Sanhedrin 117

Kapitel 117

א והא דינין קום עשה הוא וקא חשיב קום עשה ושב אל תעשה נינהו

1 Die Rechtspflege ist ja eine auszuübende Handlung, dennoch zählt er sie mit. — Diese ist eine auszuübende und eine zu unterlassende Handlung.

ב ואמר ר' יוחנן עובד כוכבים שעוסק בתורה חייב מיתה שנאמר (דברים לג, ד) תורה צוה לנו משה מורשה לנו מורשה ולא להם

2 Ferner sagte R. Joḥanan: Wenn ein Nichtjude sich mit der Tora befaßt, so verdient er den Tod, denn es heißt: eine Lehre übergab uns Moše, zum Erbbesitze; sie ist ein Erbbesitz für uns, nicht aber für sie. —

ג וליחשבה גבי שבע מצות מ"ד מורשה מיגזל קא גזיל לה מאן דאמר מאורסה דינו כנערה המאורסה דבסקילה

3 Sollte er dies doch zu den sieben Gesetzen zählen!? — Nach demjenigen, der moraša [Erbbesitz] liest, ist es ja Raub, und nach demjenigen, der meorasa [Verlobte] liest, gleicht dies der Beschlafung einer Verlobten, worauf die Steinigung gesetzt ist.

ד מיתיבי היה ר"מ אומר מניין שאפילו עובד כוכבים ועוסק בתורה שהוא ככהן גדול שנאמר (ויקרא יח, ה) אשר יעשה אותם האדם וחי בהם כהנים לוים וישראלים לא נאמר אלא האדם הא למדת שאפילו עובד כוכבים ועוסק בתורה הרי הוא ככהן גדול

4 Man wandte ein: R. Meír sagte: Woher, daß selbst ein Nichtjude, der sich mit der Tora befaßt, dem Hochpriester gleiche? Es heißt: der Mensch, der nach ihnen handelt, wird durch sie leben; es heißt nicht: Priester, Leviten und Jisraéliten, sondern: der Mensch, dies lehrt dich, daß selbst ein Nichtjude, der sich mit der Tora befaßt, dem Hochpriester gleiche!? —

ה התם בשבע מצות דידהו:

5 Dies bezieht sich auf [das Studium] ihrer sieben Gesetze.

ו ר' חנינא בן גמליאל אומר אף הדם מן החי: ת"ר (בראשית ט, ד) אך בשר בנפשו דמו לא תאכלו זה אבר מן החי רבי חנינא בן גמליאל אומר אף הדם מן החי

6 «R. Ḥanina b. Gamliél sagt, auch das Blut von einem lebenden Tiere.» Die Rabbanan lehrten: Nur Fleisch, das noch sein Leben, sein Blut, in sich hat, dürft ihr nicht essen, das ist ein Glied von einem lebenden Tiere. R. Ḥanina b. Gamliél sagt, auch das Blut von einem lebenden Tiere.

ז מ"ט דרבי חנינא בן גמליאל קרי ביה בשר בנפשו לא תאכל דמו בנפשו לא תאכל ורבנן ההוא למישרי שרצים הוא דאתא

7 Was ist der Grund des R. Ḥanina b. Gamliél? — Man lese hierbei: das Fleisch mit dem Leben sollst du nicht essen, und: das Blut mit dem Leben sollst du nicht essen. — Und die Rabbanan!? — Dies besagt, daß Kriechtiere erlaubt sind.

ח כיוצא בדבר אתה אומר (דברים יב, כג) רק חזק לבלתי אכל הדם כי הדם הוא הנפש וגו' (רק חזק לבלתי אכל הדם זה אבר מן החי כי הדם הוא הנפש זה דם מן החי)

8 Desgleichen heißt es: nur sei fest, das Blut nicht zu essen, denn das Blut ist das Leben &c.; nur sei fest, das Blut nicht zu essen, ein Glied von einem lebenden Tiere, denn das Blut ist das Leben, das Blut von einem lebenden Tiere. —

ט ורבנן ההוא לדם הקזה שהנשמה יוצאה בו הוא דאתא

9 Und die Rabbanan!? — Dies bezieht sich auf das Blut vom Aderlasse, mit dem das Leben mitgeht. —

י למה לי למיכתב לבני נח ולמה לי למשני בסיני

10 Wozu brauchte dies, wo es schon den Noaḥiden anbefohlen wurde, am [Berge] Sinaj wiederholt zu werden!? —

יא כדר' יוסי בר' חנינא דא"ר יוסי בר' חנינא כל מצוה שנאמרה לבני נח ונשנית בסיני לזה ולזה נאמרה

11 Dies nach einer Lehre des R. Jose b. Ḥanina, denn R. Jose b. Ḥanina sagte: Jedes Gebot, das den Noaḥiden anbefohlen und am Sinaj wiederholt worden ist, ist beiden auferlegt worden;

יב לבני נח ולא נשנית בסיני לישראל נאמרה ולא לבני נח ואנו אין לנו אלא גיד הנשה ואליבא דר' יהודה

12 das den Noaḥiden anbefohlen, aber am Sinaj nicht wiederholt worden ist, ist nur den Jisraéliten, nicht aber den Noaḥiden auferlegt worden; wir kennen jedoch nur [das Verbot der] Spannader, nach R. Jehuda.

יג אמר מר כל מצוה שנאמרה לבני נח ונשנית בסיני לזה ולזה נאמרה אדרבה מדנשנית בסיני לישראל נאמרה ולא לבני נח

13 Der Meister sagte: Jedes Gebot, das den Noaḥiden anbefohlen und am Sinaj wiederholt worden ist, ist beiden auferlegt worden. Im Gegenteil, wenn es am Sinaj wiederholt worden ist, so ist es ja nur Jisraél auferlegt worden und nicht den Noaḥiden!? —

יד מדאיתני עבודת כוכבים בסיני ואשכחן דענש עובדי כוכבים עילווה ש"מ לזה ולזה נאמרה:

14 Auch [das Verbot] des Götzendienstes wurde am Sinaj wiederholt, und da wir finden, daß die Nichtjuden dieserhalb bestraft wurden, so ist zu entnehmen, daß es beiden auferlegt worden ist.

טו לבני נח ולא נשנית בסיני לישראל נאמרה ולא לבני נח: אדרבה מדלא נישנית בסיני לבני נח נאמרה ולא לישראל ליכא מידעם דלישראל שרי ולעובד כוכבים אסור

15 «Das den Noaḥiden anbefohlen, aber am Sinaj nicht wiederholt worden ist, ist nur den Jisraéliten, aber nicht den Noaḥiden auferlegt worden.» Im Gegenteil, wenn es am Sinaj nicht wiederholt worden ist, so ist es ja nur den Noaḥiden und nicht den Jisraéliten auferlegt worden!? — Es gibt nichts, was den Jisraéliten erlaubt und den Nichtjuden verboten wäre. —

טז ולא והרי יפת תואר התם משום דלאו בני כיבוש נינהו

16 Etwa nicht, [der Raub] einer Schönen ist es ja!? — Nur deshalb, weil bei ihnen [das Gesetz von der] Eroberung nicht gilt. —

יז והרי פחות משוה פרוטה התם משום דלאו בני מחילה נינהו:

17 Der Wert unter einer Peruṭa ist es ja!? — Nur deshalb, weil sie auf nichts verzichten.

יח כל מצוה שנאמרה לבני נח ונישנית בסיני לזה ולזה נאמרה

18 «Jedes Gebot, das den Noaḥiden anbefohlen und am Sinaj wiederholt worden ist, ist beiden auferlegt worden.»

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel