Pesachim 40

Kapitel 40

א ת"ל (ויקרא יא, לג) כל אשר בתוכו יטמא וסמיך ליה מכל האוכל אוכל מטמא מאויר כלי חרס ואין כל הכלים מטמאין מאויר כלי חרס:
1 so heißt es:<i>alles, was sich darin befindet, werde unrein</i>, und darauf folgt: <i>von jeder Art Speise</i>; nur Speisen werden durch die Luft eines [unreinen] Tongerätes unrein, nicht aber werden Geräte durch die Luft des [unreinen] Tongefäßes unrein.
ב רב חסדא רמי פיסחא אפיסחא ומשני מי א"ר יהושע שתיהן כאחת
2 R. Ḥisda wies auf einen Widerspruch beim Pesaḥfeste hin und erklärte ihn auch. Kann R. Jehošua͑ denn gesagt haben, [man verbrenne] beidezusammen,
ג ורמינהו א"ר יוסי אין הנדון דומה לראיה כשהעידו רבותינו על מה העידו אם על הבשר שנטמא בולד הטומאה ששורפין אותו עם הבשר שנטמא באב הטומאה זה טמא וזה טמא
3 dem widersprechend wird ja gelehrt: R. Jose sagte: Das worüber sie verhandeln, gleicht dem Beweise nicht. Worüber bekundeten unsere Meister: wenn über das Fleisch, daß an einer erstgradigen Unreinheit unrein wurde, daß man es zusammen mit Fleisch, das an einer Urunreinheit unrein wurde, verbrennen dürfe, so ist ja das eine wie das andere unrein;
ד אם על השמן שנפסל בטבול יום שמדליקין אותו בנר שנטמא בטמא מת זה פסול וזה טמא אף אנו מודים בתרומה שנטמאת בולד הטומאה ששורפין אותה עם התרומה שנטמאת באב הטומאה אבל היאך נשרוף אפילו תלויה עם הטמאה שמא יבא אליהו ויטהרם
4 und wenn über Öl, das [durch Berührung] mit einem, der am selben Tage untergetaucht ist, untauglich wurde, daß man es in einer Leuchte, die an einem Leichenunreinen unrein wurde, brennen dürfe, so ist ja das eine untauglich und das andere unrein. Auch wir geben zu, daß man Hebe, die an einer erstgradigen Unreinheit unrein wurde, zusammen mit Hebe, die an einer Urunreinheit unrein wurde, verbrennen dürfe; wie sollte man aber zweifelhafte zusammen mit unreiner verbrennen, Elijahu könnte ja kommen und sie als rein erklären!?
ה ומשני הא ר"ש ואליבא דר' יהושע הא ר' יוסי ואליבא דר' יהושע
5 Er selbst erklärte es: Eines [lehrte] R. Šimo͑n nach R. Jehošua͑, und eines [lehrte] R. Jose nach R. Jehošua͑.
ו דתניא י"ד שחל להיות בשבת מבערין את הכל מלפני השבת ושורפין תרומות טמאות תלויות וטהורות דברי ר' מאיר ר' יוסי אומר טהורה בפני עצמה ותלויה בפני עצמה וטמאה בפני עצמה
6 Es wird nämlich gelehrt: Fällt der vierzehnte auf einen Šabbath, so schaffe man alles vor dem Šabbath fort. Man verbrenne dann unreine, zweifelhafte und reine Hebe – so R. Meír; R. Jose sagt, reine besonders, zweifelhafte besonders und unreine besonders.
ז אמר ר"ש לא נחלקו ר' אליעזר ור' יהושע על הטהורה ועל הטמאה שאין שורפין על התלויה ועל הטהורה ששורפין על מה נחלקו על התלויה ועל הטמאה שר' אליעזר אומר תישרף זו בעצמה וזו בעצמה ור' יהושע אומר שתיהן כאחת
7 R. Šimo͑n sagte: R. Elie͑zer und R. Jehošuastimmen überein, daß man nicht reine zusammen mit unreiner verbrennen dürfe, ebenso auch, daß man zweifelhafte zusammen mit reiner verbrennen dürfe, sie streiten nur über zweifelhafte mit unreiner: R. Elie͑zer sagt, man verbrenne diese besonders und jene besonders, und R. Jehošua͑ sagt, auch beide zusammen. –
ח והא מתניתין ר' יוסי היא הכי קאמר ר' יוסי לר' מאיר אפילו ר"ש ואליבא דר' יהושע דמיקל כי מיקל בתלויה וטמאה אבל בטהורה וטמאה לא
8 Aber unsre Mišna lehrt ja ebenfalls die Ansicht R. Joses!? – R. Jose spricht zu R. Meír wie folgt: selbst R. Šimo͑n, der nach R. Jehošua͑ erleichternder Ansicht ist, ist es nur bei zweifelhafter mit unreiner, nicht aber bei reiner mit unreiner.
ט רבי יוסי בר' חנינא רמי תרומה אפיסחא ומשני מי אמר ר' יהושע שתיהן כאחת
9 R. Jose b. R. Ḥanina wies auf einen Widerspruch bei der Hebe und bei dem Pesaḥfeste hin und erklärte ihn auch. Kann R. Jehošua͑ denn gesagt haben, [man verbrenne] beides zusammen,
י ורמינהו חבית של תרומה שנולד בה ספק טומאה רבי אליעזר אומר אם היתה מונחת במקום התורפה יניחנה במקום המוצנע ואם היתה מגולה יכסנה רבי יהושע אומ' אם היתה מונח' במקום המוצנע יניחנה במקום התורפה ואם היתה מכוסה יגלנה
10 dem widersprechend wird ja gelehrt: Wenn über ein Faß mit Hebe ein Zweifel der Unreinheit entsteht, so stelle man es, wie R. Elie͑zer sagt, falls es auf einer freien Stelle steht, in eine geborgene Stelle, und falls es offen ist, decke man es zu; R. Jehošua͑ sagt, steht es in einer geborgenen Stelle, so stelle man es auf eine freieSteile, und ist es zugedeckt, so decke man esauf.
יא גרמא אין בידים לא ומשני הא רבי שמעון אליבא דר' יהושע הא ר' יוסי אליבא דר' יהושע
11 Nur eine Herbeiführung [der Unreinheit ist erlaubt], nicht aber direkt mit den Händen unrein machen!? Er selbst erklärte es: Eines [lehrte] R. Šimo͑n nach R. Jehošua͑, und eines [lehrte] R. Jose nach R. Jehošua͑.
יב ר' אלעזר רמי תרומה אתרומה ומשני מי אמר ר' יהושע גרמא אין בידים לא
12 R. Elea͑zar wies auf einen Widerspruch bei der Hebe hin und erklärte ihn auch. Kann R. Jehošua͑ denn gesagt haben, [man dürfe es nur der Unreinheit] aussetzen, nicht aber direkt mit den Händen unrein machen,
יג ורמינהו חבית של תרומה שנשברה בגת העליונה ותחתיה חולין טמאין
13 dem widersprechend wird ja gelehrt: Wenn ein Faß mit Hebe in der oberen Kelter zerbricht und unten sich profaner unreiner [Wein] befindet,
יד מודה ר' אליעזר (לר') יהושע שאם יכול להציל ממנה רביעית בטהרה יציל ואם לאו ר' אליעזר אומר תרד ותטמא ואל יטמאנה ביד
14 so muß man, wie R. Elie͑zer und R. Jehošua͑ übereinstimmen, wenn es möglich ist, ein Viertellog in Reinheit zu retten, es retten, wenn aber nicht, so lasse man [die Hebe], wie R. Elie͑zer sagt, auslaufen und unrein werden, nur nicht mit den Händen unrein machen;
טו ר' יהושע אומר יטמאנה ביד
15 R. Jehošua͑ sagt, man dürfe sie auch mit den Händen unrein machen!?
טז ומשני שאני התם דאיכא הפסד חולין
16 Er selbst erklärte es: Anders ist es hierbei, wo eine Schädigung des Profanen vorliegt.
יז מתקיף לה רבא מתני' נמי איכא הפסד עצים א"ל אביי להפסד מרובה חששו להפסד מועט לא חששו
17 Raba wandte ein: Auch in unsrer Mišna liegt ja eine Schädigung des Holzesvor!? Abajje erwiderte ihm: Einen großen Schaden berücksichtigten sie, einen kleinen Schaden berücksichtigten sie nicht. –
יח ומנא תימרא דלהפסד מרובה חששו ולהפסד מועט לא חששו דתניא חבית של שמן תרומה שנשברה בגת העליונה ובתחתונה חולין טמאין מודה ר' אליעזר לר' יהושע שאם יכול להציל ממנה רביעית בטהרה יציל ואם לאו תרד ותטמא ואל יטמאנה ביד
18 Woher entnimmst du, daß sie einen großen Schaden berücksichtigten und einen kleinen Schaden nicht berücksichtigten? – Es wird gelehrt: Wenn ein Faß mit Öl von Hebe in der oberen Kelter zerbricht und in der unteren unreines Profanes sich befindet, so muß man, wie R. Elie͑zer und R. Jehošua͑ übereinstimmen, wenn es möglich ist, ein Viertellog in Reinheit zu retten, es retten, wenn aber nicht, so lasse man es auslaufen und unrein werden, nur nicht direkt mit den Händen unrein machen. –
יט מ"ש שמן דראוי להדליק יין נמי ראוי לזילוף
19 Beim Öl ist es wohl deshalb anders, weil es zum Brennen verwendbar ist, und auch der [unreine] Wein ist ja zum Sprengen verwendbar!?
כ וכ"ת זילוף לאו מילתא היא והאמר שמואל משום ר' חייא שותין מלוג בסלע ומזלפין מלוג בשתים בחדש
20 Wolltest du erwidern, das Sprengen sei bedeutungslos, so sagte ja Šemuél im Namen R. Ḥijas, man trinke [Wein] um eine Sela͑ das Logund sprenge ihn um zwei Sela͑ das Log!? – Wenn er neuist. –
כא והא ראוי לישנו אתי ביה לידי תקלה שמן נמי אתי ביה לידי תקלה
21 Man kann ihn ja alt werden lassen!? – Man könnte zu einem Verstoßekommen. – Auch beim Öl kann man ja zu einem Verstoße kommen!? –
כב דרמי ליה בכלי מאוס יין נמי רמי ליה בכלי מאוס לזילוף קא בעי ליה בכלי מאוס רמי ליה
22 Man gieße es in ein schmutziges Gefäß. – Auch Wein kann man ja in ein schmutziges Gefäß gießen!? – Man will ihn zum Sprengen verwenden und sollte ihn in ein schmutziges Gefäß gießen!?
כג ותקלה עצמה תנאי היא דתניא חבית של יין של תרומה שנטמאת ב"ש אומרים תשפך חבל ובית הלל אומרים תעשה זילוף
23 Über den Verstoß selbst [streiten] Tannaím, denn es wird ja gelehrt: Wenn ein Faß Wein von Hebe unrein wird, so gieße man ihn, wie die Schule Šammajs sagt, ganz fort; die Schule Hillels sagt, man verwende ihn zum Sprengen.
כד אמר רבי ישמעאל ברבי יוסי אני אכריע בשדה תשפך חבל בבית תעשה זילוף איכא דאמרי בחדש תשפך חבל בישן תעשה זילוף אמרו לו
24 R. Jišma͑él b. R. Jose sprach: Ich werde ausgleichen: auf dem Felde gieße man ihn ganz fort, im Hause verwende man ihn zum Sprengen. Manche lesen: Neuen gieße man ganz fort, alten verwende man zum Sprengen. Man entgegnete ihm:
Vorheriges KapitelNächstes Kapitel