Pesachim 185

Kapitel 185

א מה טמא שספק בידו לעשות ואינו עושה אף דרך רחוקה נמי שספק בידו לעשות ואינו עושה

1 wie der Unreine es herzurichten in der Hand hat, es aber unterläßt, ebenso bei der weiten Reise, wenn er es [durch andere] herzurichten in der Hand hat, es aber unterläßt. —

ב ורב נחמן אמר לך ר' עקיבא לטעמי' דקסבר אין שוחטין וזורקין על טמא שרץ ואנא סבירא ליה כמ"ד שוחטין וזורקין על טמא שרץ

2 R. Naḥman!? — Er kann dir erwidern: R. A͑qiba vertritt hierbei seine Ansicht, daß man für einen Kriechtierunreinen nicht schlachten und [das Blut] sprengen dürfe, ich aber bin der Ansicht desjenigen, welcher sagt, man dürfe für einen Kriechtierunreinen schlachten und sprengen.

ג ת"ר אלו שעושין את השני הזבין והזבות המצורעין והמצורעות [ונדות] ובועלי נדות והיולדות השוגגין והאנוסין והמזידין וטמא ושהיה בדרך רחוקה

3 Die Rabbanan lehrten: Folgende richten das zweite [Pesaḥopfer] her: männliche Flußbehaftete, weibliche Flußbehaftete, männliche Aussätzige, weibliche Aussätzige, Menstruierende, Menstruierenden Beiwohnende, Wöchnerinnen, durch Versehen, Zwangsfall oder vorsätzlich Unterlassende, Unreine und auf einer weiten Reise Befindliche. —

ד א"כ למה נאמר טמא למה נאמר דאי בעי למיעבד בראשון לא שבקינן ליה אלא א"כ למה נאמר בדרך רחוקה לפוטרו מן הכרת וכמ"ד הורצה

4 Weshalb wird demnach der Unreine genannt!? — Wozu er genannt wird, daß man ihn, wenn er das erste herrichten will, nicht lasse. — Vielmehr, weshalb wird der auf einer weiten Reise Befindliche genannt!? — Um ihn von der Ausrottungsstrafe zu befreien, und zwar nach demjenigen, welcher sagt, [sein Opfer] sei wohlgefällig. —

ה אשה בשני מי מיחייבא והא תניא יכול לא יהו עושין את השני אלא טמא נפש ושהיה בדרך רחוקה זבין ומצורעין ובועלי נדות מנין ת"ל (במדבר ט, י) איש איש

5 Ist eine Frau denn zum zweiten [Pesaḥopfer] verpflichtet, es wird ja gelehrt: Man könnte glauben, nur die Leichenunreinen und der auf einer weiten Reise Befindliche richten das zweite [Pesaḥopfer] her, woher dies von Flußbehafteten, Aussätzigen und Menstruierenden Beiwohnenden? Es heißt:irgend einer!? —

ו לא קשיא הא ר' יוסי הא ר"י ור"ש

6 Das ist kein Einwand; eines nach R. Jose, und eines nach R. Jehuda und R. Šimo͑n.

ז ת"ר חייב כרת על הראשון וחייב כרת על השני דברי רבי רבי נתן אומר חייב כרת על הראשון ופטור על השני ר"ח בן עקביא אומר אף [על הראשון אינו חייב כרת אא"כ לא עשה את השני

7 Die Rabbanan lehrten: Man macht sich der Ausrottungsstrafe schuldig wegen des ersten, und man macht sich der Ausrottungsstrafe schuldig wegen des zweiten [Pesaḥopfers] — so Rabbi. R. Nathan sagt, man mache sich der Ausrottungstrafe schuldig wegen des ersten, wegen des zweiten aber ist man frei. R. Ḥanina b. A͑qiba sagt, auch wegen des ersten mache man sich nur dann der Ausrottungsstrafe schuldig, wenn man auch das zweite nicht hergerichtet hat.

ח ואזדו לטעמייהו דתניא גר שנתגייר בין שני פסחים וכן קטן שהגדיל בין שני פסחים חייב לעשות פסח שני דברי רבי רבי נתן אומר כל שזקוק לראשון זקוק לשני כל שאין זקוק לראשון אין זקוק לשני

8 Sie vertreten hierbei ihre Ansichten, denn es wird gelehrt: Wenn ein Proselyt sich [in der Zeit] zwischen den beiden Pesaḥfesten bekehrt, desgleichen wenn ein Minderjähriger zwischen den beiden Pesaḥfesten großjährig wird, so muß er das zweite Pesaḥopfer herrichten — so Rabbi. R. Nathan sagt, wer zum ersten verpflichtet war, sei zum zweiten verpflichtet, wer zum ersten nicht verpflichtet war, sei zum zweiten nicht verpflichtet. —

ט במאי קמיפלגי רבי סבר שני רגל בפני עצמו הוא

9 Worin besteht ihr Streit? — Rabbi ist der Ansicht, das zweite sei ein Fest für sich,

י רבי נתן סבר שני תשלומין דראשון הוא תקוני לראשון לא מתקין ליה

10 und R. Nathan ist der Ansicht, das zweite sei ein Ersatz des ersten, jedoch könne es [die Unterlassung] des ersten nicht gutmachen,

יא ורבי חנניא בן עקביא סבר שני תקנתא דראשון הוא

11 und R. Ḥanina b. A͑qiba ist der Ansicht, das zweite sei eine Gutmachung des ersten.

יב ושלשתן מקרא אחד דרשו (במדבר ט, יג) והאיש אשר הוא טהור ובדרך לא היה רבי סבר (במדבר ט, יג) וחדל לעשות הפסח ונכרתה דלא עבד בראשון אי נמי (במדבר ט, יג) קרבן ה' לא הקריב במועדו בשני

12 Alle drei legen sie einen Schriftvers aus:Wer aber rein ist und sich nicht auf einer Reise befindet. Rabbi erklärt:Wenn er das Pesaḥopfer herzurichten unterläßt, so soll er ausgerottet werden, wenn er das erste nicht hergerichtet hat, oder:er hat das Opfer für den Herrn nicht dargebracht zur festgesetzten Zeit, am zweiten. —

יג וממאי (דהא) חטאו ישא כרת הוא

13 Woher, daß [die Strafandrohung:]seine Sünde soll er tragen, die Ausrottungsstrafe sei? —

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel