Sanhedrin 205

Kapitel 205

א בגלל מנשה דלא עבד תשובה

1 um Menašes willen, der keine Buße getan hat.

ב א"ר יוחנן כל האומר מנשה אין לו חלק לעוה"ב מרפה ידיהן של בעלי תשובה דתני תנא קמיה דר' יוחנן מנשה עשה תשובה (ל) שלשים ושלש שנים דכתיב (מלכים ב כא, א) בן שתים עשרה שנה מנשה במלכו וחמשים וחמש שנה מלך בירושלים ויעש (הרע) [אשרה] כאשר עשה אחאב מלך ישראל כמה מלך אחאב עשרין ותרתין שנין מנשה כמה מלך חמשים וחמש דל מינייהו עשרים ותרתין פשו להו תלתין ותלת

2 R. Joḥanan sagte: Wer da sagt, Menaše habe keinen Anteil an der zukünftigen Welt, macht die Hände der Bußfertigen erschlaffen, denn ein Schüler lehrte vor R. Joḥanan, Menaše habe dreiunddreißig Jahre in Bußfertigkeit verbracht. Es heißt nämlich: zwölf Jahre war Menaše alt, als er König ward, und fünfundfünfzig Jahre regierte er zu Jerušalem; und er tat, was dem Herrn mißfiel, wie es Aḥa͑b, der König von Jisraél, getan hatte. Aḥa͑b regierte zweiundzwanzig Jahre und Menaše regierte fünfundfünfzig Jahre; wenn man zweiundzwanzig abzieht, so bleiben es dreiunddreißig.

ג א"ר יוחנן משום רשב"י מאי דכתי' (דברי הימים ב לג, יג) וישמע אליו ויחתר לו ויעתר לו מיבעי ליה מלמד שעשה לו הקב"ה כמין מחתרת ברקיע כדי לקבלו בתשובה מפני מדת הדין

3 R. Joḥanan sagte im Namen des R. Šimo͑n b. Joḥaj: Es heißt: er ließ sich von ihm erbitten und eröffnete sich ihm; es sollte doch heißen: er erhörte ihn? Dies lehrt, daß wegen der Eigenschaft der Gerechtigkeit der Heilige, gepriesen sei er, für ihn eine Art Öffnung im Himmel gemacht hatte, um ihn in seiner Bußfertigkeit aufzunehmen.

ד וא"ר יוחנן משום רשב"י מאי דכתיב (ירמיהו כו, א) בראשית ממלכות יהויקים בן יאשיהו וכתיב (ירמיהו כח, א) בראשית ממלכת צדקיה וכי עד האידנא לא הוו מלכי

4 Ferner sagte R. Joḥanan im Namen des R. Šimo͑n b. Joḥaj: Es heißt: im Anfang der Regierung Jeḥojaqims, des Sohnes Jošijahus; und es heißt: im Anfang der Regierung Çidqijas; gab es denn bis dahin keine Könige!?

ה אלא בקש הקב"ה להחזיר את העולם כולו לתוהו ובוהו בשביל יהויקים נסתכל בדורו ונתקררה דעתו

5 Vielmehr, der Heilige, gepriesen sei er, wollte wegen des Jehojaqim die ganze Welt in Wüste und Leere verwandeln, als er aber sein Zeitalter betrachtete, wurde er besänftigt;

ו בקש הקב"ה להחזיר את העולם כולו לתוהו ובוהו בשביל דורו של צדקיה נסתכל בצדקיה ונתקררה דעתו בצדקיה נמי כתיב (מלכים ב כד, ט) ויעש הרע בעיני ה' שהיה בידו למחות ולא מיחה

6 ferner wollte er wegen des Zeitalters Çidqijas die ganze Welt in Wüste und Leere verwandeln, als er aber Çidqija betrachtete, wurde er besänftigt. – Aber von Çidqija heißt es ja ebenfalls: er tat, was dem Herrn mißfällig war!? – Weil er es ihnen wehren sollte und es nicht getan hat.

ז וא"ר יוחנן משום רשב"י מאי דכתיב (משלי כט, ט) איש חכם נשפט את איש אויל ורגז ושחק ואין נחת אמר הקב"ה כעסתי על אחז ונתתיו ביד מלכי דמשק זיבח וקיטר [לאלהיהם] שנאמר (דברי הימים ב כח, כג) ויזבח לאלהי דרמשק המכים בו ויאמר [כי] אלהי מלכי ארם הם מעזרים אותם להם אזבח ויעזרוני והם היו [לו] להכשילו ולכל ישראל

7 Ferner sagte R. Joḥanan im Namen des R. Šimo͑n b. Joḥaj: Es heißt: wenn ein Weiser mit einem Narren rechtet, so zürnt er und lacht, aber es gibt keine Ruhe. Der Heilige, gepriesen sei er, sprach: Ich zürnte Aḥaz und gab ihn in die Hände der Könige von Dammešeq, da opferte und räucherte er [ihren Göttern, wie es heißt: Er opferte] den Göttern von Dammešeq, die ihn besiegt hatten, und sprach: Die Götter der Könige von Aram, die haben ihnen beigestanden; ihnen will ich opfern, damit sie auch mir beistehen. Sie dienten ihm aber dazu, ihn und ganz Jisraél zu Fall zu bringen.

ח שחקתי עם אמציה ונתתי מלכי אדום בידו הביא אלהיהם והשתחוה להם שנאמר (דברי הימים ב כה, יד) ויהי אחרי (כן) בא אמציה מהכות את אדומים ויבא את אלהי בני שעיר ויעמידם [לו] לאלהים ולפניהם ישתחוה ולהם יקטר אמר רב פפא היינו דאמרי אינשי בכיי ליה למר דלא ידע חייכי למר דלא ידע ווי ליה למר דלא ידע בין טב לביש

8 Ich lächelte Amaçja zu und gab die Könige von Edom in seine Hand, da holte er ihre Götter und verehrte sie, denn es heißt: als aber Amaçja nach dem Siege über die Edomiter heimgekommen war, brachte er die Götter der Šei͑riten und stellte sie als Götter auf, und sie pflegte er zu verehren und vor ihnen räucherte er. R. Papa sagte: Das ist es, was die Leute sagen: Weint man vor ihm, versteht er nicht, lacht man vor ihm, versteht er nicht; wehe ihm, der zwischen gut und schlecht nicht unterscheiden kann.

ט (ירמיהו לט, ג) ויבאו כל [שרי] מלך בבל (ויבאו) [וישבו] בשער התוך א"ר יוחנן משום רשב"י מקום שמחתכין בו הלכות אמר רב פפא היינו דאמרי אינשי באתרא דמריה תלא ליה זייניה תמן קולבא רעיא קולתיה תלא

9 Da kamen alle Obersten des Königs von Babel und ließen sich am Mitteltore nieder. R. Joḥanan sagte im Namen des R. Šimo͑n b. Joḥaj: Eine Stelle, wo die Halakhot festgesetzt wurden. R. Papa sagte: Das ist es, was die Leute sagen: An der Stelle, wo der Hausherr seine Waffen aufhängt, hängt der gemeine Hirt seinen Wasserkrug auf.

י (סימן על שדה בתים לא תאונה)

יא אמר רב חסדא אמר רבי ירמיה בר אבא מאי דכתיב (משלי כד, ל) על שדה איש עצל עברתי ועל כרם אדם חסר לב והנה עלה כולו קמשונים כסו פניו חרולים וגדר אבניו נהרסה על שדה איש עצל עברתי זה אחז ועל כרם אדם חסר לב זה מנשה והנה עלה כולו קמשונים זה אמון כסו פניו חרולים זה יהויקים וגדר אבניו נהרסה זה צדקיהו שנחרב בית המקדש בימיו

11 R. Ḥisda sagte im Namen des R. Jirmeja b. Abba: Es heißt: am Acker eines faulen Mannes ging ich vorüber und am Weinberge eines unverständigen Menschen; und siehe, er war ganz in Nesseln aufgegangen, seine Oberfläche war mit Unkraut bedeckt, und seine Steinmauer war eingerissen. Am Acker eines faulen Mannes ging ich vorüber, das ist Aḥaz; am Weinberge eines unverständigen Menschen, das ist Menaše; und siehe, er war ganz in Nesseln aufgegangen, das ist Amon; seine Oberfläche war mit Unkraut bedeckt, das ist Jeḥojaqim; und seine Steinmauer war eingerissen, das ist Çidqijahu, in dessen Tagen der Tempel zerstört wurde.

יב ואמר רב חסדא אמר רבי ירמיה בר אבא ארבע כיתות אין מקבלות פני שכינה כת לצים כת שקרנים כת חניפים כת מספרי לשון הרע כת לצים דכתיב (הושע ז, ה) משך ידו את לוצצים כת שקרנים דכתיב (תהלים קא, ז) דובר שקרים לא יכון לנגד עיני כת חניפים דכתיב (איוב יג, טז) כי לא לפניו חנף יבוא כת מספרי לשון הרע דכתיב (תהלים ה, ה) כי לא אל חפץ רשע אתה לא יגורך רע צדיק אתה ולא יהיה במגורך רע

12 Ferner sagte R. Ḥisda im Namen des R. Jirmeja b. Abba: Vier Menschenklassen werden von der Göttlichkeit nicht empfangen: die der Spötter, die der Lügner, die der Heuchler und die der Verleumder. Die der Spötter, denn es heißt: er zieht seine Hand von den Spöttern. Die der Lügner, denn es heißt: wer Lügen redet, soll vor meinen Augen nicht bestehen. Die der Heuchler, denn es heißt: vor sein Angesicht kommt kein Heuchler. Die der Verleumder, denn es heißt: denn du bist nicht ein Gott, der an Frevel Wohlgefallen findet; Böses darf nicht bei dir weilen. Du bist gerecht, in deiner Wohnung darf das Böse nicht weilen.

יג ואמר רב חסדא אמר רבי ירמיה בר אבא מאי דכתיב (תהלים צא, י) לא תאונה אליך רעה ונגע לא יקרב באהלך לא תאונה אליך רעה שלא ישלוט) בהן יצר הרע ונגע לא יקרב באהלך שלא תמצא אשתך ספק נדה בשעה שתבא מן הדרך

13 Ferner sagte R. Ḥisda im Namen des R. Jirmeja b. Abba: Es heißt: es wird dir kein Unheil begegnen, noch eine Plage deinem Zelte nahen. Es wird dir kein Unheil begegnen, der böse Trieb wird in dir keine Macht haben; noch eine Plage deinem Zelte nahen, du wirst bei deiner Heimkehr von der Reise deine Frau nicht als zweifelhaft menstruierende vorfinden.

יד דבר אחר לא תאונה אליך רעה שלא יבעתוך חלומות רעים והרהורים רעים ונגע לא יקרב באהלך שלא יהא לך בן או תלמיד שמקדיח תבשילו ברבים [כגון ישו הנוצרי]

14 Eine andere Erklärung: Es wird dir kein Unheil begegnen, es werden dich weder böse Träume noch böse Gedanken beängstigen; noch eine Plage deinem Zelte nahen, du wirst weder einen Sohn noch einen Schüler haben, der seine Speise öffentlich anbrennen läßt, wie beispielsweise Jesus der Nazarener.

טו עד כאן ברכו אביו מכאן ואילך ברכתו אמו (תהלים צא, יא) כי מלאכיו יצוה לך לשמרך בכל דרכיך על כפים ישאונך וגו' על שחל ופתן תדרוך וגו'

15 Bis da segnete ihn sein Vater, von da ab segnete ihn seine Mutter: Denn er wird dir seine Engel entbieten, daß sie dich auf all deinen Wegen behüten; auf den Händen werden sie dich tragen &c. Auf Löwen und Ottern wirst du schreiten &c.

טז עד כאן ברכתו אמו מכאן ואילך ברכתו שמים

16 Bis da segnete ihn seine Mutter, von da ab segnete ihn der Himmel:

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel