Pesachim 211

Kapitel 211

א ושמע מינה אומר ב' קדושות על כוס אחד וש"מ ב"ש היא ואליבא דרבי יהודה

1 es ist zu entnehmen, daß man zwei Segenssprücheüber einen Becher sprechen dürfe; und es ist zu entnehmen, daß man nach der Schule Šammajs nach der Auslegung R. Jehudasentscheide.

ב רב אשי אמר טעמו פגמו וכוס של ברכה צריך שיעור חדא מילתא היא

2 R. Aši sagte: [Die Lehre,] daß man ihn durch Kosten unbrauchbar mache, und daß der Becher, über den der Segen gesprochen wird, das erforderliche Quantum haben müsse, sind identisch;

ג וה"ק מ"ט טעמו פגמו משום דכוס של ברכה צריך שיעור

3 (er meint es wie folgt:) durch das Kosten hat man ihn deshalb unbrauchbar gemacht, weil der Becher, über den der Segen gesprochen wird, das erforderliche Quantum haben muß.

ד רבי יעקב בר אידי קפיד אחצבא פגימא רב אידי בר שישא קפיד אכסא פגימא מר בר רב אשי קפיד אפילו אחביתא פגימתא

4 R. Ja͑qob b.Idi achtete auf einen unangebrochenen Becher; R. Idi b.Šiša achtete auf einen unangebrochenen Krug; Mar, Sohn des R. Aši, achtete sogar auf ein unangebrochenes Fäßchen.

ה ת"ר (שמות כ, ז) זכור את יום השבת לקדשו זוכרהו על היין אין לי אלא ביום בלילה מנין ת"ל זכור את יום השבת לקדשו

5 Die Rabbanan lehrten:Denke daran, den Šabbathtag heilig zu halten; gedenke seiner beim Weine. Ich weiß dies vom Tage, woher dies vom Abend? Es heißt: denke daran, den Šabbathtag heiligzu halten. –

ו בלילה מנין אדרבה עיקר קדושא בלילה הוא קדיש דכי קדיש תחלת יומא בעי לקידושי ותו בלילה מנין ת"ל זכור את יום תנא מיהדר אלילה וקא נסיב ליה קרא דיממא

6 «Woher dies vom Abend.» Im Gegenteil, die Heiligung erfolgt ja hauptsächlich abends, denn sobald die Heiligung des Tages beginnt, ist der Weihsegen zu sprechen!? Ferner: so heißt es: denke daran, den Šabbathtag [heilig zu halten]; der Tanna spricht vom Abend und beruft sich auf einen Schriftvers, der vom Tage spricht!? –

ז ה"ק זכור את יום השבת לקדשו זוכרהו על היין בכניסתו אין לי אלא בלילה ביום מנין ת"ל זכור את יום השבת

7 Er meint es wie folgt: denke daran, den Šabbathtag heilig zu halten; gedenke seiner bei seinem Eintritt beim Weine. Ich weiß dies nur vom Abend, woher dies vom Tage? Es heißt: denke daran, den Šabbathtag heilig zu halten. –

ח ביום מאי מברך אמר רב יהודה בפה"ג רב אשי איקלע למחוזא אמרו ליה ליקדיש לן מר קידושא רבה הבו ליה

8 Welchen Segen spricht man am Tage? R. Jehuda erwiderte: ‘Der die Rebenfrucht erschafft’. Als R. Aši einst in Maḥoza eingekehrt war, sprachen sie zu ihm: Möge der Meister den großen Segen sprechen. Darauf reichten sie ihm [einen Becher].

ט סבר מאי ניהו קידושא רבה אמר מכדי כל הברכות כולן בפה"ג אמרי ברישא אמר בפה"ג ואגיד ביה חזייה לההוא סבא דגחין ושתי קרי אנפשיה (קהלת ב, יד) החכם עיניו בראשו

9 Er dachte nach, welcher der große Segen sei, und sagte sich, es sei der Segen ‘Der die Rebenfrucht erschafft’, da dieser allen anderen Segenssprüchen vorangeht. Da sprach er den Segen ‘Der die Rebenfrucht erschafft’ und zog ihn in die Länge. Als er darauf einen Greis sich bücken und trinken sah, las er über sich den Schriftvers:der Weise hat seine Augen im Kopfe.

י אמרי בני רבי חייא מי שלא הבדיל במוצ"ש מבדיל והולך בכל השבת כולו ועד כמה א"ר זירא עד רביעי בשבת

10 Die Söhne R. Ḥijas sagten: Wer den Unterscheidungssegen am Ausgang des Šabbaths nicht gesprochen hat, spreche ihn während der ganzen Woche. – Bis wann? R. Zera erwiderte: Bis Mittwoch.

יא כי הא דיתיב רבי זירא קמיה דרב אסי ואמרי לה רב אסי קמיה דרבי יוחנן ויתיב וקאמר לענין גיטין חדא בשבתא תרי ותלתא בתר שבתא ארבע וחמשא ומעלי יומא קמי שבתא

11 So saß einst R. Zera vor R. Asi, wie manche sagen, R. Asi vor R. Joḥanan, und trug vor: Hinsichtlich der Scheidebriefe gelten Sonntag, Montag und Dienstag als nach Šabbath, Mittwoch, Donnerstag und Freitag als vorŠabbath.

יב א"ר יעקב בר אידי אבל לא על האור

12 R. Ja͑qob b. Idi sagte: [Man spreche] dann aber nicht [den Segen] über das Licht.

יג אמר רב ברונא אמר רב

13 R. Beruna sagte im Namen Rabhs:

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel