Sanhedrin 54

Kapitel 54

א קתא דבורטיא

1 einen Griff eines Spießes gestohlen.

ב א"ל מאי דעתיך כר' מאיר רבי מאיר ורבי יוסי הלכה כרבי יוסי ורבי יוסי האמר הוזם בדיני ממונות כשר לדיני נפשות

2 Da sprach jener zu ihm: Du glaubst also, man entscheide nach R. Meír, aber [bei einem Streite zwischen] R. Meír und R. Jose ist die Halakha nach R. Jose zu entscheiden, und R. Jose ist der Ansicht, wer in Geldsachen als Falschzeuge überführt worden ist, sei bei Todesstrafsachen zulässig.

ג אמר ליה רב פפי הני מילי היכא דלא סתם לן תנא כרבי מאיר הכא סתם לן תנא כרבי מאיר

3 R. Papi entgegnete ihm; Dies nur, wenn es keine anonyme Lehre nach R. Meír gibt, hierbei aber gibt es eine anonyme Lehre nach R. Meír. –

ד ממאי אילימא מהא דתנן כל הראוי לדון דיני נפשות ראוי לדון דיני ממונות מני אילימא רבי יוסי היא הא איכא עד זומם דממון דכשר לדיני נפשות ופסול לדיני ממונות אלא לאו רבי מאיר היא

4 Wo dies: Wollte man sagen, in folgender Lehre: Wer bei Todesstrafsachen als Richter zulässig ist, ist auch bei Geldsachen als Richter zulässig. Wer [ist der Autor]? Wenn R. Jose, so ist ja nach ihm der bei Geldsachen überführte Falschzeuge, der bei Todesstrafsachen zulässig ist, bei Geldsachen unzulässig; doch wohl R. Meír. –

ה ממאי דילמא בפסולי יוחסין קאי

5 Wieso, vielleicht spricht er von durch ihre Herkunft unzulässigen;

ו דאי לא תימא הכי סיפא דקתני יש ראוי לדון דיני ממונות ואין ראוי לדון דיני נפשות אמאי אינו ראוי דאיתזם בדיני נפשות ראוי לדון דיני ממונות והא דברי הכל פסול הוא אלא בפסול יוחסין קאי ה"נ בפסול יוחסין קאי

6 wie ist, wenn du nicht so erklären wolltest, der Schlußsatz zu verstehen: mancher ist bei Geldsachen als Richter zulässig, bei Todesstrafsachen aber nicht, wieso ist, wer bei Todesstrafsachen als Falschzeuge überführt wurde, bei Geldsachen als Richter zulässig, alle stimmen ja überein, daß er unzulässig ist!? Du mußt also erklären, er spreche von der Unzulässigkeit durch die Herkunft, ebenso spricht [der Anfangsatz] von der Unzulässigkeit durch die Herkunft. –

ז אלא הכא קא סתם לן תנא דתנן אלו הן הפסולים המשחק בקוביא ומלוי ברבית ומפריחי יונים וסוחרי שביעית והעבדים זה הכלל כל עדות שאין האשה כשירה לה אף הן אין כשרין לה

7 Vielmehr, folgende ist die anonyme Lehre: Folgende sind unzulässig: Glücksspieler, Wucherer, die Tauben fliegen lassen, Siebentjahrsfrucht-Händler und Sklaven; die Regel hierbei ist: zu einem Zeugnisse, zu dem eine Frau unzulässig ist, sind auch diese unzulässig.

ח מני אילימא רבי יוסי והאיכא עדות בדיני נפשות שאין האשה כשרה לה והן כשרין לה אלא לאו רבי מאיר היא

8 Wer [ist der Autor]: wenn R. Jose, so sind ja zu einem Zeugnisse bei Todesstrafsachen Frauen unzulässig, diese aber zulässig; doch wohl R. Meír.

ט קם בר חמא נשקיה אכרעיה וקבליה לכרגיה דכולי שניה:

9 Hierauf trat Bar Ḥama vor, küßte ihm die Füße und übernahm für ihn die Kopfsteuer während seines ganzen Lebens.

י <big>מתני׳</big> ואלו הן הקרובין אחיו ואחי אביו ואחי אמו ובעל אחותו ובעל אחות אביו ובעל אחות אמו ובעל אמו וחמיו וגיסו הן ובניהן וחתניהן וחורגו לבדו

10 FOLGENDE GELTEN ALS VERWANDTE: EIN BRUDER, EIN BRUDER DES VATERS, EIN BRUDER DER MUTTER, EIN MANN DER SCHWESTER, EIN MANN DER SCHWESTER DES VATERS, EIN MANN DER SCHWESTER DER MUTTER, EIN MANN DER MUTTER, EIN SCHWIEGERVATER, EIN SCHWAGER, SIE SELBER, IHRE SÖHNE UND IHRE SCHWIEGERSÖHNE, UND EIN STIEFSOHN, ER ALLEIN.

יא א"ר יוסי זו משנת רבי עקיבא אבל משנה ראשונה דודו ובן דודו וכל הראוי ליורשו וכל הקרוב לו באותה שעה

11 R. JOSE SAGTE: DIES IST DIE MIŠNA R. A͑QIBAS, DIE URSPRÜNGLICHE MIŠNA ABER LAUTETE: EIN OHEIM UND DER SOHN EINES OHEIMS. FERNER AUCH, WER IHN BEERBENKANN. JEDER, DER ZUR ZEIT VERWANDT IST, [IST UNZULÄSSIG];

יב היה קרוב ונתרחק ה"ז כשר רבי יהודה אומר אפילו מתה בתו ויש לו בנים ממנה הרי זה קרוב

12 WAR ER ZUR ZEIT VERWANDT UND WURDE ENTFREMDET, SO IST ER ZULÄSSIG. R. JEHUDA SAGT: WENN SEINE TOCHTER GESTORBEN IST UND KINDER HINTER-LASSEN HAT, SO GILT [DER SCHWIEGERSOHN] ALS VERWANDT.

יג האוהב והשונא אוהב זה שושבינו שונא כל שלא דבר עמו שלשה ימים באיבה א"ל לא נחשדו ישראל על כך:

13 FERNER AUCHEIN FREUND UND EIN FEIND. ALS FREUND GILT DER HOCHZEITSKAMERAD, ALS FEIND GILT EINER, DER AUS FEINDSCHAFT DREI TAGE MIT IHM NICHT GESPROCHEN HAT. MAN ERWIDERTE IHM: JISRAÉL IST DESSEN NICHT VERDÄCHTIG.

יד <big>גמ׳</big> מנהני מילי דת"ר (דברים כד, טז) לא יומתו אבות על בנים מה ת"ל אם ללמד שלא יומתו אבות בעון בנים ובנים בעון אבות הרי כבר נאמר (דברים כד, טז) איש בחטאו יומתו

14 GEMARA. Woher dies? – Die Rabbanan lehrten: Es sollen nicht Väter wegen der Kinder getötet werden; was lehrt dies: wenn etwa, daß Väter nicht wegen der Sünde der Kinder, und Kinder nicht wegen der Sünde der Väter getötet werden sollen, so heißt es ja bereits: ein jeder soll wegen seiner Sünde getötet werden.

טו אלא לא יומתו אבות על בנים בעדות בנים ובנים לא יומתו על אבות בעדות אבות

15 Vielmehr, es sollen nicht Väter wegen der Kinder getötet werden: durch das Zeugnis der Kinder, und Kinder sollen nicht wegen der Väter getötet werden: durch das Zeugnis der Väter. –

טז ובנים בעון אבות לא והכתיב (שמות לד, ז) פוקד עון אבות על בנים

16 Etwa nicht Kinder wegen der Sünde der Väter, es heißt ja: er ahndet die Sünde der Väter an den Kindern!? –

יז התם כשאוחזין מעשה אבותיהן בידיהן

17 Dies, wenn sie an den Handlungen ihrer Väter festhalten.

יח כדתניא (ויקרא כו, לט) ואף בעונות אבותם אתם ימקו כשאוחזין מעשה אבותיהם בידיהם אתה אומר כשאוחזין או אינו אלא כשאין אוחזין כשהוא אומר איש בחטאו יומתו הרי כשאוחזין מעשה אבותיהן בידיהן

18 Wie gelehrt wird: Und auch wegen der Sünde ihrer Väter sollen sie dahinsiechen, wenn sie an den Handlungen ihrer Väter festhalten. Du erklärst, wenn sie daran festhalten, vielleicht ist dem nicht so, sondern auch wenn sie daran nicht festhalten? Wenn es heißt: ein jeder soll wegen seiner Sünde getötet werden, so [gilt es hier von dem Falle,] wenn sie an den Handlungen ihrer Väter festhalten. –

יט ולא והכתיב (ויקרא כו, לז) וכשלו איש באחיו איש בעון אחיו מלמד שכולן ערבים זה בזה

19 Etwa nicht, es heißt ja: sie sollen straucheln einer durch seinen Bruder: einer durch die Sünde seines Bruders; dies lehrt, daß sie alle für einander verantwortlich sind!? –

כ התם שהיה בידם למחות ולא מיחו

20 Dies, wenn sie einander wehren konnten und es unterlassen haben.

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel