Sanhedrin 173

Kapitel 173

א במופלא שבב"ד הכתוב מדבר ממך זה יועץ וכן הוא אומר (נחום א, יא) ממך יצא חושב על ה' רעה יועץ בליעל דבר זו הלכה למשפט זה הדין

1 die Schrift spricht von einem Vorzüglichen im Gerichtskollegium. (Von) dir, das ist ein Ratgeber, denn so heißt es: von dir ging hervor, der Böses gegen den Herrn sann, ein nichtswürdiger Ratgeber. Einer Sache, das ist die [überlieferte] Halakha. Die Entscheidung, das ist die Schlußfolgerung.

ב בין דם לדם בין דם נדה דם לידה דם זיבה בין דין לדין בין דיני נפשות דיני ממונות דיני מכות בין נגע לנגע בין נגעי אדם נגעי בתים נגעי בגדים

2 Zwischen Blut und Blut, zwischen Menstrualblut, Geburtsblut und Flußblut. Zwischen Recht und Recht, zwischen Todesstrafrecht, Zivilrecht und Geißelungsrecht. Zwischen Aussatz und Aussatz, zwischen dem Aussatze eines Menschen, dem Aussatze von Häusern und dem Aussatze von Kleidern.

ג דברי אלו החרמים והערכין וההקדשות ריבות זו השקאת סוטה ועריפת עגלה וטהרת מצורע בשעריך זו לקט שכחה ופאה

3 Dinge, das sind Gebanntes, Schätzgelübde und Weihungen. Streitigkeiten, das sind das Trinkenlassen der Ehebruchsverdächtigten, das Genickbrechen des Kalbes und die Reinigung des Aussätzigen. In deinen Toren, das ist [das Gesetz von] der Nachlese, dem Vergessenen und dem Eckenlasse.

ד וקמת מב"ד ועלית מלמד שבית המקדש גבוה מא"י וא"י גבוה מכל הארצות אל המקום מלמד שהמקום גורם

4 So sollst du dich aufmachen, von der Gerichtssitzung; und sollst hinaufgehen, dies lehrt, daß der Tempel der höchste Platz im Jisraéllande und das Jisraélland das höchste aller Länder war; zur Stätte, dies lehrt, daß die Stätte Bedingung sei. –

ה בשלמא בית המקדש גבוה מא"י דכתיב ועלית אלא א"י גבוה מכל הארצות מנא ליה דכתיב (ירמיהו כג, ז) לכן הנה ימים באים נאם ה' (לא יאמר) חי ה' אשר העלה את בני ישראל מארץ מצרים כי אם חי ה' אשר העלה ואשר הביא את זרע בית ישראל מארץ צפונה ומכל הארצות אשר הדחתים שם וישבו על אדמתם

5 Allerdings war der Tempel der höchste Platz im Jisraéllande, denn es heißt: sollst hinaufgehen, woher entnimmt er aber, daß das Jisraélland das höchste aller Länder war? – Es heißt: Darum, fürwahr, es kommen Tage, spricht der Herr, da wird man nicht mehr sagen: So wahr der Herr lebt, der die Kinder Jisraél von Miçrajim heraufgeführt hat, sondern: So wahr der Herr lebt, der die Kinder Jisraél von dem Nordlande und von allen Ländern, wohin ich sie verstoßen hatte, heraufgeführt und heimgebracht hat, daß sie wieder auf ihrem Boden wohnten.

ו תנו רבנן זקן ממרא אינו חייב אלא על דבר שזדונו כרת ושגגתו חטאת דברי ר"מ רבי יהודה אומר על דבר שעיקרו מדברי תורה ופירושו מדברי סופרים ר"ש אומר אפילו דקדוק אחד מדקדוקי סופרים

6 Die Rabbanan lehrten: Der sich auflehnende Gelehrte ist schuldig nur wegen einer Sache, auf die bei Vorsatz die Ausrottung und bei Versehen [die Darbringung eines] Sündopfers gesetzt ist – so R. Meír; R. Jehuda sagt, wegen einer Sache, die sich hauptsächlich in der Tora befindet, deren Auslegung aber von den Schriftkundigen herrührt. R. Šimo͑n sagt, auch wenn nur eine Subtilität von den Schriftkundigen herrührt. –

ז מאי טעמא דר"מ גמר דבר דבר כתיב הכא (דברים יז, ח) כי יפלא ממך דבר למשפט וכתיב התם (ויקרא ד, יג) ונעלם דבר מעיני הקהל מה להלן דבר שחייב על זדונו כרת ועל שגגתו חטאת אף כאן דבר שחייב על זדונו כרת ועל שגגתו חטאת

7 Was ist der Grund R. Meírs? – Er folgert dies durch [dasWort] Sache; hier heißt es: wenn dir die Entscheidung einer Sache unbekannt ist, und dort heißt es: und die Sache dem Volke unbewußt ist; wie dort eine Sache, auf die bei Vorsatz die Ausrottung und bei Versehen [die Darbringung eines] Sündopfers gesetzt ist, ebenso auch hierbei eine Sache, auf die bei Vorsatz die Ausrottung und bei Versehen [die Darbringung eines] Sündopfers gesetzt ist. –

ח ור' יהודה (דברים יז, יא) על פי התורה אשר יורוך עד דאיכא תורה ויורוך

8 Und R. Jehuda? – Gemäß der Lehre, die sie dich lehren, nur wenn es aus der Tora ist, und sie dich darüber belehren. –

ט ור"ש אשר יגידו לך מן המקום ההוא אפילו כל דהו

9 Und R. Šimo͑n? – Was sie dir sagen, von jener Stätte aus, auch irgend etwas.

י א"ל רב הונא בר חיננא לרבא תרגמא לי להא מתניתא אליבא דר"מ א"ל רבא לרב פפא פוק תרגמא ליה

10 R. Hona b. Ḥenana sprach zu Raba: Erkläre mir jene Lehre nach R. Meír. Da sprach Raba zu R. Papa: Geh, erkläre es ihm:

יא כי יפלא במופלא שבב"ד הכתוב מדבר ממך זה יועץ שיודע לעבר שנים ולקבוע חדשים כדתנן הן העידו שמעברים את השנה כל אדר שהיו אומרים עד הפורים

11 « (Wenn &c.) unbekannt ist, die Schrift spricht von einem Vorzüglichen im Gerichtskollegium. (Von) dir, das ist ein Ratgeber.» Der in der Interkalation der Jahre und in der Festsetzung der Neumonde kundig ist. Wir haben nämlich gelernt: Diese bekundeten, daß man das Jahr während des ganzen Adar interkalieren könne; [die Weisen] sagten nämlich, nur bis zum Purimfeste.

יב דאי להאי גיסא קא שרי חמץ בפסח ואי להאי גיסא קא שרי חמץ בפסח

12 Man könnte in dem einen Falle veranlaßt werden, Gesäuertes am Pesaḥfeste zu erlauben, und man könnte im anderen Falle veranlaßt werden, Gesäuertes am Pesaḥfeste zu erlauben.

יג דבר זה הלכה זו הלכות אחד עשר דאיתמר עשירי ר' יוחנן אמר עשירי כתשיעי ור"ש בן לקיש אמר עשירי כאחד עשר

13 « Einer Sache, das ist die [überlieferte] Halakha.» Dies ist die Halakha von den elf [Tagen]. Vom zehnten [Tage] wurde nämlich gelehrt: Der zehnte gleicht, wie R. Joḥanan sagt, dem neunten; Reš Laqiš sagt, der zehnte gleiche dem elften.

יד רבי יוחנן אמר עשירי כתשיעי מה תשיעי בעי שימור אף עשירי בעי שימור

14 R. Joḥanan sagt, der zehnte gleiche dem neunten: wie sie am neunten abwarten muß, ebenso muß sie auch am zehnten abwarten;

טו ר"ל אמר עשירי כאחד עשר מה אחד עשר לא בעי שימור אף עשירי לא בעי שימור

15 Reš Laqiš sagt, der zehnte gleiche dem elften: wie sie am elften nicht abzuwarten braucht, ebenso braucht sie am zehnten nicht abzuwarten.

טז משפט זה הדין

16 « Die Entscheidung, das ist die Schlußfolgerung.»

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel