Sanhedrin 43

Kapitel 43

א (עזרא ד, ז) וכתב הנשתוון כתוב ארמית ומתורגם ארמית וכתיב (דניאל ה, ח) לא כהלין כתבא למיקרא ופשרא להודעא למלכא וכתיב (דברים יז, יח) וכתב את משנה התורה הזאת כתב הראוי להשתנות

1 und jener Brief war aramäisch geschrieben und aramäisch übersetzt. Ferner heißt es: aber keiner konnte die Schrift lesen und dem König sagen, was sie bedeute. Ferner heißt es: er soll eine Abschrift dieses Gesetzes schreiben, eine Schrift, die dereinst geändert werden sollte. –

ב למה נקרא אשורית שעלה עמהם מאשור

2 Weshalb heißt sie assyrische Schrift? – Weil sie sie aus Assyrien mitgebracht haben.

ג תניא רבי אומר בתחלה בכתב זה ניתנה תורה לישראל כיון שחטאו נהפך להן לרועץ כיון שחזרו בהן החזירו להם שנאמר (זכריה ט, יב) שובו לביצרון אסירי התקוה גם היום מגיד משנה אשיב לך

3 Es wird gelehrt: Ursprünglich wurde den Jisraéliten die Tora in dieser Schrift verliehen, als sie aber sündigten, wurde sie ihnen in die Frakturschrift geändert, und als sie darauf Buße taten, gab man ihnen jene zurück, denn es heißt: kehrt zurück nach der festen Burg, ihr Gefangenen auf Hoffnung; auch heute wird es verkündet: das Wiederholte will ich dir zurückgehen. –

ד למה נקרא שמה אשורית שמאושרת בכתב

4 Weshalb heißt sie demnach assyrische [Schrift]? – Weil diese Schrift gerade [meúšereth] steht.

ה רשב"א אומר משום ר' אליעזר בן פרטא שאמר משום רבי אלעזר המודעי כתב זה לא נשתנה כל עיקר שנאמר (שמות כז, י) ווי העמודים מה עמודים לא נשתנו אף ווים לא נשתנו ואומר (אסתר ח, ט) ואל היהודים ככתבם וכלשונם מה לשונם לא נשתנה אף כתבם לא נשתנה

5 R. Šimo͑n b. Elea͑zar sagte im Namen des R. Elie͑zer b. Proṭo, der es im Namen R. Elea͑zars aus Modai͑m sagte: Diese Schrift wurde überhaupt nicht geändert, denn es heißt: die Haken der Säulen. Ferner heißt es: und so auch an die Juden, gemäß ihrer Schrift und Sprache; wie sich ihre Sprache nicht geändert hat, ebenso hat sich auch ihre Schrift nicht geändert.

ו אלא מה אני מקיים את משנה התורה הזאת לשתי תורות אחת שיוצאה ונכנסת עמו ואחת שמונחת לו בבית גנזיו אותה שיוצאה ונכנסת עמו עושה אותה כמין קמיע ותולה בזרועו שנאמר (תהלים טז, ח) שויתי ה' לנגדי תמיד

6 Worauf aber beziehe ich [die Worte] die Abschrift dieses Gesetzes? Auf die zwei Torarollen, eine, die er beim Gehen und Kommen bei sich führt, und eine, die er in seiner Schatzkammer aufbewahrt. Die er beim Gehen und Kommen bei sich führt, fertige er nach der Art eines Amulettes und trage sie am Arme, denn es heißt: ich habe den Herrn beständig vor mir. –

ז ואידך האי שויתי מאי דריש ביה ההוא מיבעי ליה כדרב חנה בר ביזנא דאמר רב חנה בר ביזנא אר"ש חסידא המתפלל צריך שיראה עצמו כאילו שכינה כנגדו שנאמר שויתי ה' לנגדי תמיד

7 Wofür verwendet der andere diesen Vers? – Diesen verwendet er für eine Lehre des R. Ḥana b. Bizna, denn R. Ḥana b. Bizna sagte im Namen R. Šimo͑n des Frommen: Wer das Gebet verrichtet, dem komme es vor, als befände sich die Göttlichkeit vor ihm, denn es heißt: ich habe den Herrn beständig vor mir. –

ח לר"ש דאמר כתב זה לא נשתנה מאי לא כהלין כתבא למיקרא אמר רב בגימטריא איכתיב להון יטת יטת אידך פוגחמט

8 Wie erklärt R. Šimo͑n, welcher sagt, diese Schrift wurde überhaupt nicht geändert, [den Vers]: aber keiner konnte die Schrift lesen!? Rabh erwiderte: Es war chiffriert geschrieben: jṭt jṭt ajdk pvgḥmṭ.

ט מאי פריש להו (דניאל ה, כה) מנא מנא תקל ופרסין מנא מנא אלהא מלכותך (והשלמת לך) תקיל תקילתא במאזניא והשתכחת חסיר (פרסין) פריסת מלכותך ויהיבת למדי ופרס

9 Wie erklärte er es ihnen? – Mna mna tql vprsjn. Mna: Gott hat [die Tage] deines Königtums gezählt und ihm ein Ende bereitet; tql: du bist auf der Wage gewogen und zu leicht befunden worden; vprsjn: dein Reich ist zerteilt und den Medern und Persern gegeben worden,

י ושמואל אמר ממתוס ננקפי אאלרן ור' יוחנן אמר אנם אנם לקת ניסרפו רב אשי אמר נמא נמא קתל פורסין:

10 Šemuél sagte; [Die Inschrift lautete:] Mmtvs nnqpj aalrn. R. Johanan sagte: Anm anm. Iqt njsrpv. R. Aši sagte: Nma nma qtl pvrsjn.

יא <big>מתני׳</big> אין רוכבין על סוסו ואין יושבין על כסאו ואין משתמשין בשרביטו ואין רואין אותו כשהוא מסתפר ולא כשהוא ערום ולא כשהוא בבית המרחץ שנאמר (דברים יז, טו) שום תשים עליך מלך שתהא אימתו עליך:

11 MAN DARF NICHT AUF SEINEM PFERDE REITEN, NOCH AUF SEINEM THRONE SITZEN, NOCH SICH SEINES STABES BEDIENEN. MAN DARF NICHT ZUSEHEN, WENN ER SICH DAS HAAR SCHNEIDEN LÄSST, AUCH NICHT WENN ER NACKT IST, AUCH NICHT WENN ER SICH IM BADE BEFINDET, DENN ES HEISST:( du sollst einen König über dich setzen, DASS DU EHRFURCHT VOR IHM HAST.

יב <big>גמ׳</big> אמר רב יעקב א"ר יוחנן אבישג מותרת לשלמה ואסורה לאדניה מותרת לשלמה דמלך היה ומלך משתמש בשרביטו של מלך ואסורה לאדניה דהדיוט הוא

12 GEMARA. R. Ja͑qob sagte im Namen R. Joḥanans: Abišag war Šelomo erlaubt und Adonija verboten; Šelomo erlaubt, da er ein König war, und der König sich des Stabes des Königs bedienen darf, Adonija aber verboten, da er Gemeiner war. –

יג אבישג מאי היא דכתיב (מלכים א א, א) והמלך דוד זקן בא בימים וגו' ויאמרו לו עבדיו יבקשו וגו' וכתיב (מלכים א א, ג) ויבקשו נערה יפה וגו' וכתיב (מלכים א א, ד) והנערה יפה עד מאד ותהי למלך סוכנת ותשרתהו אמרה נינסבן אמר לה אסירת לי

13 Was für eine Bewandtnis hat es mit der Abišag? – Es heißt: als der König David alt geworden war und hochbetagt &c. Da sprachen seine Diener zu ihm: Man suche &c. Ferner: und sie suchten nach einem schönen Mädchen &c. Ferner: das Mädchen war überaus schön, und sie wurde des Königs Pflegerin und bediente ihn. Sie sprach zu ihm: Heirate mich. Er antwortete ihr: Du bist mir verboten.

יד אמרה ליה חסריה לגנבא נפשיה לשלמא נקיט אמר להו קראו לי לבת שבע וכתיב (מלכים א א, טו) ותבא בת שבע אל המלך החדרה אמר רב יהודה אמר רב באותה שעה קינחה בת שבע בשלש עשרה מפות

14 Da erwiderte sie ihm: Fehlt dem Diebe der Mut, so wird er tugendhaft. Darauf sprach er: Ruft mir Bath Šeba͑. Und es heißt: da kam Bath Šeba͑ zum König in das Zimmer. R. Jehuda sagte im Namen Rabhs: In jener Stunde reinigte sich Bath Šeba͑ mit dreizehn Tüchern.

טו אמר רב שמן בר אבא בוא וראה כמה קשין גירושין שהרי דוד המלך התירו לו לייחד ולא התירו לו לגרש

15 R. Šamen b. Abba sagte: Komm und sieh, wie schwer die Scheidung ist; sie erlaubten dem König David das Beisammensein, nicht aber die Scheidung.

טז א"ר אליעזר כל המגרש את אשתו ראשונה אפילו מזבח מוריד עליו דמעות שנאמר (מלאכי ב, יג) וזאת שנית תעשו כסות דמעה את מזבח ה' בכי ואנקה מאין עוד פנות אל המנחה ולקחת רצון מידכם וכתיב (מלאכי ב, יד) ואמרתם על מה על כי ה' העיד בינך ובין אשת נעוריך אשר אתה בגדתה בה והיא חברתך ואשת בריתך

16 R. Elie͑zer sagte: Wenn jemand sich von seiner ersten Frau scheiden läßt, so vergießt sogar der Altar Tränen über ihn, denn es heißt: Zum zweiten aber tut ihr folgendes: daß der Altar des Herrn mit Tränen, mit Weinen und Schluchzen bedeckt wird, sodaß er sich nicht mehr wenden mag zur Opfergabe und zur Entgegennahme von Wohlgefälligem aus eurer Hand. Und darauf folgt: ihr fragt: warum? Weil der Herr Zeuge war [des Bündnisses] zwischen dir und dem Weihe deiner Jugend, dem du untreu geworden bist, während sie doch deine Gefährtin und deine Jugendfrau war.

יז א"ר יוחנן ואיתימא ר' אלעזר אין אשתו של אדם מתה אלא אם כן מבקשין ממנו ממון ואין לו שנאמר (משלי כב, כז) ואם אין לך לשלם למה יקח משכבך מתחתיך

17 R. Joḥanan, nach anderen R. Elea͑zar, sagte: Die Frau stirbt einem nur deshalb, weil man von ihm Geld fordert und er keines hat, denn es heißt: warum soll man dir das Lager unter dir wegnehmen, wenn du nicht bezahlen kannst.

יח וא"ר יוחנן כל אדם שמתה אשתו ראשונה כאילו חרב בהמ"ק בימיו שנאמר (יחזקאל כד, טז) בן אדם הנני לוקח ממך את מחמד עיניך במגפה לא תספד ולא תבכה ולא תבוא דמעתך וכתיב (יחזקאל כד, יח) ואדבר אל העם בבקר ותמת אשתי בערב וכתיב (יחזקאל כד, כא) הנני מחלל את מקדשי גאון עוזכם מחמד עיניכם

18 Ferner sagte R. Joḥanan: Wenn einem seine erste Frau stirbt, so ist es ebenso, als würde der Tempel in seinen Tagen zerstört worden sein, denn es heißt: Menschensohn, ich werde dir deiner Augen Lust durch die Seuche wegnehmen, du aber sollst nicht klagen noch weinen, noch sollen dir Tränen kommen. Darauf folgt: Und ich redete am Morgen zum Volke, und am Abend starb meine Frau. Und ebenso heißt es: Ich werde mein Heiligtum entweihen, der Gegenstand eures Stolzes, die Lust eurer Augen.

יט אמר רבי אלכסנדרי כל אדם שמתה אשתו בימיו עולם חשך בעדו שנאמר (איוב יח, ו) אור חשך באהלו ונרו עליו ידעך ר' יוסי בר חנינא אמר פסיעותיו מתקצרות שנאמר (איוב יח, ז) יצרו צעדי אונו רבי אבהו אמר עצתו נופלת שנאמר (איוב יח, ז) ותשליכהו עצתו

19 R. Alexandri sagte: Wenn einem seine Frau stirbt, so verfinstert sich ihm die Welt, denn es heißt: das Licht verfinstert sich in seinem Zelte, und seine Leuchte über ihm erlischt. R. Jose b. Ḥanina sagte: Seine Schritte werden verkürzt, denn es heißt: seine rüstigen Schritte werden kurz. R. Abahu sagt: Sein Rückgrat fällt zusammen, denn es heißt: und sein Anschlag läßt ihn fallen.

כ אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן קשה לזווגם כקריעת ים סוף שנאמר (תהלים סח, ז) אלהים מושיב יחידים ביתה מוציא אסירים בכושרות (אל תיקרי מוציא אסירים אלא כמוציא אסירים אל תיקרי בכושרות אלא בכי ושירות)

20 Raba b. Bar Ḥana sagte im Namen R. Joḥanans: Die Verbindung [zwischen Mann und Frau] ist ebenso schwer, wie die Spaltung des Schilfmeeres, denn es heißt: Gott, der die Einzelnen in die Familie bringt, der die Gefangenen in Wohlergehen befreit. –

כא איני והאמר רב יהודה אמר רב ארבעים יום קודם יצירת הולד בת קול יוצאת ואומרת בת פלוני לפלוני לא קשיא הא בזווג ראשון הא בזווג שני

21 Dem ist ja aber nicht so, R. Jehuda sagte ja im Namen Rabhs, daß vierzig Tage vor der Geburt des Kindes eine Hallstimme ausrufe: Die Tochter von diesem für jenen!? – Das ist kein Einwand; eines gilt von der ersten Ehe und eines von der zweiten Ehe.

כב א"ר שמואל בר נחמן לכל יש תמורה חוץ מאשת נעורים שנא' (ישעיהו נד, ו) ואשת נעורים כי תמאס מתני לה רב יהודה לרב יצחק בריה אין אדם מוצא קורת רוח אלא מאשתו ראשונה שנא' (משלי ה, יח) יהי מקורך ברוך ושמח מאשת

22 R. Šemuél b. Naḥman sagte: Für alles gibt es einen Ersatz, nur nicht für die Jugendfrau, denn es heißt: und eine Jugendfrau, kann sie verschmäht werden? R. Jehuda lehrte seinen Sohn R. Jiçḥaq: Ein Mensch findet Befriedigung nur bei seiner ersten Frau, denn es heißt: dein Born sei gesegnet, daß du Freude hast vom Weibe deiner Jugend.

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel