Pesachim 235

Kapitel 235

א מאי ברכת השיר רב יהודה אמר יהללוך ה' אלהינו ורבי יוחנן אמר נשמת כל חי ת"ר רביעי גומר עליו את ההלל ואומר הלל הגדול דברי ר"ט וי"א (תהלים כג, א) ה' רועי לא אחסר

1 Welcher ist der Segen über das Lied? – R. Jehuda sagt, [der Segen auf] ‘Es rühmen dich, Herr, unser Gott’; R. Joḥanan sagt [der Segen auf] ‘Der Odem alles Lebenden’. Die Rabbanan lehrten: Nach dem vierten [Becher] beende man das Loblied und spreche das große Loblied – so R. Tryphon. Manche sagen, [den Psalm]Der Herr ist mein Hirt, mir wird nichts mangeln. –

ב מהיכן הלל הגדול רבי יהודה אומר (תהלים קלו, א) מהודו עד (תהלים קלז, א) נהרות בבל ורבי יוחנן אומר משיר המעלות עד נהרות בבל רב אחא בר יעקב אמר (תהלים קלה, ד) מכי יעקב בחר לו יה עד נהרות בבל

2 Welches ist das große Loblied? – R. Jehuda sagt, vonDanket bisAn den Flüssen Babels; R. Joḥanan sagt, vonStufenlied bis An den Flüssen Babels; R. Aḥa b. Ja͑qob sagt, vonDenn der Herr hat Ja͑qob erwählt bis An den Flüssen Babels. –

ג ולמה נקרא שמו הלל הגדול א"ר יוחנן מפני שהקב"ה יושב ברומו של עולם ומחלק מזונות לכל בריה

3 Weshalb heißt es das große Loblied? R. Joḥanan erwiderte: Weil der Heilige, gepriesen sei er, in der Höhe des Weltalls weilt und jedem Geschöpfe seine Nahrung verabreicht.

ד א"ר יהושע בן לוי הני עשרים וששה הודו כנגד מי כנגד כ"ו דורות שברא הקב"ה בעולמו ולא נתן להם תורה וזן אותם בחסדו

4 R. Jehošua͑ b. Levi sagte: Auf wen beziehen sich diese sechsundzwanzig Dankverse? Auf die sechsundzwanzig Generationen, die der Heilige, gepriesen sei er, vor der Verleihung der Tora auf seiner Welt erschaffen und in seiner Gnadeernährt hatte.

ה אמר רב חסדא מאי דכתיב (תהלים קלו, א) הודו לה' כי טוב הודו לה' שגובה חובתו של אדם בטובתו עשיר בשורו ואת עני בשיו יתום בביצתו אלמנה בתרנגולתה

5 R. Ḥisda sagte: Es heißt: danket dem Herrn, denn er ist gütig; danket dem Herrn, daß er die Schuld des Menschen von der [ihm gewährten] Güte einzieht. [Er nimmt] vom Reichen seinen Ochsen, vom Armen sein Schaf, von der Waise ihr Ei und von der Witwe ihre Henne.

ו א"ר יוחנן קשין מזונותיו של אדם כפליים כיולדה דאילו ביולדה כתי' (בראשית ג, טז) בעצב ובמזונות כתי' (בראשית ג, יז) בעצבון

6 R. Joḥanan sagte: Der Erwerb des Menschen ist doppelt so schwer als die Geburt, denn von der Geburt heißt es:mit Schmerz, von der Nahrung aber heißt es:mit Sehmerzen.

ז (א"ר) יוחנן קשין מזונותיו של אדם יותר מן הגאולה דאילו בגאולה כתיב (בראשית מח, טז) המלאך הגואל אותי מכל רע מלאך בעלמא ואילו במזונות כתיב (בראשית מח, טו) האלהים הרועה אותי

7 Ferner sagte R. Joḥanan: Der Erwerb des Menschen ist schwieriger als die Erlösung, denn von der Erlösung heißt es:der Engel, der mich von allen Nöten errettete, nur ein Engel, vom Erwerb aber heißt es: der Gott, der mich ernährt hat.

ח א"ר יהושע בן לוי בשעה שאמר הקב"ה לאדם (בראשית ג, יח) וקוץ ודרדר תצמיח לך זלגו עיניו דמעות אמר לפניו רבש"ע אני וחמורי נאכל באבוס אחד כיון שאמר לו (בראשית ג, יט) בזעת אפך תאכל לחם נתקררה דעתו

8 R. Jehošua͑ b. Levi sagte: Als der Heilige, gepriesen sei er, zu Adam sprach: Dornen und Disteln soll sie dir hervorbringen, flössen seine Augen Tränen, und er sprach vor ihm: Herr der Welt, ich und mein Esel sollen nun aus einer Krippe essen! Als er aber zu ihm sagte:Im Schweiße deines Angesichtes sollst du Brot essen, beruhigte er sich.

ט אמר ר"ש בן לקיש אשרינו אם עמדנו בראשונה ועדיין לא פלטינן מינה דקא אכלינן עיסבי דדברא

9 Reš Laqiš sagte: Wohl wäre uns, wenn es dabei gebliebenwäre. [Abajje sagte:] Noch sind wir dem nicht entgangen, denn wir essen ja Kräuter vom Felde.

י אמר רב שיזבי משמיה דרבי אלעזר בן עזריה קשין מזונותיו של אדם כקריעת ים סוף דכתיב (תהלים קלו, כה) נותן לחם לכל בשר וסמיך ליה לגוזר ים סוף לגזרים

10 R. Šezbi sagte im Namen des R. Elea͑zar b. A͑zarja: Der Erwerb des Menschen ist so schwierig, wie die Spaltung des Schilfmeeres, denn es heißt:der allem Fleische Speise gibt, und nahe [vorher] heißt es: der das Schilfmeer in Stücke zerschnitt.

יא אמר ר"א בן עזריה קשין נקביו של אדם כיום המיתה וכקריעת ים סוף שנאמר (ישעיהו נא, יד) מהר צועה להפתח וכתיב בתרי' רוגע הים ויהמו גליו

11 R. Elea͑zar b. A͑zarja sagte: Der Stuhlgang des Menschen ist so schwer, wie der Todestag und wie die Spaltung des Schilfmeeres, denn es heißt: es eilt der Niedergedrücktesich zu entfesseln, und darauf folgt: er wühlt das Meer auf, und seine Wogen brausen.

יב ואמר רב ששת משום ר"א בן עזריה כל המבזה את המועדות כאילו עובד ע"ז שנאמר (שמות לד, יז) אלהי מסכה לא תעשה לך וכתיב בתריה את חג המצות תשמור

12 Ferner sagte R. Šešeth im Namen des R. Elea͑zar b. A͑zarja: Wenn jemand die Feste schändet, so ist dies ebenso, als würde er Götzendienst treiben, denn es heißt:du sollst dir kein gegossenes Gottesbild machen, und darauf folgt: das Fest des Ungesäuerten sollst du halten.

יג ואמר רב ששת משום ר"א בן עזריה כל המספר לשון הרע וכל המקבל לשון הרע וכל המעיד עדות שקר בחבירו ראוי להשליכו לכלבים שנאמר (שמות כב, ל) לכלב תשליכון אותו וכתיב בתריה (שמות כג, א) לא תשא שמע שוא וקרי ביה לא תשיא

13 Ferner sagte R. Šešeth im Namen des R. Elea͑zar b. A͑zarja: Wer Verleumdung spricht, Verleumdung anhört oder falsches Zeugnis wider seinen Nächsten ablegt, verdient, daß man ihn vor die Hunde werfe, denn es heißt: ihr sollt es vor die Hunde werfen, und darauf folgt:du sollst kein falsches Gerücht entgegennehmen, und man lese [auch]: entgegennehmen lassen.

יד וכי מאחר דאיכא הלל הגדול אנן מ"ט אמרינן האי משום שיש בו ה' דברים הללו יציאת מצרים וקריעת ים סוף ומתן תורה ותחיית המתים וחבלו של משיח

14 Wozu brauchen wir, wo das große Loblied vorhanden ist, dieseszu lesen!? – Weil in diesem folgende fünf Dinge enthalten sind: Der Auszug aus Miçrajim, die Spaltung des Schilfmeeres, die Verleihung der Tora, die Auferstehung der Toten und die Leiden der messianischen Zeit.

טו יציאת מצרים דכתי' (תהלים קיד, א) בצאת ישראל ממצרים וקריעת ים סוף דכתיב (תהלים קיד, ג) הים ראה וינוס מתן תורה דכתי' (תהלים קיד, ד) ההרים רקדו כאילים תחיית המתים דכתיב (תהלים קטז, ט) אתהלך לפני ה'

15 Der Auszug aus Miçrajim, denn es heißt:als Jisraél aus Miçrajim zog. Die Spaltung des Schilfmeeres, denn es heißt:das Meer sah und floh. Die Verleihung der Tora, denn es heißt: die Berge tanzten wie die Widder. Die Auferstehung der Toten, denn es heißt:ich werde vor dem Angesichte des Herrn wandeln.

טז חבלו של משיח דכתיב (תהלים קטו, א) לא לנו ה' לא לנו וא"ר יוחנן לא לנו ה' לא לנו זו שעבוד מלכיות איכא דאמרי אמר רבי יוחנן לא לנו ה' לא לנו זו מלחמת גוג ומגוג

16 Die Leiden der messianischen Zeit, denn es heißt:nicht uns, Herr, nicht uns. R. Joḥanan sagte: Es heißt: nicht uns, Herr, nicht uns, das ist die Knechtschaft der Regierungen. Manche lesen: R. Joḥanan sagte: Nicht uns, Herr, nicht uns, das ist der Krieg von Gog und Magog.

יז רב נחמן בר יצחק אמר מפני שיש בו מילוט נפשות של צדיקים מגיהנם שנא' (תהלים קטז, ד) אנה ה' מלטה נפשי חזקיה אמר מפני שיש בו ירידתן של צדיקים לכבשן האש ועלייתן ממנו

17 R. Naḥman b.Jiçḥaq erwiderte: Weil in diesem die Rettung der Seelen der Frommen aus dem Fegefeuer enthalten ist, denn es heißt:ach, Herr, errette meine Seele. Ḥizqija erwiderte: Weil in diesem das Hinabsteigen der Frommenin den Schmelzofen und deren Heraufsteigen aus diesem enthalten ist.

יח ירידתן דכתיב לא לנו ה' לא לנו אמר חנניה כי לשמך תן כבוד אמר מישאל על חסדך ועל אמיתך אמר עזריה למה יאמרו הגוים אמרו כולן

18 Ihr Hinabsteigen, denn es heißt: nicht uns, Herr, nicht uns, dies sagte Ḥananja; deinem Namen gib Ehre, dies sagte Mišaél; um deiner Gnade, um deiner Treue willen, dies sagte A͑zarja; weshalb sollen die Völker sprechen, dies sagten sie allesamt.

יט עלייתן מכבשן האש דכתיב (תהלים קיז, א) הללו את ה' כל גוים אמר חנניה שבחוהו כל האומים אמר מישאל כי גבר עלינו חסדו אמר עזריה ואמת ה' לעולם הללויה אמרו כולן

19 Ihr Heraufsteigen aus dem Schmelzofen, denn es heißt:lobet den Herrn, alle Völker, dies sagte Ḥananja; preiset ihn, alle Nationen, dies sagte Mišaél; denn mächtig ist über uns seine Gnade, dies sagte A͑zarja; und die Treue des Herrn währt ewig, Halelujah, dies sagten sie allesamt.

כ ויש אומרים ואמת ה' לעולם גבריאל אמרו בשעה שהפיל נמרוד הרשע את אברהם אבינו לתוך כבשן האש אמר גבריאל לפני הקדוש ברוך הוא רבש"ע ארד ואצנן ואציל את הצדיק מכבשן האש אמר לו הקב"ה אני יחיד בעולמי והוא יחיד בעולמו נאה ליחיד להציל את היחיד ולפי שהקב"ה אינו מקפח שכר כל בריה אמר תזכה ותציל שלשה מבני בניו

20 Manche sagen, [den Vers:] die Treue des Herrn währt ewig, sagte Gabriél. Als nämlich der ruchlose Nimrod unseren Vater Abraham in den Schmelzofen warf, sprach Gabriél vor dem Heiligen, gepriesen sei er: Herr der Welt, ich will hinabsteigen, [den Schmelzofen] kühlen und diesen Frommen aus dem Schmelzofen retten. Da sprach der Heilige, gepriesen sei er, zu ihm: Ich bin einzig auf meiner Welt, und er ist einzig auf seiner Welt, es geziemt sich, daß der Einzige selber den Einzigen rette. Da aber der Heilige, gepriesen sei er, kein Geschöpf um sein Verdienst kommen läßt, sprach er: Es soll dir beschieden sein, drei seiner Nachkommen zu retten.

כא דרש ר"ש השלוני בשעה שהפיל נבוכדנצר הרשע חנניה מישאל ועזריה לתוך כבשן האש עמד יורקמו שר הברד לפני הקב"ה אמר לפניו רבש"ע ארד ואצנן את הכבשן ואציל לצדיקים הללו מכבשן האש אמר לו גבריאל אין גבורתו של הקב"ה בכך שאתה שר ברד והכל יודעין שהמים מכבין את האש אלא אני שר של אש ארד ואקרר מבפנים

21 R. Šimo͑n der Šilonite trug vor: Als der ruchlose Nebukhadneçar Ḥananja, Mišaél und A͑zarja in den Schmelzofen warf, trat der Hagelfürst Jurqemi vor den Heiligen, gepriesen sei er, und sprach: Herr der Welt, ich will hinabsteigen, den Schmelzofen kühlen und diese Frommen aus dem Schmelzofen retten. Da sprach Gabriél zu ihm: Nicht darin besteht die Macht des Heiligen, gepriesen sei er. Du bist der Hagelfürst, und jeder weiß, daß Wasser das Feuer lösche; vielmehr will ich, der ich Feuerfürst bin, hinabsteigen und ihn innen kühlen

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel