͑ zwischen von vornherein und bereits geschehen unterscheidet? — Es wird gelehrt: Ist das Fleisch unrein oder untauglich geworden, oder ist es außerhalb der Vorhängegekommen, so ist [das Blut], wie R. Elie͑zer sagt, zu sprengen, und wie R. Jehošua͑ sagt, nicht zu sprengen; jedoch pflichtet R. Jehošua͑ bei, daß, wenn es gesprengt worden ist, [das Opfer] wohlgefällig sei. —

כא חדא דפסולה דיעבד משמע ועוד חמשה דברים באין לכתחלה משמע

21 Erstens heißt es da: untauglich geworden, wenn bereits geschehen, und ferner heißt es hier: fünf Dinge werden dargebracht, auch von vornherein!? —

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel