Pesachim 36

Kapitel 36

א ולאו מקל וחומר קאתי ומה משקין הבאין מחמת כלי מטמאין משקין הבאין מחמת שרץ לא כל שכן

1 Hinsichtlich dieses wird es vielmehr [durch einen Schluß] vom Leichteren auf das Schwerere gefolgert: wenn Flüssigkeiten, die erst durch das Gefäß unrein werden, verunreinigend sind, um wieviel mehr Flüssigkeiten, die durch das Kriechtier selbst unrein werden,

ב דיו לבא מן הדין להיות כנדון

2 und es genügt daher, wenn das durch einen Schluß Gefolgerte dem gleicht, wovon gefolgert wird. –

ג יטמא דרישא היכי דריש מכל האוכל אשר יאכל אשר יבא עליו מים יטמא יטמא לטמא את המשקין אתה אומר לטמא את המשקין או אינו אלא לטמא את הכלי

3 Wie erklärt [R. A͑qiba] das erste unrein? – Jede Art Speise, die gegessen wird, an die Wasser gekommen ist, sei unrein; unrein, um Flüssigkeiten unrein zu machen. – Du sagst, um Flüssigkeiten unrein zu machen, vielleicht ist dem nicht so, sondern um Geräte unrein zu machen!? –

ד אמרת ק"ו ומה משקה שמטמא אוכל אינו מטמא כלי אוכל שאין מטמא אוכל אינו דין שלא יטמא כלי הא מה אני מקיים יטמא לטמא את המשקין שהן עלולין לקבל טומאה

4 Ich will dir sagen, hinsichtlich dieser ist es [durch einen Schluß] vom Schwereren auf das Leichtere zu folgern: wenn Flüssigkeiten, die Speisen unrein machen, keine Geräte unrein machen, um wieviel weniger macht eine Speise, die keine Speise unrein macht, Geräte unrein. Wieso aber halte ich [das Wort] unrein aufrecht? Daß sie Flüssigkeiten unrein machen, die Unreinheit anzunehmen veranlagt sind. –

ה מאי איריא משקין משום דעלולין לקבל טומאה תיפוק ליה משום דליכא מידי אחרינא

5 Wozu deshalb, weil sie Unreinheit anzunehmen veranlagt sind, es genügt ja schon der Umstand, daß es sonst nichts anderesgibt!? –

ו ה"ק וכ"ת אוכל חמור דמטמא משקין ניטמייה לכלי ההוא חומרא דמשקין הוא משום דמשקין עלולין לקבל טומאה

6 Er meint es wie folgt: wolltest du erwidern, [die Unreinheit] von Speisen sei schwerer, da sie Flüssigkeiten unrein machen, somit machen sie auch Geräte unrein, so ist dieseine Erschwerung der Flüssigkeiten, weil sie Unreinheit anzunehmen veranlagt sind. –

ז ומה היא עלילתן שמקבלין טומאה שלא בהכשר

7 Worin besteht ihre Veranlagung? – Sie nehmen Unreinheit an, ohne dafür besonders empfänglich gewordenzu sein. –

ח יטמא דאין עושה כיוצא בה מהכא נפקא מהתם נפקא (ויקרא יא, לח) וכי יותן מים על זרע ונפל מנבלתם עליו טמא הוא הוא טמא ואין עושה טומאה כיוצא בה חד במשקין הבאין מחמת שרץ וחד במשקין הבאין מחמת כלי

8 Braucht denn hieraus entnommen zu werden, daß nichts seinesgleichen [unrein] mache, dies wird ja aus folgendem entnommen: Wenn Wasser auf Saaten kommt und eines ihrer Aase darauf fällt, so sind sei unrein; sie selbst sind unrein, machen aber nicht anderes ihresgleichen!? – Eines bezieht sich auf Flüssigkeiten, die durch ein Kriechtier [unrein] wurden, und eines auf Flüssigkeiten, die es durch ein Gerät wurden.

ט וצריכי דאי אשמועינן במשקין הבאין מחמת כלי משום דלא חמירי אבל במשקין הבאין מחמת שרץ דחמירי אימא עושה טומאה כיוצא בה

9 Und beides ist nötig. Würde er es nur von Flüssigkeiten gelehrt haben, die durch ein Gerät [unrein] wurden, [so könnte man glauben,] weil [ihre Unreinheit] keine schwere ist, Flüssigkeiten aber, die durch ein Kriechtier [unrein] wurden, [deren Unreinheit] schwerer ist, machen anderes ihresgleichen. –

י ולשמעינן משקין הבאין מחמת שרץ וכ"ש משקין הבאין מחמת כלי מילתא דאתיא בקל וחומר טרח וכתב לה קרא

10 Sollte er es nur von Flüssigkeiten lehren, die durch ein Kriechtier [unrein] wurden, und umsomehr Flüssigkeiten, die durch ein Gerät [unrein] wurden!? – Die Schrift bemüht sich auch das zu schreiben, was [durch einen Schluß] vom Leichteren auf das Schwerere zu folgern wäre.

יא א"ל רבינא לרב אשי והא אמר רבא לא ר' יוסי סבר כר' עקיבא

11 Rabina sprach zu R. Aši: Raba sagte ja aber, daß weder R. Jose der Ansicht R. A͑qibas,

יב ולא ר"ע סבר כר' יוסי

12 noch R. A͑qiba der Ansicht R. Joses ist!?

יג אמר ליה רבי יוסי בשיטת ר"ע רבו אמרה וליה לא ס"ל

13 Dieser erwiderte: R. Jose sagte es nur nach der Ansicht seines Lehrers R. A͑qiba, er ist aber nicht dieser Ansicht.

יד אמר ליה רב אשי לרב כהנא בשלמא ר' יוסי לא סבר לה כר"ע דתניא א"ר יוסי מניין לרביעי בקודש שהוא פסול

14 R. Aši sprach zu R. Kahana: Allerdings ist R. Jose nicht der Ansicht R. A͑qibas, denn es wird gelehrt:R. Jose sagte: Woher, daß bei Geheiligtem das Viertgradige untauglich ist?

טו ודין הוא ומה מחוסר כפורים שמותר בתרומה פסול בקודש שלישי שפסול בתרומה אינו דין שיעשה רביעי בקודש

15 Dies ist durch einen Schluß zu folgern: wenn der der SühneErmangelnde, dem die Hebe erlaubt ist, für das Geheiligte untauglich ist, um wieviel mehr macht das Drittgradige, das bei der Hebe untauglich ist, beim Geheiligten viertgradig.

טז ולמדנו שלישי בקודש מן התורה ורביעי מקל וחומר

16 Wir wissen dies bezüglich des Geheiligten vom Drittgradigen aus der Tora und vom Viertgradigen aus [einem Schlusse] vom Leichteren auf das Schwerere.

יז שלישי מן התורה דכתיב (ויקרא ז, יט) והבשר אשר יגע

17 Vom Drittgradigen aus der Tora, denn es heißt: das Fleisch, das etwas Unreines berührt, darf nicht gegessen werden,

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel