Pesachim 161

Kapitel 161

א בשני שלה ואחר כך ראתה אינה אוכלת ופטורה מלעשות פסח שני
1 und sie darauf Fluß wahrnimmt, so darf sie davon nicht essen, und sie ist von der Herrichtung des zweiten Pesaḥfestes frei.
ב מ"ט לאו משום דמרצה ציץ אמרי לא משום דקסבר ר' יוסי מכאן ולהבא היא מטמאה
2 Doch wohl deshalb, weil das Stirnblatt [das Opfer] wohlgefällig macht!? — Nein, R. Jose ist der Ansicht, sie sei von [der Wahrnehmung]an unrein. —
ג והתניא רבי יוסי אומר זב בעל שתי ראיות ששחטו וזרקו עליו בשביעי שלו ואחר כך ראה וכן שומרת יום כנגד יום ששחטו וזרקו עליה בשני שלה ואחר כך ראתה הרי אלו מטמאין משכב ומושב למפרע
3 Es wird ja aber gelehrt, R. Jose sagte, daß, wenn man für einen Flußbehafteten, der zweimal [Ausfluß] wahrgenommen hat, am siebenten Tage [das Pesaḥopfer] geschlachtet und [das Blut] gesprengt hat, und er darauf wiederum [Fluß] wahrnimmt, oder für eine Flußverdächtige am zweiten Tage, und sie darauf [Fluß] wahrnimmt, diese rückwirkend Lager und Sitz verunreinigen,
ד ופטורים מלעשות פסח שני
4 und von der Herrichtung des zweiten Pesaḥfestes frei seien!? —
ה אמרי מאי למפרע מדרבנן
5 Ich will dir sagen, rückwirkend nur rabbanitisch.
ו ואף רבי אושעיא סבר מטמא למפרע מדרבנן דתניא רבי אושעיא אומר אבל זב שראה בשביעי שלו סותר את שלפניו וא"ל רבי יוחנן לא יסתור אלא יומו
6 Auch R. Oša͑ja ist der Ansicht, er sei nur rabbanitisch rückwirkend unrein, denn es wird gelehrt: R. Oša͑ja sagte: Wenn aber ein Flußbehafteter am siebenten Tage Ausfluß wahrnimmt, so hebt dies die vorangehenden [Tage]auf. R. Joḥanan sprach zu ihm: Dies hebt nur einen Tag auf. —
ז ממה נפשך אי קסבר למפרע הוא מטמא אפילו כולהו נסתור אי קסבר מכאן ולהבא הוא מטמא יומו נמי לא נסתור אלא אימא לא יסתור ולא יומו
7 Wie du es nimmst: ist er der Ansicht, er sei rückwirkend unrein, so sollte dies alle [vorhergehenden Tage]aufheben, und ist er der Ansicht, er sei nur von [der Wahrnehmung] an unrein, so sollte dies auch den einen Tag nicht aufheben!? Vielmehr lese man: es hebt nicht einmal einen Tagauf. Jener erwiderte: R. Jose ist deiner Ansicht.
ח וא"ל רבי יוסי קאי כוותך והא רבי יוסי אומר מטמאין משכב ומושב למפרע אלא לאו שמע מינה מטמא למפרע מדרבנן ש"מ
8 R. Jose sagt ja aber, sie verunreinigen Lager und Sitz rückwirkend!? Vielmehr ist hieraus zu entnehmen, er sei rückwirkend nur rabbanitisch unrein. Schließe hieraus. —
ט ולר' יוסי השתא דאמר מכאן ולהבא הוא מטמא [למת] בלבד למעוטי מאי
9 Was schließen, wenn R. Jose der Ansicht ist, er sei erst von [der Wahrnehmung] an unrein, [die Worte] ‘nur einer Leiche’ aus?
י נפשוט מינה דבכהן והותרה לו טומאת התהום
10 Hieraus wäre zu entnehmen, daß die unbekannte Unreinheit beim Priester zulässig sei!? —
יא אמרי לעולם בבעלים ובפסח וקסבר אין שוחטין וזורקין על טמאי שרץ ואיצטריך למעוטי
11 Ich will dir sagen, tatsächlich bezieht es sich auf die Eigentümer beim Pesaḥopfer, nur ist er der Ansicht, man dürfe für einen Kriechtierunreinen [das Pesaḥopfer] nicht schlachten und [das Blut] sprengen, und dies muß ausgeschlossen werden. —
יב אלא לרבי יוסי זבה גמורה היכי משכחת לה
12 In welchem Falle ist sie nach R. Josedefinitiv flußbehaftet!? — Wenn sie [ununterbrochen] Fluß hat.
יג בשופעת אי בעית אימא כגון שראתה כל שני בין השמשות
13 Wenn du aber willst, sage ich: wenn sie es zweimal bei Dämmerungwahrgenommen hat.
יד בעי רב יוסף כהן המרצה בתמיד הותרה לו טומאת התהום או לא אם תמצא לומר כהן המרצה בקרבנותיהן (של נזיר ועושה פסח) הותרה לו טומאת התהום כהן המרצה בתמיד מאי מי אמרינן כי גמירי טומאת התהום בפסח בתמיד לא גמירי או דילמא יליף תמיד מפסח
14 R. Joseph fragte: Ist die unbekannte Unreinheit beim das beständige Opfer darbringenden Priester erlaubt oder nicht? Wenn du sagst, beim das Opfer des Naziräers und das Pesaḥopfer darbringenden Priester sei die unbekannte Unreinheit erlaubt, wie ist es denn beim das beständige Opfer darbringenden Priester: sagen wir, die Überlieferung von der unbekannten Unreinheit beziehe sich nur auf das Pesaḥopfer, nicht aber auf das beständige Opfer, oder aber ist es vom Pesaḥopfer auf das beständige Opfer zu folgern?
טו אמר רבה ק"ו ומה במקום שלא הותרה לו טומאה ידועה הותרה לו טומאת התהום מקום שהותרה לו טומאה ידועה
15 Rabba erwiderte: Es ist [durch einen Schluß] vom Schwereren auf das Leichtere zu folgern: wenn da, wo ihm die entschiedene Unreinheit nicht erlaubtist, die unbekannte Unreinheit ihm erlaubtist, um wieviel mehr ist ihm da, wo auch die entschiedene Unreinheit erlaubt ist,
Vorheriges KapitelNächstes Kapitel