Shevuot 12

Kapitel 12

א ואם איתא של צמר דיהה הימנה מיבעי ליה

1 Wenn dem nun sowäre, so müßte er ja sagen, die des wollfarbigen sei matter als jene!? –

ב אמרי אין הכי נמי והתניא רבי נתן אומר לא שאמר ר' עקיבא של סיד דיהה הימנה אלא של צמר דיהה הימנה

2 Ich will dir sagen, dem ist auch so, denn es wird gelehrt: R. Nathan sagte: R. A͑qiba sagte nicht, die der kalkfarbigen sei matter als jene, sondern, die der wollfarbigen sei matter als jene. –

ג ומנלן דבהרת עזה היא אמר אביי אמר קרא (ויקרא יג, ד) ואם בהרת לבנה היא היא לבנה ואין אחרת לבנה

3 Woher, daß unter Glanzfleck der intensive zu verstehen ist? Abajje erwiderte: Die Schrift sagt:findet sich aber ein weißer Fleck, dieser ist [intensiv] weiß, nicht aber ein anderer.

ד תנו רבנן בהרת עמוקה וכן הוא אומר (ויקרא יג, כה) ומראה עמוק מן העור כמראה חמה העמוקה מן הצל שאת אין שאת אלא גבוה וכן הוא אומר (ישעיהו ב, יד) על כל ההרים הרמים ועל כל הגבעות הנשאות ספחת אין ספחת אלא טפילה וכן הוא אומר (שמואל א ב, לו) ואמר ספחני נא

4 Die Rabbanan lehrten: Der Glanzfleck [erscheint] tiefer liegend, denn so heißt es:und er erscheint tiefer liegend als die Haut, wie eine besonnte [Stelle] tiefer erscheint als eine beschattete; der Hochfleck erscheint höher liegend, denn so heißt es:über alle hohe Berge und über alle hochragende Hügel. Der Ansatzfleck ist eine sich anschließende [Unterart], denn so heißt es:indem er spricht: schließe mich doch an. –

ה אשכחן טפילה לשאת טפילה לבהרת מנלן אמר רבי זירא נאמרה לבנה בשאת ונאמרה לבנה בבהרת מה לבנה האמורה בשאת יש לה טפילה אף לבנה האמורה בבהרת יש לה טפילה

5 Wir finden [in der Schrift]die sich anschließende [Unterart] des Hochflecks, woher ist die sich anschließende [Unterart] des Glanzflecks zu entnehmen? R. Zera erwiderte: Beim Hochfleck heißt es weiß und ebenso heißt es weiß beim Glanzfleck, wie nun die Weißheit des Hochflecks eine sich anschließende [Unterart] hat, ebenso hat auch die Weißheit des Glanzflecks eine sich anschließende [Unterart].

ו במתניתא תנא הטיל הכתוב לספחת בין שאת לבהרת לומר לך כשם שטפילה לשאת כך טפילה לבהרת:

6 In einer Barajtha wurde gelehrt: Die Schrift setzte den Ansatz fleck zwischen Hockfleck und Glanzfleck, um dir zu sagen, wie der Hochfleck eine sich anschließende [Unterart] hat, ebenso hat auch der Glanzfleck eine sich anschließende [Unterart].

ז שאת כצמר לבן: מאי צמר לבן אמר רב ביבי אמר רב אסי צמר נקי בן יומו שמכבנין בו למילת

7 «Der Hochfleck, wie weiße Wolle.» Was heißt: wie weiße Wolle? R. Bebaj erwiderte im Namen R. Asis: Wie die saubere Wolle eines eintägigen Schafes, das zur [Gewinnung von] feiner Wolle eingehüllt wird.

ח אמר רבי חנינא משל דרבנן למה הדבר דומה לתרי מלכי ולתרי איפרכי מלכו של זה למעלה ממלכו של זה ואיפרכו של זה למעלה מאיפרכו של זה

8 R. Ḥanina sagte: Die Klassifizierung der Rabbanan ist zu vergleichen mit zwei Königen und zwei Eparchen; der König des einen steht höher als der König des anderen, und der Eparch des einen steht höher als der Eparch des anderen. –

ט האי זה למעלה מזה וזה למעלה מזה הוא

9 Das heißt ja also, dieser steht höher als jener, und jener steht höher als der andere!? –

י אלא מלכו של זה למעלה מאיפרכיה דנפשיה ומלכו של זה למעלה מאיפרכיה דנפשיה

10 Vielmehr, der eine König steht höher als sein eigner Eparch und der andere König steht höher als sein eigner Eparch.

יא רב אדא בר אבא אמר כגון מלכא ואלקפטא רופילא וריש גלותא האי זה למעלה מזה הוא אלא כגון מלכא ורופילא ואלקפטא וריש גלותא

11 R. Ada b. Abba sagte: Wie beispielsweise der König, der Rufulus, der Alkaftaund der Exilarch. – Hierbei steht ja ebenfalls der eine über dem anderen!? – Vielmehr, wie beispielsweise der König und sein Rufulus, der Alkafta und der Exilarch.

יב רבא אמר כגון שבור מלכא וקיסר

12 Raba sagte: Wie beispielsweise der [persische] König Sapor und der [römische] Kaiser.

יג א"ל רב פפא לרבא הי מינייהו עדיף אמר ליה בחורשיא קא אכיל ליה פוק חזי טיבעא דמאן סגי בעלמא דכתיב (דניאל ז, כג) ותאכל כל ארעא ותדושנה ותדקנה א"ר יוחנן זו רומי חייבת שטיבעה יצא בכל העולם כולו

13 R. Papa sprach zu Raba: Wer von beidensteht höher? Dieser erwiderte ihm: Er frisst ihn in seinem Waldeauf. Sieh doch, ob es in der Welt eine größere Macht gibt. Es heißt:es die ganze Erde fressen, zerstampfen und zermalmen, und R. Joḥanan sagte, dies sei das schuldbeladene Rom, dessen Macht über die ganze Welt ausgedehnt ist.

יד רבינא אמר כגון גלימא דעמר ושחקיה סדינא דכיתנא ושחקיה:

14 Rabina erklärte: Wie beispielsweise ein wollenes Gewand im Vergleiche zu einem abgetragenen, und ein leinenes Gewand im Vergleiche zu einem abgetragenen.

טו את שיש בה ידיעה בתחלה וכו': ת"ר מנין שאין הכתוב מדבר אלא בטומאת מקדש וקדשיו

15 WAR BEWUSSTSEIN VORHANDEN VORHER &C. Die Rabbanan lehrten: Woher, daß die Schrift nur von der Verunreinigung des Heiligtums und der heiligen Opfer spricht? –

טז ודין הוא הואיל והזהיר וענש על הטומאה וחייב קרבן על הטומאה מה כשהזהיר וענש על הטומאה לא הזהיר וענש אלא על טומאת מקדש וקדשיו אף כשחייב קרבן על הטומאה לא חייב אלא על טומאת מקדש וקדשיו

16 Dies ist durch einen Schluß zu folgern: bei der Verunreinigung gibt eseine Verwarnung und eine Strafe, und ebenso gibt eswegen der Verunreinigung eine Verpflichtung zu einem Opfer, wie nun die Verwarnung und die Strafe sich nur auf die Verunreinigung des Heiligtums und der heiligen Opferbeziehen, ebenso bezieht sich auch die Verpflichtung zu einem Opfer nur auf die Verunreinigung des Heiligtums und der heiligen Opfer. –

יז ואימא תרומה שהזהיר וענש לא אשכחן עון מיתה דחייב עליה קרבן

17 Vielleicht [spricht die Schrift] von der Hebe, bei der es ebenfalls eine Verwarnung und eine Strafe gibt!? – Wir finden keine mit der Todesstrafe belegte Sünde, derentwegen man zu einem Opfer verpflichtet wäre. –

יח אימא ה"מ קרבן קבוע אבל

18 Vielleicht aber nur kein bestimmtes Opfer,

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel