Sanhedrin 122

Kapitel 122

א מ"ש איהו מינן דידן ואין דקאמרי אחוכי עליה

1 er sei nicht anders als sie, und das ‘ja’ sei nur eine Verspottung.

ב ומתני' כאן ביחיד הניסת כאן ברבים הניסתים יחיד לא מימלך וטעי בתריה רבים מימלכי ולא טעו בתריה

2 Von den [einander widersprechenden] Lehren aber handelt eine von dem Falle, wenn ein einzelner verleitet wird, und einer von dem Falle, wenn mehrere verleitet werden. Ein einzelner tritt nicht zurück und läßt sich von ihm beirren, mehrere aber treten zurück und lassen sich von ihm nicht beirren.

ג אמר רב יוסף מנא אמינא לה דכתיב (דברים יג, ט) לא תאבה לו ולא תשמע אליו הא אבה ושמע חייב

3 R. Joseph sprach: Woher entnehme ich dies? Es heißt: du sollst ihm nicht willfahren und ihm nicht gehorchen, wenn er ihm aber willfahrt und ihm gehorcht, so ist er strafbar.

ד איתיביה אביי מי שאני בין ניסת דרבים לניסת יחיד והתניא (דברים יג, ז) כי יסיתך אחיך בן אמך אחד יחיד הניסת ואחר רבים הניסתים והוציא הכתוב יחיד מכלל רבים ורבים מכלל יחיד

4 Abajje wandte gegen ihn ein: Wird denn unterschieden zwischen einem Falle, wenn mehrere verleitet werden, und einem Falle, wenn einer verleitet wird, es wird ja gelehrt: Wenn dein Bruder, der Sohn deiner Mutter, dich überreden sollte; einerlei ob es einer ist, der überredet wird, oder ob es mehrere sind, nur hat die Schrift den einzelnen von den mehreren und die mehreren vom einzelnen getrennt.

ה יחיד מכלל רבים להחמיר על גופו ולהקל על ממונו

5 Den einzelnen von den mehreren, daß man es mit seiner Person strenger und mit seinem Vermögen leichter nehme,

ו רבים מכלל יחיד להקל על גופם ולהחמיר על ממונם

6 die mehreren vom einzelnen, daß man es mit ihrer Person leichter und mit ihrem Vermögen strenger nehme.

ז בהא מילתא הוא דשאני אבל בכל מילי כי הדדי נינהו

7 Also nur in dieser Hinsicht sind sie von einander verschieden, in jeder anderen Hinsicht aber gleichen sie einander!?

ח אלא אמר אביי כאן בניסת מפי עצמו כאן בניסת מפי אחרים מפי עצמו מימלך מפי אחרים גריר בתרייהו

8 Vielmehr, erklärte Abajje, dies in dem Falle, wenn einer sich selbst verleitet, jenes in dem Falle, wenn er durch andere verleitet wird; wenn von selbst, so tritt er davon zurück, wenn durch andere, so folgt er ihnen.

ט אמר אביי מנא אמינא לה דכתיב לא תאבה לו ולא תשמע אליו הא אבה ושמע חייב

9 Abajje sagte: Woher entnehme ich dies? Es heißt: du sollst ihm nicht willfahren und ihm nicht gehorchen, wenn er ihm aber willfahrt und gehorcht, so ist er strafbar.

י רבא אמר אידי ואידי בניסת מפי אחרים הא דא"ל כך אוכלת כך שותה כך מטיבה כך מריעה הא דלא א"ל כך אוכלת כך שותה כו'

10 Raba erklärte: Beide [Lehren] handeln von dem Falle, wenn er durch andere verleitet wird, nur spricht eine von dem Falle, wenn er ihm genau angegeben hat: das ißt er, das trinkt es, das ist sein gutes Wirken, das ist sein schlechtes Wirken, und eine von dem Falle, wenn er ihm nicht genau angegeben hat: das ißt er, das trinkt er &c.

יא אמר רבא מנא אמינא לה דכתיב (דברים יג, ח) מאלהי העמים אשר סביבותיכם הקרובים אליך וגו' מה לי קרובים ומה לי רחוקים הכי קא"ל מטיבותן של קרובים אתה למד מה טיבותן של רחוקים

11 Raba sagte: Woher entnehme ich dies? Es heißt: von den Göttern der Völker, die rings um euch her wohnen, sei es nun in deiner Nähe &c. Welchen Unterschied gibt es zwischen Nahen und Fernen? Vielmehr meint er es wie folgt: aus der Eigenschaft der Nahen kannst du die Eigenschaft der Fernen lernen.

יב מאי לאו דאמר ליה כך אוכלת כך שותה כך מטיבה כך מריעה ש"מ

12 Doch wohl in dem Falle, wenn er ihm genau bezeichnet hat: das ißt er, das trinkt er, das ist sein gutes Wirken, das ist sein schlechtes Wirken. Schließe hieraus.

יג רב אשי אמר סיפא בישראל מומר

13 R. Aši erklärte: Die zweite Lehre spricht von einem abtrünnigen Jisraéliten.

יד רבינא אמר לא זו אף זו קתני

14 Rabina erklärte: Er lehrt: nicht nur dies, sondern auch das.

טו איתמר העובד עבודת כוכבים מאהבה ומיראה אביי אמר חייב רבא אמר פטור

15 Es wurde gelehrt: Wer einem Götzen aus Liebe oder aus Furcht dient, ist, wie Abajje sagt, schuldig, und wie Raba sagt, frei.

טז אביי אמר חייב דהא פלחה רבא אמר פטור אי קבליה עליה באלוה אין אי לא לא:

16 Abajje sagt, er sei schuldig, denn er diente ihm ja; Raba sagt, er sei frei, denn er ist nur dann [schuldig], wenn er ihn als Gott anerkannt hat, sonst aber nicht.

יז סימן עב"ד ישתחו"ה למשי"ח:

יח ואמר אביי מנא אמינא לה דתנן העובד עבודת כוכבים אחד העובד כו' מאי לאו אחד העובד מאהבה ומיראה

18 Abajje sagte: Woher entnehme ich dies? Wir haben gelernt: Der Götzendiener, einerlei, ob er ihm dient &c. Doch wohl einerlei, ob er ihm aus Liebe oder Furcht dient. —

יט ורבא אמר לך לא כדמתרץ רבי ירמיה

19 Und Raba!? — Er kann dir erwidern: nein, dies erkläre man so, wie es R. Jirmeja erklärt hat.

כ אמר אביי מנא אמינא לה דתניא (שמות כ, ד) לא תשתחוה להם להם אי אתה משתחוה אבל אתה משתחוה לאדם כמותך יכול אפילו נעבד כהמן ת"ל (שמות כ, ד) ולא תעבדם והא המן מיראה הוה נעבד

20 Ferner sagte Abajje: Woher entnehme ich dies? Es wird gelehrt: Du sollst dich vor ihnen nicht niederwerfen, vor ihnen darfst du dich nicht niederwerfen, wohl aber darfst du dich vor einem Menschen deinesgleichen niederwerfen; man könnte glauben, auch vor einem, der angebetet wird, wie Haman, so heißt es: du sollst ihnen nicht dienen. Haman aber wurde ja aus Furcht verehrt. —

כא ורבא כהמן ולא כהמן כהמן דאיהו גופיה עבודת כוכבים ולא כהמן דאילו המן מיראה והכא לאו מיראה

21 Und Raba!? — Wie Haman und nicht wie Haman; wie Haman, wie er sich selber als Gott ausgegeben hatte, und nicht wie Haman, denn bei Haman erfolgte es aus Furcht, während hier von dem Falle gesprochen wird, wenn es nicht aus Furcht erfolgt.

כב ואמר אביי מנא אמינא לה דתניא כהן משיח בעבודת כוכבים רבי אומר בשגגת מעשה וחכמים אומרים בהעלם דבר

22 Ferner sagte Abajje: Woher entnehme ich dies? Es wird gelehrt: Der gesalbte Hochpriester [bringt sein Opfer] wegen des Götzendienstes, wie Rabbi sagt, wenn er sich in der Handlung geirrt hat, und wie die Weisen sagen, wenn ihm das ganze Gesetz entfallen war;

כג ושוין שבשעירה כיחיד ושוין שאין מביא אשם תלוי

23 sie stimmen jedoch überein, daß er dessentwegen gleich einem Privaten eine Ziege darbringe; ferner stimmen sie überein, daß er kein Schuldopfer im Falle eines Zweifels darbringe.

כד האי שגגת מעשה דעבודת כוכבים ה"ד אי קסבר בית הכנסת הוא והשתחוה לו הרי לבו לשמים אלא דחזא אנדרטא והשתחוה לו

24 Was heißt nun beim Götzendienste irrtümlich: wollte man sagen, wenn er sich [vor einem Götzentempel] im Glauben, es sei ein Bethaus, niedergeworfen hat, so hat er ja sein Herz dem Himmel zugewendet; wollte man sagen, wenn er sich vor einer Fürstenbüste niedergeworfen hat,

כה אי קבליה עליה באלוה מזיד הוא

25 so ist dies ja, wenn er sie als Gott anerkannt hat, vorsätzlich,

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel