Sanhedrin 166

Kapitel 166

א פרט לזו שמחוללת ועומדת:

1 ausgenommen der Fall, wo es bereits entweiht ist.

ב וזר שאכל את התרומה: אמר רב זר שאכל את התרומה לוקה אמרי ליה רב כהנא ורב אסי לרב לימא מר במיתה דכתיב (ויקרא כב, י) וכל זר לא יאכל קדש

2 «Ein Gemeiner, der Hebe ißt.» Rabb sagte: Wenn ein Gemeiner Hebe ißt, so erhält er Geißelhiebe. R. Kahana und R. Asi sprachen zu Rabh: Sollte doch der Meister sagen, er verfalle dem Tode, denn es heißt: kein Fremder soll Geheiligtes essen!? –

ג אני ה' מקדשם הפסיק הענין מיתיבי ואלו הן שבמיתה זר האוכל את התרומה מתניתא אדרב קא רמית רב תנא הוא ופליג:

3 [Die Worte:] ich bin der Herr, der sie heiligt, unterbrechen den Zusammenhang. Man wandte ein: Folgende verfallen dem Tode: ein Gemeiner, der Hebe ißt!? – Aus einer Barajtha ist gegen Rabh nichts einzuwenden; er ist selbst Tanna und streitet gegen diese.

ד וזר ששימש דכתיב (במדבר ג, י) והזר הקרב יומת:

4 «Ein Gemeiner, der den Tempeldienst verrichtet.» Denn es heißt: der Fremde, der herannaht, soll sterben.

ה וטמא ששימש כדבעא מיניה רב חייא בר אבין מרב יוסף מניין לטמא ששימש שהוא במיתה דכתיב (ויקרא כב, ב) דבר אל אהרן ואל בניו וינזרו מקדשי בני ישראל ולא יחללו את שם קדשי

5 «Ein Unreiner, der den Tempeldienst verrichtet.» So fragte R. Ḥija b. Abin den R. Joseph: Woher, daß ein Unreiner, der den Tempeldienst verrichtet, dem Tode verfalle!? – Es heißt: sprich zu Ahron und seinen Söhnen, daß sie vorsichtig sein sollen mit den heiligen Gaben der Kinder Jisraél, sie sollen meinen heiligen Namen nicht entweihen,

ו ויליף חילול חילול מתרומה מה להלן במיתה אף כאן במיתה

6 und man folgere durch [das Wort] entweihen, das auch bei der Hebe gebraucht wird; wie bei dieser die Todesstrafe gesetzt ist, ebenso auch hierbei die Todesstrafe. –

ז ונילף חילול חילול מנותר מה להלן כרת אף כאן כרת

7 Sollte man es doch folgern durch [das Wort] entweihen, das beim Übriggebliebenen gebraucht wird, wie bei diesem die Ausrottung gesetzt ist, ebenso auch hierbei die Ausrottung!? –

ח מסתברא מתרומה הוה ליה למילף שכן גוף טמא מקוה ברבים

8 Es ist einleuchtend, daß man es von der Hebe folgere, denn [bei beiden] ist die Person untauglich, sie sind unrein, müssen sie ein Tauchbad nehmen, und wird in der Mehrzahl gesprochen. –

ט אדרבה מנותר ה"ל למילף שכן קדש פנים פיגול ונותר חילול דרבים מחילול דרבים עדיף:

9 Im Gegenteil, man sollte doch vom Übriggebliebenen folgern, denn [bei beiden] handelt es sich um Geheiligtes, innerhalb des Tempels, auch gilt bei ihnen [das Gesetz vom] Verwerflichen und vom Übriggebliebenen!? – Er folgert lieber hinsichtlich des in der Mehrzahl gebrauchten entweihen vom in der Mehrzahl gebrauchten entweihen.

י טבול יום ששימש: מנלן דתניא ר' סימאי אומר רמז לטבול יום שאם עבד חילל מניין ת"ל (ויקרא כא, ו) קדושים יהיו לאלהיהם ולא יחללו

10 «Der am selben Tage untergetaucht ist und den Tempeldienst verrichtet.» Woher dies? – Es wird gelehrt: R. Simaj sagte: Wo finden wir eine Andeutung, daß, wenn jemand, der am selben Tage untergetaucht ist, den Tempeldienst verrichtet, er ihn entweiht? Es heißt: heilig sollen sie ihrem Gott sein, sie sollen nicht entweihen,

יא אם אינו ענין לטמא ששימש דנפקא לן מוינזרו תניהו ענין לטבול יום ששימש

11 und da dies nicht auf einen Unreinen zu beziehen ist, da es schon hervorgeht aus [dem Verse]: sie sollen vorsichtig sein &c., so beziehe man es auf einen, der am selben Tage untergetaucht ist,

יב ויליף חילול חילול מתרומה מה להלן במיתה אף כאן במיתה:

12 und man folgere durch [das Wort] entweihen, das auch bei der Hebe gebraucht wird, wie bei dieser die Todesstrafe gesetzt ist, ebenso auch hierbei die Todesstrafe.

יג ומחוסר בגדים מנלן אמר רבי אבהו אמר רבי יוחנן ומטו בה משמיה דרבי אלעזר בר' שמעון (שמות כט, ט) וחגרת אותם אבנט

13 «Der die Dienstkleider nicht anhat.» Woher dies? R. Abahu erwiderte im Namen R. Joḥanans, manche glauben, im Namen des R. Elea͑zar b. R. Šimo͑n: Umgürte sie mit einem Gürtel;

יד בזמן שבגדיהם עליהם כהונתם עליהם אין בגדיהם עליהם אין כהונתם עליהם והוו להו זרים ואמר מר זר ששימש במיתה:

14 wenn sie ihre Kleider anhaben, ruht die Priesterschaft auf ihnen, wenn sie aber ihre Kleider nicht anhaben, ruht die Priesterschaft nicht auf ihnen; sie gelten dann als Gemeine und der Meister sagte, wenn ein Gemeiner den Tempeldienst verrichtet, verfalle er dem Tode.

טו ומחוסר כפרה מנלן אמר רב הונא דאמר קרא (ויקרא יב, ח) וכפר עליה הכהן וטהרה טהרה מכלל שהיא טמאה ואמר מר טמא ששימש במיתה:

15 «Dem die Sühne noch fehlt.» Woher dies? R. Hona erwiderte: Die Schrift sagt: der Priester schaffe ihr Sühne, so wird sie rein werden; wenn sie dann rein wird, so bleibt sie ja bis dahin unrein, und der Meister sagte, wenn ein Unreiner den Tempeldienst verrichtet, verfalle er dem Tode.

טז ושלא רחוץ ידים ורגלים מנלן דכתיב (שמות ל, כ) בבאם אל אהל מועד ירחצו מים ולא ימותו:

16 «Der Hände und Füße nicht gewaschen hat.» Woher dies? – Es heißt: wenn sie in das Offenbarungszelt eintreten, sollen sie sich mit Wasser waschen, damit sie nicht sterben.

יז ושתויי יין דכתיב (ויקרא י, ט) יין ושכר אל תשת וגו':

17 «Der Wein getrunken hat.» Denn es heißt: Wein und Rauschtrank sollst du nicht trinken &c.

יח ופרועי ראש דכתיב (יחזקאל מד, כ) ראשם לא יגלחו ופרע לא ישלחו וכתיב בתריה ויין לא ישתו איתקש פרוע ראש לשתויי יין מה שתויי יין במיתה אף פרועי ראש במיתה:

18 «Das Haar verwahrlost trägt.» Denn es heißt: den Kopf sollen sie nicht rasieren, aber auch ihren Haarwuchs sollen sie nicht herabhängen lassen, und darauf folgt: und Wein sollen sie nicht trinken; man vergleiche den Haarwuchs mit dem Weintrinken, wie auf das Weintrinken die Todesstrafe gesetzt ist, ebenso auch wegen des Haarwuchses die Todesstrafe.

יט אבל ערל אונן יושב באזהרה ערל מנלן אמר רב חסדא דבר זה מתורת משה רבינו לא למדנו עד שבא יחזקאל בן בוזי ולמדנו (יחזקאל מד, ט) כל בן נכר ערל לב

19 «Aber der Unbeschnittene, der Leidtragende und der Sitzende.» Woher dies vom Unbeschnittenen? R. Ḥisda erwiderte: Dies lernen wir nicht aus der Tora Mošes, sondern erst Jeḥezqel, der Sohn Buzis, kam und lehrte es uns: kein Fremdling, der unbeschnittenen Herzens

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel