Sanhedrin 51

Kapitel 51

א ומיגנזו כולי עלמא כי אתי א"ל ממאן נבעי

1 Da versteckten sich alle. Als dieser dann kam, sprach er zu ihm: Von wem sollte ich [Steuern] einziehen!?

ב כי ניחא נפשיה א"ל שקולו תליסר מעי דציירי לי בסדינאי והדרו ליה לפלניא דשקלתינהו מיניה ולא איצטריכו לי:

2 Als seine Seele zur Ruhe einkehren sollte, sprach er: Nehmt die dreizehn Maa͑, die in meinem Laken eingebunden sind, und gebt sie jenem; ich habe sie von ihm erhoben und brauche sie nun nicht mehr.

ג א"ר שמעון בתחילה היו קוראין אותן אוספי שביעית:

3 R. ŠIMO͑N SAGTE: FRÜHER NANNTE MAN SIE SIEBENTJAHRSFRUCHT-SAMMLER.

ד מאי קאמר אמר רב יהודה ה"ק בתחילה היו אומרים אוספי שביעית כשרין סוחרין פסולין

4 Was sagte er damit? R. Jehuda erwiderte: Er meint es wie folgt: früher hatten sie bestimmt, daß Sammler von Siebentjahrsfrucht zulässig und Händler von Siebentjahrsfrucht unzulässig sein sollen;

ה משרבו ממציאי מעות לעניים ואזלי עניים ואספי להו ומייתו חזרו לומר אחד זה ואחד זה פסולין

5 als sich aber Leute mehrten, die den Armen Geld gaben, und diese sie sammelten und jenen brachten, bestimmten sie, daß sowohl diese als auch jene unzulässig sein sollen.

ו קשו בה בני רחבה האי משרבו האנסים משרבו התגרין מיבעי ליה

6 Die Söhne des Reḥaba wandten dagegen ein: Wieso heißt es demnach: als sich die Zwingherren mehrten, es müßte ja heißen: als sich die Händler mehrten!? –

ז אלא בתחילה היו אומרים אחד זה ואחד זה פסולין משרבו האנסין ומאי נינהו ארנונא כדמכריז רבי ינאי פוקו וזרעו בשביעית משום ארנונא חזרו לומר אוספין כשרין סוחרין פסולין

7 Vielmehr, früher hatten sie bestimmt, daß sowohl diese als auch jene unzulässig sein sollen, als sich aber die Zwingherren mehrten, die nämlich Naturalabgaben erhoben, ordnete man an, daß Sammler zulässig und Händler unzulässig sein sollen. So ließ R. Jannaj bekannt machen: Geht, säet im Siebentjahre, wegen der Naturalabgaben.

ח ר' חייא בר זרנוקי ור"ש בן יהוצדק הוו קאזלי לעבר שנה בעסיא פגע בהו ריש לקיש איטפיל בהדייהו אמר איזיל איחזי היכי עבדי עובדא

8 R. Ḥija b. Zarnuqi und R. Šimo͑n b. Jehoçadaq gingen einst nach A͑sja, um das Jahr zu interkalieren; da begegnete ihnen Reš Laqiš und schloß sich ihnen an, indem er dachte: ich will gehen und sehen, wie sie es machen.

ט חזייה לההוא גברא דקא כריב אמר להן כהן וחורש אמרו לו יכול לומר אגיסטון אני בתוכו

9 Als er einen Mann pflügen sah, sprach er zu ihnen: Ein Priester pflügt da. Sie erwiderten ihm: Er kann sagen, er sei da nur gemietet.

י תו חזייה לההוא גברא דהוה כסח בכרמי אמר להן כהן וזמר א"ל יכול לומר לעקל בית הבד אני צריך אמר להם הלב יודע אם לעקל אם לעקלקלות

10 Er sah auch jemand Weinranken bestutzen; da sprach er zu ihnen: Ein Priester bestutzt da. Sie erwiderten ihm: Er kann sagen, er brauche [die Ranken] zu einem Flechtwerke in der Kelter. Er entgegnete ihnen: Das Herz weiß, ob zu einem Flechtwerke oder zu einem Schlechtwerke. –

יא הי אמר להו ברישא אילימא הא קמייתא אמר להו ברישא הא נמי לימרו אגיסטון אני בתוכו אלא הא אמר ליה ברישא והדר אמר להו הך

11 Worauf machte er sie zuerst aufmerksam; wollte man sagen, auf das erste, so sollten sie ihm auch beim zweiten erwidert haben, er könne sagen, er sei da nur gemietet!? – Vielmehr, auf dieses machte er sie zuerst aufmerksam und nachher auf jenes. –

יב מאי שנא כהן משום דחשידי אשביעית

12 Weshalb gerade ein Priester? – Weil sie im Verdachte stehen, das Siebentjahrsgesetz [zu übertreten],

יג (דתנן) סאה תרומה שנפלה למאה סאין של שביעית תעלה פחות מיכן ירקבו

13 denn es wird gelehrt: Wenn eine Seá Hebe in hundert Seá Siebentjahrsfrucht gekommen ist, so geht es auf, wenn aber in weniger, so lasse man sie verfaulen.

יד והוינן בה אמאי ירקבו ימכרנו לכהן בדמי תרומה חוץ מדמי אותה סאה

14 Dagegen wandten wir ein, weshalb man sie denn verfaulen lasse, man sollte sie ja einem Priester zum Hebe-Preise verkaufen, abzüglich dieser Seá,

טו ואמר רב חייא משמיה דעולא זאת אומרת נחשדו כהנים אשביעית

15 und R. Ḥija erwiderte im Namen U͑las, dies besage, daß die Priester im Verdachte stehen, das Siebentjahrsgesetz zu übertreten. –

טז אמרו טרודא הוא דין כי מטו להתם סליקו לאיגרא שלפוה לדרגא מתותיה

16 Hierauf sprachen sie: Dieser ist ein Störenfried. Als sie da anlangten, stiegen sie auf einen Söller und zogen die Leiter herauf.

יז אתא לקמיה דרבי יוחנן א"ל בני אדם החשודין על השביעית כשרין לעבר שנה

17 Da kam er zu R. Joḥanan und sprach zu ihm: Sind Leute, die das Siebentjahrsgesetz zu übertreten verdächtig sind, das Jahr zu interkalieren befähigt?

יח הדר אמר לא קשיא לי מידי דהוה אשלשה רועי בקר ורבנן אחושבנייהו סמוך

18 Darauf sprach er: Dies ist eigentlich keine Frage, hierbei ist es ebenso wie bei jenen drei Rinderhirten, auf deren Berechnung die Rabbanan sich stützten.

יט והדר אמר לא דמי התם הדור אימנו רבנן ועברוה לההוא שתא הכא קשר רשעים הוא וקשר רשעים אינו מן המנין אמר רבי יוחנן דא עקא

19 Später aber sagte er: Es ist doch nicht gleich; da waren es die Rabbanan, die das Jahr in interkalierten, diese aber sind ein Bund von Frevlern, und ein Bund von Frevlern zählt nicht mit. Da sprach R. Joḥanan: Das ist das Schlimme.

כ כי אתו לקמיה דרבי יוחנן אמרו ליה קרי לן רועי בקר ולא אמר ליה מר ולא מידי אמר להו ואי קרי לכו רועי צאן מאי אמינא ליה

20 Als jene später zu R. Joḥanan kamen, sprachen sie zu ihm: Er nannte uns Rinderhirten, und der Meister sagte ihm dazu nichts! Da erwiderte er ihnen: Was sollte ich ihm denn sagen, auch wenn er euch Schafhirten genannt hätte!?

כא מאי קשר רשעים שבנא הוה דריש בתליסר רבוותא חזקיה הוה דריש בחד סר רבוותא

21 Welches Bewenden hat es mit dem Bunde von Frevlern? – Šebhna trug vor dreizehn Myriaden vor und Ḥizqija trug vor elf Myriaden vor;

כב כי אתא סנחריב וצר עלה דירושלים כתב שבנא פתקא שדא בגירא שבנא וסיעתו השלימו חזקיה וסיעתו לא השלימו שנאמר (תהלים יא, ב) כי הנה הרשעים ידרכון קשת כוננו חצם על יתר

22 als Sanḥerib kam und Jerušalem belagerte, schrieb Šebhna folgendes auf einen Zettel und entsandte ihn mit einem Pfeile: Šebhna und seine Partei wollen den Frieden, Ḥizqija und seine Partei wollen den Frieden nicht. So heißt es: Fürwahr, die Frevler spannen den Bogen, haben ihren Pfeil auf der Sehne zurechtgelegt.

כג הוה קא מסתפי חזקיה אמר דילמא חס ושלום נטיה דעתיה דקוב"ה בתר רובא כיון דרובא מימסרי אינהו נמי מימסרי בא נביא ואמר לו (ישעיהו ח, יב) לא תאמרון קשר לכל אשר יאמר העם הזה קשר כלומר קשר רשעים הוא וקשר רשעים אינו מן המנין

23 Da fürchtete Ḥizqija, indem er dachte, vielleicht neigt der Heilige, gepriesen sei er, nach der Mehrheit, und da die Mehrheit sich ergeben will, so werden sie sich ebenfalls ergeben müssen. Hierauf kam der Prophet und sprach zu ihm: Ihr sollt nicht Bund sagen zu all dem, was das Volk Bund sagt. Diese sind nämlich ein Bund von Frevlern, und ein Bund von Frevlern zählt nicht mit.

כד הלך לחצוב לו קבר בקברי בית דוד בא נביא ואמר לו (ישעיהו כב, טז) מה לך פה ומי לך פה כי חצבת לך פה קבר הנה ה' מטלטלך טלטלה גבר

24 Als [Šebhna] sich später ein Grab auf dem Begräbnisplatze des davidischen Hauses aushauen wollte, kam der Prophet und sprach zu ihm: Was hast du hier und wen hast da hier, daß du dir hier ein Grab aushauen läßt. Siehe, der Herr schleudert dich, wie man einen Mann schleudert.

כה אמר רב טלטולא דגברא קשי מדאיתתא

25 Rabh erklärte: Das Geschleudertwerden eines Mannes ist lästiger als das der Frau.

כו (ישעיהו כב, יז) ועטך עטה אמר רבי יוסי ברבי חנינא מלמד שפרחה בו צרעת כתיב הכא ועטך עטה וכתיב התם (ויקרא יג, מה) ועל שפם יעטה

26 Er wird dich umhüllen. R. Jose b. R. Ḥanina sagte: Dies lehrt, daß er aussätzig geworden war; hier heißt es umhüllen und dort heißt es: den Bart soll er umhüllen.

כז (ישעיהו כב, יח) צנוף יצנפך צנפה כדור אל ארץ רחבת ידים וגו' תנא הוא ביקש קלון בית אדניו לפיכך נהפך כבודו לקלון כי הוה נפיק איהו אתא גבריאל אחדיה לדשא באפי משרייתיה

27 Und er wickelt dich und schleudert dich wie einen Ball in ein weit offenes Land &c. Es wird gelehrt: Er wünschte die Schande seines Herrn, daher wurde seine Ehre in Schande verwandelt. Als er hinausginge, kam Gabriél und verschloß die Tür vor seinen Leuten.

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel