Pesachim 32

Kapitel 32

א דם שאינו נשפך כמים אינו מכשיר מתקיף לה רב שמואל בר אמי הרי דם התמצית דנשפך כמים ואינו מכשיר

1 Blut, das nicht wie Wasser fortgegossen wird, macht nicht verunreinigungsfähig. R. Šemuél b. Ami wandte ein: Das nachfließende Blutist ja ebenfalls wie Wasser fortzugießen, dennoch macht es nicht verunreinigungsfähig!?

ב אמר ליה ר' זירא הנח לדם התמצית דאפי' בחולין נמי לא מכשיר

2 R. Zera erwiderte ihm: Laß das nachfließende Blut, das sogar bei Profanem nicht verunreinigungsfähig macht.

ג קבלה מיניה רב שמואל בר אמי דאמר רחמנא (דברים יב, כג) רק חזק לבלתי אכול הדם כי הדם הוא הנפש דם שהנפש יוצאה בו קרוי דם דם שאין הנפש יוצאה בו אינו קרוי דם

3 R. Šemuél b. Ami erkannte dies an, denn der Allbarmherzige sagt:nur sei fest, das Blut nicht zu essen, denn das Blut ist das Leben; das Blut, mit dem das Leben ausgeht, heißt Blut, das Blut aber, mit dem das Leben nicht ausgeht, heißt nicht Blut. –

ד תא שמע דם שנטמא וזרקו בשוגג הורצה במזיד לא הורצה מדרבנן ודלא כר' יוסי בן יועזר איש צרידה

4 Komm und höre: Wenn das Opferblut unrein geworden ist und man es gesprengt hat, so ist es, wenn versehentlich, wohlgefällig, und wenn vorsätzlich, nicht wohlgefällig!? – Rabbanitisch, gegen die Ansicht des R. Jose b. Joe͑zer aus Çereda. –

ה ת"ש על מה הציץ מרצה על הדם ועל הבשר ועל החלב שנטמא בין בשוגג בין במזיד בין באונס בין ברצון בין ביחיד בין בצבור

5 Komm und höre: Wann macht das Stirnblatt[das Opfer] wohlgefällig? Wenn das Blut, das Fleisch oder das Fett unrein geworden ist, ob versehentlich oder vorsätzlich, ob gezwungen oder willig, ob bei einem einzelnen oder bei einer Gemeinde!? –

ו מדרבנן ודלא (כיוסף) בן יועזר איש צרידה

6 Rabbanitisch, gegen die Ansicht des Joseph b. Joe͑zer aus Çereda. –

ז ת"ש (שמות כח, לח) ונשא אהרן את עון הקדשים

7 Komm und höre:Ahron soll die Verfehlungen inbetreff der heiligen Dinge auf sich nehmen;

ח וכי איזה עון הוא נושא אם עון פיגול הרי כבר נאמר (ויקרא יט, ז) לא ירצה אם עון נותר הרי כבר נאמר (ויקרא ז, יח) לא יחשב

8 welche Verfehlungen sollte er auf sich nehmen: wenn die der Verwerflichkeit, so heißt es ja bereits: es wird nicht wohlgefällig machen, wenn die des Übriglassens, so heißt es ja bereits: es wird ihm nicht angerechnet werden!?

ט הא אינו נושא אלא עון טומאה שהותרה מכללה בציבור מאי לאו טומאת דם אמר רב פפא לא טומאת קמצים

9 Vielmehr nimmt er auf sich die Verfehlung der Unreinheit, die aus der Allgemeinheit heraus bei der Gemeindeerlaubt worden ist. Doch wohl bei Unreinheit des Blutes!? R. Papa erwiderte: Nein, bei Unreinheit des Handvolls. –

י תא שמע (חגי ב, יב) הן ישא איש בשר קדש בכנף בגדו ונגע בכנפו אל הלחם ואל הנזיד ואל היין ואל שמן ואל כל מאכל היקדש ויענו הכהנים ויאמרו לא (יקדש)

10 Komm und höre: Gesetzt, es tränt jemand im Zipfel seines Gewandes heiliges Fleisch und berührt mit seinem Zipfel Brot oder Gekochtes oder Wein oder Öl oder irgend etwas Genießbares, wird es dadurch geheiligt? Da erwiderten die Priester und sprachen: Nein.

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel