Shevuot 13

Kapitel 13

א עולה ויורד ניתי מידי דהוה אשמיעת קול ואביטוי שפתים

1 wohl aber ein auf- und absteigendes Opfer, wie dies auch beim Hören [eines Zeugenaufrufs]und bei Aussprechen [eines Schwures] der Fall ist!? –

ב אמר קרא (ויקרא ה, ג) בה בה למעוטי תרומה

2 Die Schrift sagt:damit, und dies schließt die Hebe aus. –

ג אימא בה למעוטי מקדש דלא סגי ליה בקרבן עולה ויורד עד דמייתי קרבן קבוע

3 Vielleicht schließt [das Wort] damit [die Verunreinigung] des Heiligtums aus, und zwar insofern, als dieserhalb ein auf- und absteigendes Opfer nicht ausreicht, sondern nur ein bestimmtes Opfer!?

ד קרי רבא עליה דרבי דולה מים מבורות עמוקים

4 Da rief Raba über Rabbi: Er schöpft Wasser aus tiefen Brunnen.

ה דתניא רבי אומר אקרא אני חיה בהמה למה נאמרה נאמר כאן (ויקרא ה, ב) בהמה טמאה ונאמר להלן (ויקרא ז, כא) בהמה טמאה מה להלן טומאת קודש אף כאן טומאת קודש

5 Es wird nämlich gelehrt: Rabbi sagte: Es heißt ja schon Tier, wozu heißt esnoch Vieh? Hier heißt es unreines Vieh, und dortheißt es ebenfalls unreines Vieh, wie es sich nun dort um die Verunreinigung der heiligen Opfer handelt, ebenso handelt es sich auch hier um die Verunreinigung der heiligen Opfer. –

ו אשכחן טומאת קודש טומאת מקדש מנלן אמר קרא (ויקרא יב, ד) בכל קדש לא תגע ואל המקדש לא תבא איתקש מקדש לקודש

6 Wir wissen dies also von der Verunreinigung der heiligen Opfer, woher dies von der Verunreinigung des Heiligtums? – Die Schrift sagt:sie darf nichts Heiliges berühren und nicht ins Heiligtum kommen; das Heiligtum wird mit dem Heiligen verglichen. –

ז אי הכי תרומה נמי דאמר מר בכל קדש לא תגע לרבות את התרומה

7 Demnach sollte auch die Hebe einbegriffen sein, denn der Meister sagte: sie darf nichts Heiliges berühren, dies schließt die Hebe ein!? –

ח הא מיעט רחמנא בה אימא בה למעוטי מקדש מסתברא מקדש לא ממעטינן שכן בכרת כמותה

8 Der Allbarmherzige hat diese durch [das Wort] damit ausgeschlossen. – Vielleicht schließt [das Wort] damit das Heiligtum aus!? –

ט אדרבה תרומה לא ממעטינן שכן אכילה כמותה

9 Es ist einleuchtend, daß das Heiligtum nicht auszuschließen sei, denn die [Übertretung] wird ebenso mit der Ausrottungbestraft. Im Gegenteil, die Hebe sollte nicht ausgeschlossen werden, denn diese wird ebenso wie jene gegessen!? –

י אלא אמר רבא שלש כריתות בשלמים למה אחת לכלל ואחת לפרט ואחת לטומאה הכתובה בתורה סתם ואיני יודע מה היא

10 Vielmehr, erklärte Raba, wozu die drei Ausrottungenbeim Heilsopfer? Eine als Generalisierung, eine als Spezialisierungund eine bezieht sich auf die Verunreinigung, von der in der Tora allgemein gesprochen wird, und da man nicht weiß, von welcher,

יא הוי אומר טומאת קודש ואם אינו ענין לטומאת קודש דנפקא ליה מדרבי תנהו ענין לטומאת מקדש

11 so ist darunter die Verunreinigung der heiligen Opfer zu verstehen, und da dies nicht auf die Verunreinigung der heiligen Opfer zu beziehen ist, weil dies schon aus der Schlußfolgerung Rabbis zu entnehmen ist, so beziehe man dies auf die Verunreinigung des Heiligtums. –

יב והאי מיבעי ליה לכדרבי אבהו דאמר רבי אבהו שלש כריתות בשלמים למה אחת לכלל ואחת לפרט ואחת לדברים שאינן נאכלין

12 Dies ist ja aber wegen einer Lehre R. Abahus nötig!? R. Abahu sagte nämlich: Wozu die drei Ausrottungen beim Heilsopfer? Eine als Generalisierung, eine als Spezialisierung und eine wegen der Dinge, die nicht gegessenwerden.

יג ולר"ש דאמר דברים שאינן נאכלין אין חייבין עליהן כרת משום טומאה לאיתויי חטאת הפנימית דס"ד אמינא הואיל ואמר ר"ש כל שאינו קרב על מזבח החיצון כשלמים אין חייבין עליו משום פיגול משום טומאה נמי לא קמ"ל דמיחייב

13 Nach R. Šimo͑n aber, welcher sagt, man sei bei Dingen, die nicht gegessen werden, nicht der Ausrottung schuldig, schließt dies die inneren Sündopferein; man könnte glauben, daß man bei diesen, da R. Šimo͑n sagt, man sei bei Opfern, die nicht gleich dem Heilsopfer auf dem äußeren Altar hergerichtet werden, nicht wegen Verwerflichkeit schuldig, auch nicht wegen Verunreinigung schuldig sei, so lehrt er uns, daß man wohl schuldig sei.

יד אלא אמרי נהרדעי משמי' דרבא שלש טומאות בשלמים למה אחת לכלל ואחת לפרט ואחת לטומאה הכתובה בתורה סתם ואיני יודע מה היא

14 Vielmehr, die Nehardee͑nser sagten im Namen Rabas: Wozu die drei Unreinheitenbeim Heilsopfer? Eine als Generalisierung, eine als Spezialisierung und eine bezieht sich auf die Verunreinigung, von der in der Tora allgemein gesprochen wird, und da man nicht weiß, von welcher,

טו הוי אומר טומאת קודש ואם אינו ענין לטומאת קודש דנפקא ליה מדרבי תנהו ענין לטומאת מקדש

15 so ist darunter die Verunreinigung der heiligen Opfer zu verstehen, und da dies nicht auf die Verunreinigung der heiligen Opfer zu beziehen ist, weil dies schon aus der Schlußfolgerung Rabbis zu entnehmen ist, so beziehe man dies auf die Verunreinigung des Heiligtums. –

טז והאי נמי מיבעי ליה איידי דבעי למכתב כרת לכדר' אבהו כתב נמי טמאות דלא סגי לה בלאו הכי

16 Aber auch dies ist ja nötig, denn da die [Wiederholung der] Ausrottung wegen der Lehre R. Abahus nötig ist, so gehören dazu auch die Unreinheiten!?

יז אלא אמר רבא אתיא טומאתו טומאתו כתיב הכא (ויקרא ה, ג) לכל טומאתו

17 Vielmehr, erklärte Raba, dies ist durch [das Wort] Unreinheit zu folgern; hierbeiheißt es: mit irgend einer Unreinheit,

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel