Sanhedrin 107

Kapitel 107

א תניא כוותיה דרבא (ויקרא כ, יא) איש פרט לקטן

1 Übereinstimmend mit Raba wird gelehrt: Wenn ein Mann, ausgenommen ein Minderjähriger,

ב (ויקרא כ, יא) אשר ישכב את אשת אביו משמע בין אשת אביו שהיא אמו ובין אשת אביו שלא אמו אמו שאינה אשת אביו מניין ת"ל (ויקרא כ, יא) ערות אביו גלה מופנה להקיש ולדון ממנו גזרה שוה

2 beschlafen wird die Frau seines Vaters, einerlei ob die Frau seines Vaters, die seine Mutter ist, oder die Frau seines Vaters, die nicht seine Mutter ist. Woher dies von einer Mutter, die nicht die Frau seines Vaters ist? Es heißt: die Scham seines Vaters hat er entblößt; dies ist entbehrlich und dient dazu, um diesen Fall mit anderen zu vergleichen und daraus [einen Schluß] durch Wortanalogie zu bilden;

ג מות יומתו בסקילה אתה אומר בסקילה או אינו אלא באחת מכל מיתות האמורות בתורה נאמר כאן דמיהם בם ונאמר באוב וידעוני דמיהם בם מה להלן בסקילה אף כאן בסקילה

3 sie sollen getötet werden, durch Steinigung. Du sagst, durch Steinigung, vielleicht ist dem nicht so, sondern durch irgend eine aller anderen in der Tora genannten Todesarten? Hierbei heißt es: Blutschuld lastet auf ihnen, und bei Totenbeschwörer und Wahrsager heißt es ebenfalls: Blutschuld lastet auf ihnen; wie diese durch Steinigung [hingerichtet werden], ebenso auch jene durch Steinigung.

ד עונש שמענו אזהרה מניין ת"ל (ויקרא יח, ז) ערות אביך לא תגלה ערות אביך זו אשת אביך

4 Wir wissen also die Strafe, wo finden wir das Verbot? Es heißt: die Scham deines Vaters sollst du nicht entblößen; die Scham deines Vaters, das ist die Frau deines Vaters.

ה אתה אומר אשת אביך או אינו אלא ערות אביך ממש נאמר כאן ערות אביך לא תגלה ונאמר להלן (ויקרא כ, יא) ערות אביו גלה מה להלן באישות הכתוב מדבר אף כאן באישות הכתוב מדבר

5 Du sagst, die Frau deines Vaters, vielleicht ist dem nicht so, sondern wörtlich: die Scham deines Vaters? Hier heißt es: die Scham deines Vaters sollst du nicht entblößen, und dort heißt es: die Scham seines Vaters hat er entblößt, wie die Schrift dort von einer natürlichen Begattung spricht, ebenso spricht sie auch hier von einer natürlichen Begattung.

ו ומשמע בין אשת אביו שהיא אמו בין אשת אביו שאינה אמו אמו שאינה אשת אביו מניין תלמוד לומר (ויקרא יח, ז) ערות אמך לא תגלה

6 Darunter ist also sowohl die Frau seines Vaters, die seine Mutter ist, als auch die Frau seines Vaters, die nicht seine Mutter ist, zu verstehen, woher dies von einer Mutter, die nicht die Frau des Vaters ist? Es heißt: die Scham deiner Mutter sollst du nicht entblößen.

ז אין לי אלא באזהרה שעשה הכתוב אמו שאינה אשת אביו כאמו שהיא אשת אביו עונש מניין

7 Ich weiß nun, daß hinsichtlich des Verbotes die Schrift die Mutter, die nicht die Frau des Vaters ist, der Mutter, die die Frau des Vaters ist, gleichgestellt hat, woher dies hinsichtlich der Strafe?

ח נאמר כאן ערות אביך לא תגלה ונאמר להלן ערות אביו גלה מה באזהרה עשה הכתוב אמו שאינה אשת אביו כאמו שהיא אשת אביו אף בעונש עשה הכתוב אמו שאינה אשת אביו כאמו שהיא אשת אביו

8 Hier heißt es: die Scham deines Vaters sollst du nicht entblößen, und dort heißt es: die Scham seines Vaters hat er entblößt, wie die Schrift hinsichtlich des Verbotes eine Mutter, die nicht die Frau des Vaters ist, einer Mutter, die die Frau des Vaters ist, gleichgestellt hat, ebenso hat die Schrift hinsichtlich der Strafe eine Mutter, die nicht die Frau des Vaters ist, einer Mutter, die die Frau des Vaters ist, gleichgestellt.

ט (ויקרא יח, ז) אמך היא משום אמו אתה מחייבו ואי אתה מחייבו משום אשת אב

9 Sie ist deine Mutter, wegen [Beschlafens] einer Mutter kannst du ihn strafbar machen, nicht aber kannst du ihn strafbar machen wegen [Beschlafens] der Frau seines Vaters. —

י ורבנן ערות אביך ממש

10 Und die Rabbanan!? — Die Scham deines Vaters, wörtlich. —

יא האי (ויקרא יח, כב) מואת זכר נפקא לחייב עליו שתים

11 Dies ist ja enthalten [im Verbote] mit einem Manne &c.!? — Damit man dieserhalb zweifach schuldig sei.

יב וכדרב יהודה דאמר רב יהודה נכרי הבא על אביו חייב שתים הבא על אחי אביו חייב שתים

12 Dies nach R. Jehuda, denn R. Jehuda sagte: Wenn ein Nichtjude seinen Vater beschläft, so ist er zweimal schuldig, und wenn er den Bruder seines Vaters beschläft, so ist er zweimal schuldig.

יג אמר רבא מסתברא מילתא דרב יהודה בישראל בשוגג ובקרבן והאי דקאמר נכרי לישנא מעליא הוא דאי סלקא דעתך נכרי ממש דינו מאי ניהו קטלא בתרי קטלי קטלת ליה

13 Hierzu sagte Raba: Es ist einleuchtend, daß R. Jehuda von einem Jisraéliten spricht, versehentlich, hinsichtlich des Opfers, und nur beschönigend spricht er von einem Nichtjuden; denn sollte er dann, wenn man nämlich sagen wollte, er spreche von einem wirklichen Nichtjuden, und zwar von der Todesstrafe, zweimal getötet werden!?

יד תניא נמי הכי הבא על אביו חייב שתים הבא על אחי אביו חייב שתים

14 Ebenso wird auch gelehrt: Wer seinen Vater beschläft, ist zweimal schuldig, wer den Bruder seines Vaters beschläft, ist zweimal schuldig.

טו איכא דאמרי דלא כרבי יהודה

15 Manche sagen, dies vertrete nicht die Ansicht R. Jehudas,

טז ואיכא דאמרי אפילו תימא רבי יהודה ומייתי לה בק"ו מאחי אביו ומה אחי אביו דקורבה דאביו הוא חייב שתים אביו לא כ"ש

16 und manche sagen, dies könne auch die Ansicht R. Jehudas vertreten, denn man folgere es durch [einen Schluß] vom Leichteren auf das Schwerere, vom Bruder seines Vaters: wenn man wegen [Beschlafens] des Bruders des Vaters, dessen Verwandtschaft vom Vater herrührt, zweimal schuldig ist, um wieviel mehr wegen [Beschlafens] des Vaters selbst.

יז וקמיפלגי בפלוגתא דאביי ורבא מר סבר עונשין מן הדין ומר סבר אין עונשין מן הדין

17 Sie führen demnach denselben Streit wie Abajje und Raba; einer ist nämlich der Ansicht, man folgere eine Bestrafung durch einen Schluß, und einer ist der Ansicht, man folgere nicht eine Bestrafung durch einen Schluß. —

יח ורבנן אזהרה לאשת אביו מנא להו נפקא להו מערות אשת אביך לא תגלה

18 Woher entnehmen die Rabbanan das Verbot hinsichtlich der Frau seines Vaters? — Aus: die Scham der Frau deines Vaters sollst du nicht entblößen. —

יט ור' יהודה ההוא מיבעי ליה לאזהרה לאשת אביו לאחר מיתה

19 Und R. Jehuda!? — Dies verwendet er für das Verbot hinsichtlich der Frau seines Vaters nach dessen Tode. —

כ ורבנן ההוא מסיפא דקרא נפקא ערות אביך היא

20 Und die Rabbanan!? — Dies ist aus dem Schlüsse des Verses zu entnehmen: es ist die Scham deines Vaters. —

כא ורבי יהודה ההוא מיבעי ליה משום אשת אב אתה מחייבו ואי אתה מחייבו משום אשת איש

21 Und R. Jehuda!? — Dies verwendet er für [die Folgerung:] du kannst ihn nur wegen [Beschlafens] einer Frau seines Vaters strafbar machen, nicht aber wegen [Beschlafens] einer Ehefrau. —

כב והאנן תנן הבא על אשת אב חייב עליה משום אשת אב ומשום אשת איש בין בחיי אביו בין לאחר מיתת אביו ולא פליג רבי יהודה

22 Wir haben ja aber gelernt, wer die Frau seines Vaters beschläft, sei wegen [Beschlafens] einer Frau seines Vaters und wegen [Beschlafens] einer Ehefrau schuldig, sowohl bei Lebzeiten seines Vaters als auch nach dessen Tod, und R. Jehuda streitet dagegen nicht!?

כג אמר אביי פליג בברייתא

23 Abajje erwiderte: Er streitet in der Barajtha. —

כד ורבנן עונש דאשת אביו לאחר מיתה מנא להו בשלמא רבי יהודה מייתי לה בגזרה שוה אלא רבנן מנא להו

24 Woher entnehmen die Rabbanan die Bestrafung wegen [Beschlafens] einer Frau seines Vaters nach dessen Tod; allerdings folgert es R. Jehuda durch die Wortanalogie, woher aber entnehmen es die Rabbanan!? —

כה אמרי לך ההוא ערות אביו גלה דמפיק לה רבי יהודה לגזירה שוה מפקי ליה אינהו לעונש דאשת אביו לאחר מיתה

25 Sie können dir erwidern: aus [dem Verse] die Scham seines Vaters hat er entblößt, den R. Jehuda für die Wortanalogie verwendet, entnehme man die Strafe wegen [Beschlafens] einer Frau des Vaters nach dessen Tod. —

כו ורבנן עונש לאמו שאינה אשת אביו מנא להו אמר רב שישא בריה דרב אידי אמר קרא אמך היא עשאה הכתוב לאמו שאינה אשת אביו כאמו שהיא אשת אביו:

26 Woher entnehmen die Rabbanan die Strafe wegen [Beschlafens] einer Mutter, die nicht die Frau seines Vaters ist? R. Šiša, Sohn des R. Idi, erwiderte: Die Schrift sagt: sie ist deine Mutter, die Schrift hat also eine Mutter, die nicht die Frau seines Vaters ist, einer Mutter, die die Frau seines Vaters ist, gleichgestellt.

כז הבא על כלתו כו': ולחייב נמי משום אשת בנו אמר אביי פתח הכתוב בכלתו וסיים באשת בנו לומר לך זו היא כלתו זו היא אשת בנו:

27 WER SEINE SCHWIEGERTOCHTER BESCHLÄFT &C. Sollte er auch wegen [Beschlafens] einer Frau seines Sohnes schuldig sein!? Abajje erwiderte: Die Schrift beginnt mit Schwiegertochter und schließt mit Frau seines Sohnes, um dir zu sagen, daß Schwiegertochter und Frau seines Sohnes identisch sind.

כח <big>מתני׳</big> הבא על הזכור ועל הבהמה והאשה המביאה את הבהמה בסקילה אם אדם חטא בהמה מה חטאה אלא לפי שבאה לאדם תקלה על ידה לפיכך אמר הכתוב תסקל ד"א שלא תהא בהמה עוברת בשוק ויאמרו זו היא שנסקל פלוני על ידה:

28 WER EINEN MANN ODER EIN TIER BESCHLÄFT, ODER WENN EIN WEIB SICH VON EINEM TIERE BESCHLAFEN LÄSST.» WAS HAT DAS TIER VERSCHULDET, WENN DER MENSCH EINE SÜNDE BEGANGEN HAT? ALLEIN, DA EIN MENSCH DURCH DIESES GESTRAUCHELT IST, DAHER BESTIMMTE DIE SCHRIFT, DASS ES GESTEINIGT WERDE. EINE ANDERE ERKLÄRUNG! DAMIT MAN, WENN DAS TIER ÜBER DIE STRASSE GEHT, NICHT SAGE: DAS IST ES, DESSENTWEGEN JENER GESTEINIGT WURDE.

כט <big>גמ׳</big> זכר מנא לן דת"ר (ויקרא כ, יג) איש פרט לקטן אשר ישכב את זכר בין גדול בין קטן משכבי אשה מגיד לך הכתוב ששני משכבות באשה

29 GEMARA. Woher dies vom [Beschlafen] eines Mannes? — Die Rabbanan lehrten: Wenn einer, ausgenommen ein Minderjähriger; einen Mann beschläft, sowohl einen Erwachsenen als auch einen Minderjährigen; wie man ein Weib beschläft, die Schrift sagt dir, daß es beim Weibe zweierlei Beschlafungen gebe.

ל א"ר ישמעאל הרי זה בא ללמד ונמצא למד

30 R. Jišma͑él sagte: Dies sollte lehren, lernt aber:

לא מות יומתו בסקילה אתה אומר בסקילה או אינו אלא באחת מכל מיתות האמורות בתורה נאמר כאן דמיהם בם ונאמר באוב וידעוני דמיהם בם מה להלן בסקילה אף כאן בסקילה

31 sie sollen getötet werden, durch Steinigung. Du sagst, durch Steinigung, vielleicht ist dem nicht so, sondern durch irgend eine aller anderen in der Tora genannten Todesarten? Hierbei heißt es: Blutschuld lastet auf ihnen, und bei Totenbeschwörer und Wahrsager heißt es ebenfalls: Blutschuld lastet auf ihnen, wie diese durch Steinigung [hingerichtet werden], ebenso auch jene durch Steinigung.

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel