Sanhedrin 32

Kapitel 32

א (דברי הימים א כז, לד) ואחרי אחיתופל בניהו בן יהוידע ואביתר ושר צבא למלך יואב אחיתופל זה יועץ וכן הוא אומר (שמואל ב טז, כג) ועצת אחיתופל אשר יעץ וגו' ובניהו בן יהוידע זו סנהדרין אביתר אלו אורים ותומים

1 nach Aḥitophel waren Benajahu, Sohn Jehojada͑s, und Ebjathar; Joab war Feldherr des Königs. Aḥitophel war der Ratgeber, denn so heißt es: und der Rat Aḥitophels, den er erteilte &c. Benajahu, Sohn Jehojada͑s, war [Oberhaupt des] Synedriums. Ebjathar war [Träger des] Orakels,

ב וכן הוא אומר (דברי הימים א יח, יז) ובניהו בן יהוידע על הכרתי ועל הפלתי ולמה נקרא שמן כרתי ופלתי כרתי שכורתין דבריהן ופלתי שמופלאין מעשיהן ואחר כך שר הצבא למלך יואב

2 denn so heißt es: Benajahu, Sohn Jehojada͑s, war über das Krethi und Plethi. Weshalb wird [das Synedrium] Krethi und Plethi genannt? – Krethi, weil es seine Worte schneidet, Plethi, weil es durch seine Handlung ausgezeichnet ist. Nachher erst wird Joab, der Feldherr des Königs, genannt.

ג א"ר יצחק בריה דרב אדא ואמרי לה א"ר יצחק בר אבודימי מאי קרא (תהלים נז, ט) עורה כבודי עורה הנבל וכנור אעירה שחר:

3 R. Jiçḥaq, Sohn des R. Ada, manche sagen, R. Jiçḥaq b. Evdämi, sagte: Hierauf deutet folgender Schriftvers: wache auf, meine Ehre, erwache, Harfe und Zither, ich will die Morgenröte wecken.

ד ואין מוסיפין על העיר: מנהני מילי אמר רב שימי בר חייא אמר קרא (שמות כה, ט) ככל אשר אני מראה אותך את תבנית המשכן וכן תעשו לדורות הבאין

4 DIE STADT ERWEITERN. Woher dies? R. Šimi b. Ḥija erwiderte: Die Schrift sagt: genau nach dem Plane der Wohnung, wie ich dir zeige, so sollt ihr es errichten; auch in den späteren Generationen.

ה מתיב רבא כל הכלים שעשה משה משיחתן מקדשן מיכן ואילך עבודתן מחנכתן ואמאי נימא וכן תעשו לדורות הבאין

5 Raba wandte ein: Alle Geräte, die Moše gefertigt hatte, wurden durch Salbung geweiht, die späteren aber wurden durch den Dienst geweiht. Wieso nun, man sollte ja sagen: so sollt ihr es errichten, auch in den späteren Generationen!? –

ו שאני התם דאמר קרא (במדבר ז, א) וימשחם ויקדש אותם אותם במשיחה ולא לדורות במשיחה

6 Anders ist es bei diesem; die Schrift sagt: er salbte und weihte sie; nur diese durch Salbung, nicht aber die der späteren Generationen durch Salbung. –

ז ואימא אותם במשיחה ולדורות אי במשיחה אי בעבודה אמר רב פפא אמר קרא (במדבר ד, יב) אשר ישרתו בם בקודש הכתוב תלאן בשירות

7 Vielleicht aber: diese durch Salbung, die späteren Generationen sowohl durch Salbung als auch durch den Dienst!? R. Papa erwiderte: Die Schrift sagt: mit denen der Dienst im Heiligtume besorgt wird; die Schrift hat es vom Dienste abhängig gemacht. –

ח אלא אותם למה לי אי לאו אותם הוה אמינא לדורות במשיחה ובעבודה דהא כתיב וכן תעשו כתב רחמנא אותם אותם במשיחה ולא לדורות במשיחה:

8 Wozu heißt es demnach sie!? – Wenn es sie nicht hieße, so könnte man glauben, in den späteren Generationen durch Salbung und den Dienst, denn es heißt ja: so sollt ihr es errichten, daher schrieb der Allbarmherzige sie, nur diese durch Salbung, nicht aber die der späteren Generationen durch Salbung.

ט ואין עושין סנהדראות כו': מנא לן כדאשכחן במשה דאוקי סנהדראות ומשה במקום שבעים וחד קאי

9 GERICHTSHÖFE EINSETZEN &C. Woher dies!? – Wie wir es bei Moše finden, daß er Gerichtshöfe einsetzte, und Moše war an Stelle der einundsiebzig.

י תנו רבנן מניין שמעמידין שופטים לישראל תלמוד לומר (דברים טז, יח) שופטים תתן שוטרים לישראל מניין תלמוד לומר שוטרים תתן שופטים לכל שבט ושבט מניין תלמוד לומר שופטים לשבטיך שוטרים לכל שבט ושבט מניין ת"ל שוטרים לשבטיך

10 Die Rabbanan lehrten: Woher, daß man Richter in Jisraél einsetze? Es heißt: Richter sollst du einsetzen. Woher, daß man Amtsleute in Jisraél [einsetze]? Es heißt: Amtsleute sollst du einsetzen. Woher, daß man Richter für jeden einzelnen Stamm [einsetze]? Es heißt: Richter für deine Stämme.

יא שופטים לכל עיר ועיר מניין ת"ל שופטים לשעריך שוטרים לכל עיר ועיר מניין ת"ל שוטרים לשעריך רבי יהודה אומר אחד ממונה על כולן שנאמר תתן לך רשב"ג אומר לשבטיך ושפטו מצוה בשבט לדון את שבטו:

11 Woher, daß man Amtsleute für jeden Stamm [einsetze]? Es heißt: Amtsleute für deine Stämme. Woher, daß man Richter in jeder Stadt [einsetze]? Es heißt: Richter in deinen Ortschaften. Woher, daß man Amtsleute in jeder Stadt [einsetze]? Es heißt: Amtsleute in deinen Ortschaften. R. Jehuda sagt: Ein [Gericht] muß über alle gesetzt sein, denn es heißt: sollst du dir einsetzen. R. Šimo͑n b. Gamliél sagte: Für deine Stämme, und sie sollen richten, es ist Gebot, daß jeder Stamm seinen Stamm richte.

יב ואין עושין עיר הנדחת: מנה"מ אמר ר' חייא בר יוסף אמר רבי אושעיא דאמר קרא (דברים יז, ה) והוצאת את האיש ההוא או את האשה ההיא איש ואשה אתה מוציא לשעריך ואי אתה מוציא כל העיר כולה לשעריך:

12 EINE STADT ALS ABTRÜNNIG ERKLÄRT WERDEN. Woher dies? R. Ḥija b. Joseph erwiderte im Namen R. Oša͑jas: Die Schrift sagt: so sollst du jenen Mann oder jene Frau hinausführen; einen Mann oder eine Frau kannst du zum Tore hinausführen, eine ganze Stadt aber kannst du nicht zum Tore hinausführen.

יג אין עושין עיר הנדחת בספר: מ"ט (דברים יג, יד) מקרבך אמר רחמנא ולא מן הספר:

13 DIE AN DER GRENZE LIEGENDE STADT KANN NICHT ALS ABTRÜNNIG ERKLÄRT WERDEN. Aus welchem Grunde? – Der Allbarmherzige sagt: aus deiner Mitte, nicht aber an der Grenze.

יד ולא שלש (ערי הנדחת): דכתיב אחת אבל עושין אחת או שתים דכתיב (דברים יג, יג) עריך תנו רבנן אחת אחת ולא שלש אתה אומר אחת ולא שלש או אינו אלא אחת ולא שתים כשהוא אומר עריך הרי שתים אמור הא מה אני מקיים אחת אחת ולא שלש

14 NICHT DREI. Denn es heißt: eine. SONDERN NUR EINE ODER ZWEI. Denn es heißt: deiner Städte. Die Rabbanan lehrten: Eine, nicht aber drei. Du erklärst: eine, nicht aber drei, vielleicht ist dem nicht so, sondern eine, nicht aber zwei!? Wenn es deiner Städte heißt, so sind es ja zwei, wieso erkläre ich nun das eine? Eine, nicht aber drei.

טו זימנין אמר רב בב"ד אחד הוא דאין עושין הא בשנים ושלשה בתי דינין עושין וזימנין אמר רב אפילו בשנים ושלשה בתי דינין לעולם אין עושין מ"ט דרב משום קרחה אמר ר"ל לא שנו אלא במקום אחד אבל בשנים ושלשה מקומות עושין רבי יוחנן אמר אין עושין משום קרחה

15 Zuweilen sagte Rabh, nur ein Gericht tue es nicht, wohl aber zwei oder drei Gerichte, und zuweilen sagte Rabh, auch zwei oder drei Gerichte können dies nicht tun. – Was ist der Grund Rabhs? – Wegen der Verwüstung. Reš Laqiš sagte: Dies nur, wenn sie in einem Gebiete liegen, wenn aber in zwei oder drei Gebieten, so tue man dies. R. Joḥanan sagte, man tue dies nie, wegen der Verwüstung.

טז תניא כוותיה דר"י אין עושין שלש עיירות מנודחות בארץ ישראל אבל עושין אותם שתים כגון אחת ביהודה ואחת בגליל אבל שתים ביהודה ושתים בגליל אין עושין וסמוכה לספר אפילו אחת אין עושין מאי טעמא שמא ישמעו נכרים ויחריבו את ארץ ישראל

16 Übereinstimmend mit R. Joḥanan wird gelehrt: Drei Städte dürfen im Jisraéllande nicht als abtrünnig erklärt werden, wohl aber zwei; wenn nämlich eine in Judäa und die andere in Galiläa liegt; beide in Judäa oder beide in Galiläa darf man nicht. Nahe der Grenze darf man auch eine nicht, weil die Nichtjuden es erfahren und das Jisraélland zerstören könnten. –

יז ותיפוק לי דמקרבך אמר רחמנא ולא מן הספר רבי שמעון היא דדריש טעמא דקרא:

17 Dies geht ja schon daraus hervor, daß der Allbarmherzige sagt: aus deiner Mitte, nicht aber an der Grenze!? Diese [Lehre] vertritt die Ansicht R. Šimo͑ns, der den Grund der Schrift erklärt.

יח סנהדרי גדולה היתה: מ"ט דרבנן דאמרי ומשה על גביהן אמר קרא (במדבר יא, טז) והתיצבו שם

18 DAS GROSSE SYNEDRIUM BESTAND &C. Was ist der Grund der Rabbanan, die sagen, Moše an ihrer Spitze? – Die Schrift sagt: sie sollen sich mit dir aufstellen;

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel