Pesachim 46

Kapitel 46

א מאי לאו בהא קמיפלגי דר' יוסי הגלילי סבר לא תאכלו משמע בין איסור אכילה בין איסור הנאה וכי אתא קרא למישרייה לנבילה בהנאה הוא דאתא ורבי עקיבא סבר איסור אכילה משמע איסור הנאה לא משמע וכי אתא קרא לטומאה וטהרה

1 Ihr Streit besteht wahrscheinlich in folgendem: R. Jose der Galiläer ist der Ansichten [den Worten] ihr sollt nicht essen sei sowohl das Verbot des Essens als auch das Verbot der Nutznießung einbegriffen, somit deutet der Schriftvers darauf, daß die Nutznießung des Aases erlaubt sei; R. A͑qiba aber ist der Ansicht, darunter sei nur das Verbot des Essens und nicht das Verbot der Nutznießung zu verstehen, somit deutet der Schriftvers auf die Unreinheit und die Reinheit. –

ב לא דכ"ע לא תאכלו משמע בין איסור אכילה בין איסור הנאה והכא בהא קמיפלגי רבי יוסי הגלילי סבר כשהותרה נבילה היא הותרה חלבה וגידה לא הותרו וכי איצטריך קרא להיתר הנאה הוא דאתא ורבי עקיבא סבר כשהותרה נבילה חלבה וגידה נמי הותרו וכי איצטריך קרא לטומאה וטהרה

2 Nein, alle stimmen überein, daß in [den Worten] ihr sollt nicht essen sowohl das Verbot des Essens als auch das Verbot der Nutznießung einbegriffen sei, und ihr Streit besteht in folgendem: R. Jose der Galiläer ist der Ansicht, ist auch [die Nutznießung] des Aases erlaubt worden, so bezieht sich dieses nur auf dieses selbst, nicht aber auf das Fett und die Adern, somit ist ein Schriftvers dafür nötig, auch [die Nutznießung] dieser zu erlauben; R. A͑qiba aber ist der Ansicht, ist [die Nutznießung] des Aases erlaubt worden, so bezieht sich dies auch auf das Fett und die Adern, somit ist der Schriftvers nur für die Unreinheit und die Reinheit nötig. –

ג ור' יוסי הגלילי אשכחן חלב דשרייה רחמנא בהנאה אלא גיד נימא דאסור איבעית אימא הכי נמי דאסור איבעית אימא מייתי לה בק"ו ומה חלב שענוש כרת מותר בהנאה גיד שאינו ענוש כרת לא כל שכן

3 Allerdings finden wir nach R. Jose dem Galiläer, daß der Allbarmherzige die Nutznießung des Talges erlaubt hat, die Adern aber sollten ja verboten sein!? – Wenn du willst, sage ich: diese sind auch verboten; wenn du aber willst, sage ich: er folgert es [durch einen Schluß] vom Schwereren auf das Leichtere: wenn der Talg, der mit der Ausrottung belegt ist, zur Nutznießung erlaubt ist, um wieviel mehr die Adern, die nicht mit der Ausrottung belegt sind. –

ד ור"ש דאסר איכא למיפרך מה לחלב שכן הותר מכללו אצל חיה תאמר בגיד שלא הותר מכללו אצל חיה

4 Wieso ist nach R. Šimo͑n [die Nutznießung] derselben verboten!? – Dies ist zu widerlegen: wohl der Talg, weil er aus der Verallgemeinerung heraus erlaubt worden ist beim Wild, während die Adern aus der Verallgemeinerung heraus [beim Wild] nicht erlaubt worden sind!? –

ה ואידך בבהמה קאמרינן בבהמה מיהת לא אישתרי

5 Und jener!? – Wir sprechen vom Vieh, und beim Vieh ist er nicht erlaubt. –

ו מכדי אותבינהו כל הני קראי ושנינהו חזקיה ורבי אבהו במאי פליגי בחמץ בפסח ואליבא דרבנן בשור הנסקל ואליבא דדברי הכל חזקיה נפיק ליה מלא יאכל ורבי אבהו נפיק ליה מנבילה

6 Merke, bei all jenen Schriftversen wurden Einwände erhoben und erwidert, worüber streiten nun Ḥizqija und R. Abahu!? – Über das Gesäuerte am Pesaḥfeste nach den Rabbanan, und über den gesteinigten Ochsen nach aller Ansicht Ḥizqija folgert es aus [den Worten] darf nicht gegessen werden, und R. Abahu folgert esvom Aase. –

ז מכדי בין למר ובין למר אסורין בהנאה מאי בינייהו איכא בינייהו חולין שנשחטו בעזרה חזקיה סבר לא יאכל למעוטי הני אותו למעוטי חולין שנשחטו בעזרה

7 Merke, sowohl nach dem einen als auch dem anderen sind sie ja zur Nutznießung verboten, welchen Unterschied gibt es nun zwischen ihnen!? – Einen Unterschied gibt es zwischen ihnen bei Profanem, das im Tempelhofe geschlachtet worden ist. Ḥizqija ist der Ansicht, [die Worte] darf nicht gegessen werden schließen diese aus, und das es schließe Profanes aus, das im Tempelhofe geschlachtet wurde;

ח רבי אבהו סבר אותו למעוטי הני חולין שנשחטו בעזרה לאו דאורייתא נינהו

8 R. Abahu aber ist der Ansicht, das es schließe diese aus, während Profanes, das im Tempelhofe geschlachtet worden ist, nach der Tora nicht [zur Nutznießung verboten ist].

ט יתיב ההוא מרבנן קמיה דרבי שמואל בר נחמני ויתיב וקאמר משמיה דר' יהושע בן לוי מנין לכל איסורין שבתורה דכי היכי דאסורין באכילה הכי נמי אסורין בהנאה ומאי ניהו חמץ בפסח ושור הנסקל מנין תיפוק ליה מלא יאכל לא יאכל איסור אכילה משמע ליה איסור הנאה לא משמע ליה

9 Einer von den Jüngern saß vor R. Šemuél b.Naḥmani und trug im Namen des R. Jehošua͑ b.Levi vor: Woher, daß alle in der Tora verbotenen Dinge, wie sie zum Essen verboten sind, auch zur Nutznießung verboten sind? Das sind nämlich Gesäuertes am Pesaḥfeste und der gesteinigte Ochse. – Woher, dies ist ja zu entnehmen aus [den Worten] darf nicht gegessen werden!? – Unter darf nicht gegessen werden versteht er nur das Verbot des Essens und nicht das Verbot der Nutznießung. –

י תיפוק ליה מנבילה סבר לה כר' יהודה דאמר דברים ככתבן

10 Dies ist ja vom Aase zu folgern!? – Er ist der Ansicht R. Jehudas, welcher sagt, die Worte seien so aufzufassen, wie sie lauten. –

יא אי סבר לה כר' יהודה תיפוק ליה מהיכא דנפקא ליה לר' יהודה (שמות כב, ל) מלכלב תשליכון אותו

11 Wenn er der Ansicht R. Jehudas ist, so ist es ja aus derselben Stelle zu folgern, aus der R. Jehuda es folgert, aus [dem Schriftverse]:den Hunden sollt ihr es vorwerfen!? –

יב קסבר חולין שנשחטו בעזרה דאורייתא מנין דכתיב (ויקרא ו, כג) כל חטאת אשר יובא מדמה וגו'

12 Er ist der Ansicht, Profanes, das im Tempelhofe geschlachtet worden ist, sei nach der Tora [zur Nutznießung verboten]. – Woher nun? Es heißt: alle Sündopfer aber, von denen ein Teil des Blutes gebracht &c.;

יג שאין ת"ל באש תשרף ומה ת"ל באש תשרף אם אינו ענין לגופו דכתיב (ויקרא י, טז) והנה שורף תנהו ענין לכל איסורין שבתורה

13 [die Worte] soll im Feuer verbrannt werden sind ja nicht nötig, wozu heißt es: soll im Feuer verbrannt werden!? Da dies hierfür nicht nötig ist, denn es heißt:daß er verbranntward, so beziehe man es auf alle übrigen in der Tora verbotenen Dinge;

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel