Sanhedrin 98

Kapitel 98

א מתני׳ <big>ארבע</big> מיתות נמסרו לבית דין סקילה שריפה הרג וחנק רבי שמעון אומר שריפה סקילה חנק והרג זו מצות הנסקלין:

1 VIER TODESARTEN SIND DEM GERICHTE ÜBERGEBEN WORDEN: STEINIGUNG, VERBRENNUNG, ENTHAUPTUNG UND ERDROSSELUNG; R. ŠIMO͑N SAGT: VERBRENNUNG, STEINIGUNG, ERDROSSELUNG UND ENTHAUPTUNG. JENES IST DAS VERFAHREN BEI DER STEINIGUNG.

ב <big>גמ׳</big> אמר רבא אמר רב סחורא אמר רב הונא כל מקום ששנו חכמים דרך מניין אין מוקדם ומאוחר חוץ משבעה סמנין

2 GEMARA. Raba sagte im Namen R. Seḥoras im Namen R. Honas: Wo auch die Weisen etwas in einer Reihenfolge lehren, ist dies nicht genau zu nehmen, außer bei [der Lehre von den] sieben Prüfungsmitteln,

ג דתנן שבעה סמנין מעבירין על הכתם רוק תפל ומי גריסי' ומי רגלים ונתר ובורית קמוליא (ואשלך)

3 denn wir haben gelernt: Sieben Prüfungsmittel bringe man über den Fleck: nüchternen Speichel, Graupensuppe, Urin, Natron, Laugsalz, Kimolia-Kreide und Ašlag.

ד וקתני סיפא העבירן שלא כסידרן או שהעבירן שבעתן כאחד לא עשה ולא כלום

4 Hierzu wird im Schlußsatze gelehrt, daß es, wenn man sie in anderer Reihenfolge oder alle zusammen angewendet hat, erfolglos sei.

ה רב פפא סבא משמיה דרב אמר אף ארבע מיתות מדקא מפליג רבי שמעון ש"מ דוקא קתני ואידך בפלוגתא לא קא מיירי

5 R. Papa der Greis sagte im Namen Rahhs: Dies gilt auch von den vier Todesarten; da R. Šimo͑n sie anders [aufzählt], so ist zu schließen, daß [die Reihenfolge] genau zu nehmen sei. — Und jener!? — Von Fällen, worüber ein Streit besteht, spricht er nicht.

ו רב פפא אמר אף סדר יומא דתנן כל מעשה יום הכפורים האמורים על הסדר אם הקדים מעשה לחבירו לא עשה ולא כלום

6 R. Papa sagte: Dies gilt auch von der Reihenfolge [der Dienstverrichtungen] am Versöhnungstage. Wir haben nämlich gelernt: Wenn er von all den Verrichtungen, die am Versöhnungstage der Reihe nach zu erfolgen haben, eine spätere früher verrichtet hat, so ist es ungültig. —

ז ואידך ההוא חומרא בעלמא

7 Und jener!? — Da ist dies nur eine besondere Erschwerung.

ח רב הונא בריה דרב יהושע אמר אף סדר תמיד דקתני עלה זהו סדר תמיד ואידך ההוא למצוה בעלמא

8 R. Hona, Sohn des R. Jehošua͑, sagte: Dies gilt auch von der Reihenfolge [der Dienstverrichtungen] beim beständigen Opfer, denn von dieser lehrte er: dies ist die Reihenfolge beim beständigen Opfer. — Und jener!? — Hierbei ist dies nur eine Vorschrift.

ט ולאפוקי ממצות חליצה דתנן מצות חליצה בא הוא ויבמתו לפני בית דין היו נותנין לו עצה ההוגנת לו שנאמר (דברים כה, ח) וקראו לו זקני עירו ודברו אליו

9 Jener wollte nur sagen, daß dies beim Gesetze von der Ḥaliça nicht der Fall sei, denn wir haben gelernt: Die Zeremonie der Ḥaliça erfolgt also: Er und seine Schwägerin erscheinen vor dem Gerichte, und [die Richter] erteilen ihm einen für ihn passenden Rat, wie es heißt: die Ältesten seiner Stadt sollen ihn laden und mit ihm sprechen.

י והיא אומרת (דברים כה, ז) מאן יבמי וגו' והוא אומר לא חפצתי לקחתה ובלשון הקדש היו אומרין

10 Sie spricht dann: Mein Schwager weigert sich &c. Hierauf spricht er: Ich will sie nicht nehmen. Sie sprechen in der Heiligensprache:

יא ונגשה יבמתו אליו לעיני הזקנים וחלצה נעלו וירקה בפניו רוק הנראה לדיינין וענתה ואמרה ככה יעשה לאיש וגו' ונקרא שמו בישראל וגו'

11 So soll seine Schwägerin in Gegenwart der Ältesten an ihn herantreten, ihm den Schuh abziehen und ihm ins Angesicht spucken; Speichel, den die Richter sehen. Und anheben und sprechen: So geschehe es dem Manne &c. und er soll in Jisraél genannt werden &c.

יב ואמר רב יהודה מצות חליצה קוראה וקורא חולצת ורוקקת וקוראה

12 Hierzu sagte R. Jehuda, das Verfahren bei der Ḥaliça erfolge also. Sie spreche, er spreche, sie ziehe ihm den Schuh ab, spucke aus und spreche.

יג והוינן בה מאי קמ"ל מתניתין היא הא קמ"ל מצוה הכי ואי אפיך לית לן בה תניא נמי הכי בין שהקדים חליצה לרקיקה או רקיקה לחליצה מה שעשה עשוי

13 Und auf unseren Einwand, was er da lehre, dies lehre ja bereits unsere Mišna, [wurde erwidert], er lehre, daß dies Vorschrift sei, jedoch ist nichts dabei, wenn [die Reihenfolge] nicht eingehalten wird. Ebenso wird auch gelehrt: Einerlei ob die Entschuhung vor dem Ausspucken oder das Ausspucken vor der Entschuhung erfolgt ist, ist die Handlung gültig.

יד ולאפוקי מהא דתנן כהן גדול משמש בשמונה כלים והדיוט בארבעה בכתונת במכנסים במצנפת ואבנט מוסיף עליהן כהן גדול חושן ואפוד ומעיל וציץ

14 Ferner schließt dies folgende Lehre aus. Der Hochpriester verrichtet den Dienst in acht Gewändern, der gemeine [Priester] in vier: Leibrock, Beinkleider, Kopftuch und Gürtel; beim Hochpriester kommen noch hinzu: Brustschild, Schulterkleid, Obergewand und Stirnblatt.

טו ותניא מנין שלא יהא דבר קודם למכנסים שנאמר (ויקרא טז, ד) ומכנסי בד יהיו על בשרו

15 Hierzu wird gelehrt: Woher, daß er nichts vor den Beinkleidern anziehen darf? Es heißt: Beinkleider aus Linnen soll er über seinen Leib ziehen. —

טז ותנא מאי טעמא אקדמיה לכתונת משום דאקדמיה קרא וקרא מאי טעמא אקדמיה משום דמכסיא כולה גופיה עדיפא ליה:

16 Weshalb nennt jener Autor den Leibrock zuerst? — Weil die Schrift ihn zuerst nennt. — Weshalb nennt die Schrift ihn zuerst? — Weil das, was den ganzen Körper bedeckt, wichtiger ist.

יז סקילה שריפה כו': סקילה חמורה משריפה שכן ניתנה למגדף ולעובד ע"ג מאי חומרא שכן פושט ידו בעיקר

17 STEINIGUNG, VERBRENNUNG &C. Die Steinigung ist eine schwerere [Todesart] als die Verbrennung, denn diese wurde für den Gotteslästerer und den Götzendiener bestimmt, deren [Verbrechen] sehr schwer ist, denn sie recken ihre Hand gegen Gott. —

יח אדרבה שריפה חמורה שכן ניתנה לבת כהן שזינתה ומאי חומרא שכן מחללת את אביה

18 Im Gegenteil, die Verbrennung ist ja schwerer, denn diese wurde für die hurende Priesterstochter bestimmt, deren [Verbrechen] sehr schwer ist, denn sie entweiht ihren Vater!? —

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel