Pesachim 184

Kapitel 184

א שבודקין לעושי פסח ואין בודקין לאוכלי תרומה

1 daß man zur Herrichtung des Pesaḥopfers [einen Gräberpflug] untersuchendürfe, nicht aber, um Hebe zu essen. —

ב מאי בודקין (לעושי פסח) אמר רב יהודה אמר שמואל מנפח בית הפרס והולך רב יהודה בר אביי משמיה דרב יהודה אמר בית הפרס שנידש טהור:

2 Was heißt untersuchen? Wie R. Jehuda im Namen Šemuéls gesagt hat: Man darf auf einem Gräberpfluge [die Erde] wegblasenund weitergehen. Ferner sagte R. Jehuda b. Abajjeim Namen R. Jehudas: Ein ausgetretener Gräberpflug ist rein.

ג <big>הדרן עלך האשה</big>

ד מתני׳ <big>מי</big> שהיה טמא או בדרך רחוקה ולא עשה את הראשון יעשה את השני שגג או נאנס ולא עשה את הראשון יעשה את השני א"כ למה נאמר טמא או שהי' בדרך רחוקה שאלו פטורין מהכרת ואלו חייבין בהכרת:

4 WER UNREIN ODER AUF EINER WEITEN REISE WAR UND DAS ERSTE [PESAḤOPFER] NICHT HERGERICHTET HAT, RICHTE DAS ZWEITE HER; WER INFOLGE EINES VERSEHENS ODER EINES ZWANGSFALLES DAS ERSTE NICHT HERGERICHTET HAT, RICHTE DAS ZWEITE HER. WESHALB WIRD DIES DEMNACH VOM UNREINEN UND VOM AUF EINER WEITEN REISE BEFINDLICHEN GELEHRT? WEIL DIESE VON DER AUSROTTUNGSSTRAFE FREI SIND, JENE ABER SICH DER AUSROTTUNGSSTRAFE SCHULDIG MACHEN.

ה <big>גמ׳</big> איתמר היה בדרך רחוקה ושחטו וזרקו עליו רב נחמן אמר הורצה רב ששת אמר לא הורצה רב נחמן אמר הורצה מיחס הוא דחס רחמנא עליו ואי עביד תבא עליו ברכה ורב ששת אמר לא הורצה מידחא דחייה רחמנא כטמא

5 GEMARA. Es wurde gelehrt: Wenn jemand auf einer weiten Reise war und man für ihn [das Pesaḥopfer] geschlachtet und [das Blut] gesprengt hat, so ist es, wie R. Naḥman sagt, wohlgefällig, und wie R. Šešeth sagt, nicht wohlgefällig. R. Naḥman sagt, es sei wohlgefällig, denn der Allbarmherzige hat ihn nur geschont, wenn er es aber herrichtet, so komme Segen über ihn. R. Šešeth sagt, es sei nicht wohlgefällig, denn der Allbarmherzige hat ihn gleich dem Unreinen [für das zweite Pesaḥfest] zurückgesetzt.

ו אמר ר"נ מנא אמינא לה דתנן מי שהיה טמא או בדרך רחוקה ולא עשה את הראשון יעשה את השני מכלל דאי בעי עבד

6 R. Naḥman sprach: Dies entnehme ich aus dem, was wir gelernt haben: wer unrein oder auf einer weiten Reise war und das erste [Pesaḥopfer] nicht hergerichtet hat, richte das zweite her. Demnach steht es ihm frei, [das erste] herzurichten. —

ז ורב ששת אמר לך אי הכי סיפא דקתני שגג או נאנס ולא עשה את הראשון יעשה את השני מדקתני ולא עשה מכלל דאי בעי עבד הרי שגג והרי נאנס

7 Und R. Šešeth!? — Er kann dir erwidern: wie ist demnach der Schlußsatz zu erklären: Wer infolge eines Versehens oder eines Zwangsfalles das erste nicht hergerichtet hat, richte das zweite her; ist etwa auch hierbei zu folgern: wenn er ‘nicht hergerichtet’ lehrt, demnach steht ihm [das erste] herzurichten frei, wo es ja infolge eines Versehens oder eines Zwangsfalles geschah!?

ח אלא מזיד קתני בהדייהו ה"נ אונן קתני בהדייהו

8 Vielmehr mußt du erklären, er zähle hier auch den vorsätzlich Unterlassenden mit, ebenso zählt er auch [im ersten Falle] den Trauernden mit.

ט אמר רב אשי מתניתין נמי דיקא דקתני אלו פטורין מהכרת ואלו חייבין בהכרת אהייא אילימא אשוגג ונאנס שוגג ונאנס בני כרת נינהו אלא לאו אמזיד ואונן

9 R. Aši sprach: Dies ist auch aus unserer Mišna zu entnehmen, denn er lehrt: weil diese von der Ausrottungsstrafe frei sind, jene aber sich der Ausrottungsstrafe schuldig machen. Worauf bezieht sich dies: wollte man sagen, auf Versehen und Zwangsfall, so sind diese ja nicht mit der Ausrottungsstrafe belegt, wahrscheinlich also auf Vorsatz und Trauer? —

י ורב נחמן אמר לך לעולם אמזיד לחודיה ובדין הוא דאיבעי ליה למיתנא חייב והאי דקתני חייבין איידי דתנא רישא פטורין תנא סיפא חייבין

10 Und R. Naḥman!? — Er kann dir erwidern: tatsächlich bezieht sich dies auf Vorsatz allein, somit sollte er eigentlich ‘jener sich schuldig macht’ lehren, da er aber vorher ‘frei sind’ lehrt, lehrt er auch später ‘sich schuldig machen’.

יא אמר רב ששת מנא אמינא לה דתניא ר"ע אומר נאמר (במדבר ט, י) טמא ונאמ' (במדבר ט, י) בדרך רחוקה

11 R. Šešeth sprach: Dies entnehme ich aus folgender Lehre: R. A͑qiba sagte: Es heißtunrein und es heißtauf einer weiten Reise,

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel