Sanhedrin 222

Kapitel 222

א אמר לפניו רבש"ע ולא כך אמרת לי אף לרשעים והיינו דכתיב (במדבר יד, יז) ועתה יגדל נא כח ה' כאשר דברת לאמר

1 Dieser sprach vor ihm: Herr der Welt, hast du etwa nicht zu mir gesagt: auch für die Frevler!? Hierauf deutet der Schriftvers: möchte sich doch nun deine Macht, o Herr, groß erzeigen, wie du gesprochen hast.

ב ר' חגא הוה סליק ואזיל בדרגא דבי רבה בר שילא שמעיה לההוא ינוקא דאמר (תהלים צג, ה) עדותיך נאמנו מאד לביתך נאוה קדש ה' לאורך ימים וסמיך ליה (תהלים צ, א) תפלה למשה וגו' אמר ש"מ ארך אפים ראה

2 R. Ḥaga stieg einst die Treppe des Hauses des Rabba b. Šila hinauf und hörte ein Kind sagen: deine Zeugnisse sind überaus zuverlässig; deinem Tempel gebührt Heiligkeit, [o Herr, für lange Zeiten], und hierauf: ein Gebet Mošes &c. Da sprach er: Hieraus ist zu entnehmen, daß er [das Attribut] Langmut gesehen hatte.

ג א"ר אלעזר א"ר חנינא עתיד הקב"ה להיות עטרה בראש כל צדיק וצדיק שנאמר (ישעיהו כח, ה) ביום ההוא יהיה ה' צבאות לעטרת צבי ולצפירת תפארה לשאר עמו וגו' מאי לעטרת צבי ולצפירת תפארה לעושים רצונו ומצפים לישועתו יכול לכל ת"ל לשאר עמו למי שמשים עצמו כשירים

3 R. Elea͑zar sagte im Namen R. Ḥaninas: Dereinst wird der Heilige, gepriesen sei er, eine Krone auf dem Haupte eines jeden Frommen sein, denn es heißt: an jenem Tage wird der Herr eine Krone der Herrlichkeit sein und ein prächtiger Stirnreif für den Rest seines Volkes &c. – Was heißt: Krone der Herrlichkeit und prächtiger Stirnreif? – Für diejenigen, die seinen Willen tun und auf seine Hilfe hoffen. Man könnte glauben, für jeden, so heißt es: für den Rest seines Volkes, nur für den, der sich als Rest betrachtet.

ד (ישעיהו כח, ו) ולרוח משפט ליושב על המשפט ולגבורה משיבי מלחמה שערה ולרוח משפט זה הרודה את יצרו וליושב על המשפט זה הדן דין אמת לאמיתו ולגבורה זה המתגבר ביצרו משיבי מלחמה זה שנושא ונותן במלחמתה של תורה שערה אלו שמשכימין ומעריבין בבתי כנסיות ובתי מדרשות

4 Und Gesinnung der Gerechtigkeit dem, der zu Gericht sitzt, und Heldenkraft denen, die kriegerische Angriffe zum Tor hinaus zurückschlagen. Zur Gesinnung der Gerechtigkeit, der seinen Trieb beherrscht; der zu Gericht sitzt, der Recht spricht der Wahrheit gemäß; und Heldenkraft, der sich seines Triebes bemächtigt; kriegerische Angriffe zurückschlagen, der den Kampf der Tora zu führen versteht; zum Tore, die frühmorgens und spätabends in den Bet- und Lehrhäusern weilen.

ה אמרה מדת הדין לפני הקב"ה רבש"ע מה נשתנו אלו מאלו אמר לה (ישעיהו כח, ז) וגם אלה ביין שגו ובשכר תעו [וגו'] פקו פליליה ואין פוקה אלא גיהנם שנאמר (שמואל א כה, לא) לא תהיה זאת לך לפוקה ואין פלילה אלא דיינין שנאמר (שמות כא, כב) ונתן בפלילים:

5 Die Eigenschaft der Gerechtigkeit sprach vor dem Heiligen, gepriesen sei er: Herr der Welt, wodurch unterscheiden sich diese von jenen! Er erwiderte ihr: Auch diese wanken vom Weine und taumeln vom Rauschtranke; sie schwanken beim urteilen. Schwanken deutet auf das Fegefeuer, denn es heißt: dies soll dich nicht zum Schwanken bringen; Urteilen [pelilija] deutet auf die Richter, denn es heißt: nach Angabe der Richter [pelilim].

ו <big>מתני׳</big> אנשי עיר הנדחת אין להם חלק לעוה"ב שנאמר (דברים יג, יד) יצאו אנשים בני בליעל מקרבך וידיחו את (אנשי) [יושבי] עירם ואינן נהרגים עד שיהיו מדיחיה מאותה העיר ומאותו השבט ועד שיודח רובה ועד שידיחוה אנשים הדיחוה נשים וקטנים או שהודח מיעוטה או שהיה מדיחיה חוצה לה הרי אלו כיחידים וצריכין ב' עדים והתראה לכל אחד ואחד

6 DIE LEUTE EINER ABTRÜNNIGEN STADT HABEN KEINEN ANTEIL AN DER ZUKÜNFTIGEN WELT, DENN ES HEISST: es sind nichtswürdige Männer aus deiner Mitte hervorgegangen und haben die Einwohner ihrer Stadt abtrünnig gemacht. SIE WERDEN NUR DANN GETÖTET, WENN DIE VERLEITER AUS DERSELBEN STADT UND VOM SELBEN STAMME SIND, WENN DIE MEHRHEIT [DER EINWOHNER] VERLEITET WORDEN IST, UND DIE VERLEITER MÄNNER SIND. WURDEN SIE DURCH FRAUEN ODER MINDERJÄHRIGE VERLEITET, ODER WURDE NUR DIE MINDERHEIT [DER EINWOHNER] VERLEITET, ODER WAREN DIE VERLEITER AUSWÄRTIGE, SO WERDEN SIE ALS EINZELNE BEHANDELT: [ZU IHRER VERURTEILUNG] SIND FÜR JEDEN BESONDERS ZWEI ZEUGEN UND VERWARNUNG ERFORDERLICH.

ז זה חומר ביחידים מבמרובים שהיחידים בסקילה לפיכך ממונם פלט והמרובין בסייף לפיכך ממונם אבד

7 IN FOLGENDEM IST ES BEI EINZELNEN STRENGER ALS BEI EINER MEHRHEIT: EINZELNE WERDEN DURCH STEINIGUNG [HINGERICHTET], DAHER BLEIBT IHR VERMÖGEN GERETTET, DIE MEHRHEIT ABER DURCH DAS SCHWERT, DAHER WIRD AUCH IHR VERMÖGEN VERNICHTET.

ח (דברים יג, טז) הכה תכה את יושבי העיר הזאת לפי חרב החמרת והגמלת העוברת ממקום למקום הרי אלו מצילין אותה

8 So sollst du die Bewohner jener Stadt mit dem Schwerte erschlagen; [HIERAUS, DASS] EINE VON ORT ZU ORT ZIEHENDE KARAWANE ESELTREIBER ODER KAMELFÜHRER SIE RETTE.

ט שנא' (דברים יג, טז) החרם אותה ואת כל אשר בה ואת בהמתה לפי חרב מכאן אמרו נכסי צדיקים שבתוכה אובדין שבחוצה לה פליטין ושל רשעים בין שבתוכה בין שבחוצה לה הרי אלו אובדין

9 ES HEISST: banne sie und alles, was darin ist, und ihr Vieh durch die Schneide des Schwertes; HIERAUS FOLGERTEN SIE, DASS DAS GUT DER FROMMEN, DAS SICH IN DIESER BEFINDET, VERNICHTET, UND DAS SICH AUSSERHALB BEFINDET, GERETTET WERDE; DAS DER FREVLER ABER WERDE VERNICHTET, EINERLEI OB ES SICH IN DIESER ODER AUSSERHALB DERSELBEN BEFINDET.

י שנאמר (דברים יג, יז) ואת כל שללה תקבוץ אל תוך רחבה וגו' אם אין לה רחוב עושין לה רחוב היתה רחבה חוצה לה כונסין אותה לתוכה

10 ES HEISST: ihre ganze Beute sollst du auf ihren Marktplatz zusammentragen &c. HAT SIE KEINEN MARKTPLATZ, SO IST DA EIN SOLCHER HERZURICHTEN; BEFINDET SICH IHR MARKTPLATZ AUSSERHALB DER STADT, SO ZIEHE MAN IHN HINEIN.

יא שנאמר (דברים יג, יז) ושרפת באש את העיר ואת כל שללה כליל לה' אלהיך שללה ולא שלל שמים מכאן אמרו ההקדשות שבה יפדו ותרומות ירקבו מעשר שני וכתבי הקדש יגנזו

11 ES HEISST: du sollst im Feuer verbrennen die Stadt samt ihrer ganzen Beute als Ganzopfer dem Herrn, deinem Gott; IHRE BEUTE, NICHT ABER DIE DEM HIMMEL GEHÖRENDE BEUTE; HIERAUS FOLGERTEN SIE, DASS MAN GEHEILIGTES, DAS SICH DARIN BEFINDET, AUSLÖSE, HEBE VERFAULEN LASSE, ZWEITEN ZEHNTEN UND HEILIGE SCHRIFTEN VERWAHRE.

יב כליל לה' אלהיך אמר ר"ש אמר הקב"ה אם אתם עושין דין בעיר הנדחת מעלה אני עליכם כאילו אתם מעלים עולה כליל לפני

12 Als Ganzopfer dem Herrn, deinem Gott. R. ŠIMO͑N SAGTE: DER HEILIGE, GEPRIESEN SEI ER, SPRACH: WENN IHR AN DER ABTRÜNNIGEN STADT DAS RECHT ÜBT, SO RECHNE ICH ES EUCH AN, ALS WÜRDET IHR MIR GANZOPFER DARBRINGEN.

יג (דברים יג, יז) והיתה תל עולם לא תעשה גנות ופרדסים דברי ר' יוסי הגלילי ר"ע אומר לא תבנה עוד לכמות שהיתה אינה נבנית אבל נעשית היא גנות ופרדסים ולא ידבק בידך מאומה מן החרם שכל זמן שהרשעים בעולם חרון אף בעולם אבדו רשעים מן העולם נסתלק חרון אף מן העולם:

13 Sie bleibe zum ewigen Schutthaufen; SIE DARF AUCH NICHT IN GEMÜSE- UND OBSTGÄRTEN VERWANDELT WERDEN – SO R. JOSE DER GALILÄER. R. A͑QIBA SAGTE: Sie soll nie mehr aufgebaut werden, SIE DARF NICHT WIEDER AUFGEBAUT WERDEN, WIE SIE FRÜHER WAR, WOHL ABER DARF SIE IN GEMÜSE- UND OBSTGÄRTEN VERWANDELT WERDEN. Nichts von dem mit dem Banne Belegten soll an deiner Hand kleben bleiben. SOLANGE SICH FREVLER AUF DER WELT BEFINDEN, BEFINDET SICH ZORNESGLUT AUF DER WELT, SIND DIE FREVLER AUS DER WELT GESCHWUNDEN, SO IST AUCH DIE ZORNESGLUT AUS DER WELT ENTWICHEN.

יד <big>גמ׳</big> ת"ר יצאו הן ולא שלוחין אנשים אין אנשים פחות מב' דבר אחר אנשים ולא נשים אנשים ולא קטנים

14 GEMARA. Die Rabbanan lehrten: Hervorgegangen, sie selbst, nicht aber durch Boten; Männer, unter Männer sind nicht weniger als zwei zu verstehen. Eine andere Erklärung: Männer, nicht aber Frauen, Männer, nicht aber Minderjährige;

טו בני בליעל בנים שפרקו עול שמים מצואריהם מקרבך ולא מן הספר יושבי עירם ולא יושבי עיר אחרת לאמר שצריכין עדים והתראה לכל אחד ואחד

15 Nichtswürdige, die das himmlische Joch von ihrem Halse abgeworfen haben; aus deiner Mitte, nicht aber aus einer Grenzstadt; die Einwohner ihrer Stadt, nicht aber die Einwohner einer anderen Stadt; und gesprochen, es sind für jeden besonders Zeugen und Verwarnung erforderlich.

טז איתמר ר' יוחנן אמר חולקין עיר אחת לשני שבטים ור"ל אמר אין חולקין עיר אחת לב' שבטים איתיביה ר' יוחנן לר"ל עד שיהו מדיחיה מאותה העיר ומאותו שבט מאי לאו אע"ג דמדיחיה מאותה העיר אי איכא מאותו שבט אין אי לא לא ש"מ חולקין עיר אחת לב' שבטים

16 Es wurde gelehrt: R. Joḥanan sagte, man verteilte eine Stadt an zwei Stämme; Reš Laqiš sagte, man verteilte nicht eine Stadt an zwei Stämme. R. Joḥanan wandte gegen Reš Laqiš ein: Wenn die Verleiter aus derselben Stadt und vom selben Stamme sind. Doch wohl, selbst wenn die Verleiter aus derselben Stadt sind, nur wenn sie auch demselben Stamme angehören, sonst aber nicht; hieraus also, daß eine Stadt an zwei Stämme verteilt werden konnte!? –

יז לא דנפלה ליה בירושה א"נ דיהבוה ניהליה במתנה

17 Nein, wenn sie ihnen durch Erbschaft oder durch Schenkung zugefallen ist.

יח איתיביה (יהושע כא, טז) ערים תשע מאת שני השבטים האלה מאי לאו ארבע ופלגא מהאי וארבע ופלגא מהאי וש"מ חולקין עיר אחת לב' שבטים לא ארבעה מהאי וחמש מהאי

18 Er wandte gegen ihn ein: Neun Städte von diesen beiden Stämmen. Doch wohl vier und eine halbe von dem einen und vier und eine halbe von dem anderen; hieraus also, daß eine Stadt an zwei Stämme verteilt werden konnte!? – Nein, vier vor dem einen und fünf von dem anderen. –

יט אי הכי לפרוש פרושי

19 Demnach sollte er es doch spezialisiert haben!? –

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel