Shevuot 17

Kapitel 17

א אלא אחת בשנה:

1 nur einmal im Jahre statt.

ב ולר' ישמעאל דאמר אין בה ידיעה בתחלה ויש בה ידיעה בסוף בר קרבן הוא שעיר הנעשה בחוץ אמאי מכפר על שאין בה ידיעה לא בתחלה ולא בסוף

2 Was sühnt der außerhalb hergerichtete Bock nach R. Jišma͑él, welcher sagt, wenn vorher kein Bewußtsein vorhanden war, wohl aber Bewußtsein nachher, sei ein Opfer darzubringen!? – Den Fall, wenn weder vorher noch nachher Bewußtsein vorhanden war. –

ג האי שעירי הרגלים ושעירי ראשי חדשים מכפרין סבר לה כר"מ דאמר כל השעירים כפרתן שוה על טומאת מקדש וקדשיו

3 Diesen Fall sühnen ja die Böcke der Feste und die der Neumonde!? – Er ist der Ansicht R. Meirs, welcher sagt, alle Böcke sühnen gleichmäßig die Verunreinigung des Heiligtums und der heiligen Opfer. –

ד אלא למאי הלכתא איתקש חיצון לפנימי מה פנימי אינו מכפר בשאר עבירות אף חיצון אינו מכפר בשאר עבירות:

4 In welcher Hinsicht gleicht demnachder äußere dem inneren? – Wie der innere keine anderen Sünden sühnt, ebenso sühnt auch der äußere keine anderen Sünden.

ה על שאין בה ידיעה בתחלה ולא בסוף שעירי רגלים ושעירי ראשי חדשים מכפרין דברי ר' יהודה:

5 WAR BEWUSSTSEIN WEDER VORHER NOCH NACHHER VORHANDEN, SO SCHAFFEN IHM DIE BÖCKE DER FESTE UND DIE BÖCKE DER NEUMONDE SÜHNE – SO R. JEHUDA.

ו א"ר יהודה אמר שמואל מ"ט דר' יהודה אמר קרא (במדבר כח, טו) ושעיר עזים אחד לחטאת לה' חטא שאין מכיר בו אלא ה' יהא שעיר זה מכפר

6 R. Jehuda sagte im Namen Šemuéls: Was ist der Grund R. Jehudas? Die Schrift sagt:ein Ziegenbock zum Sündopfer für den Herrn, dieser Bock sühnt nur Sünden, die nur der Herr allein kennt. –

ז והאי מיבעי ליה לכדר"ל דאמר ר"ל מה נשתנה שעיר של ר"ח שנאמר בו לה' אמר הקב"ה שעיר זה יהא כפרה על שמיעטתי את הירח

7 Dieser Schriftvers ist ja aber für eine Lehre des Reš Laqiš nötig!? Reš Laqiš sagte nämlich: Womit ist denn der Bock des Neumonds anders, daß es bei diesem heißt: für den Herrn? Der Heilige, gepriesen sei er, sprach: Dieser Bock soll mir Sühne schaffen dafür, daß ich den Mond verkleinerthabe!? –

ח א"כ לימא קרא על ה' מאי לה' לכדאמרן

8 Demnach könnte es ja heißen: auf den Herrn, wenn es aber heißt: für den Herrn, so lehrt dies auch das, was wir gesagt haben. –

ט ואימא כוליה להכי הוא דאתא א"כ נימא קרא חטאת ה' מאי לה' שמעת מינה תרתי

9 Vielleicht deutet der Schriftvers nur darauf!? – Demnach könnte es ja heißen: Sündopfer des Herrn, wenn es aber heißt: für den Herrn, so ist hieraus beides zu entnehmen. –

י ונכפר נמי אפי' בשאר עבירות תנא דבי ר' ישמעאל הואיל וזה בא בזמן קבוע וזה בא בזמן קבוע מה זה אינו מכפר אלא על טומאת מקדש וקדשיו אף זה אינו מכפר אלא על טומאת מקדש וקדשיו

10 Sollte er auch andere Sünden sühnen!? – In der Schule R. Jišma͑éls wurde gelehrt: der einewird zu einer bestimmten Zeit dargebracht und der anderewird ebenfalls zu einer bestimmten Zeit dargebracht; wie nun der eine nur die Verunreinigung des Heiligtums und der heiligen Opfer sühnt, ebenso sühnt auch der andere nur die Verunreinigung des Heiligtums und der heiligen Opfer. –

יא אשכחן שעירי ראשי חדשים שעירי הרגלים מנלן וכי תימא הא נמי כדתנא דבי ר' ישמעאל איכא למיפרך אי מדראש חדש שכן תדיר אי מדיום הכפורים שכן מרובה כפרתו וכי תימא

11 Wir wissen dies nun von den Böcken der Neumonde, woher dies von den Böcken der Feste? Wolltest du erwidern, dies gehe ebenfalls aus der Lehre der Schule R. Jišma͑élshervor, so ist, wenn man es von dem des Neumonds folgern wollte, zu entgegnen: dieser wird oft dargebracht, und wenn von dem des Versöhnungstages, [so ist zu entgegnen:] dessen Sühne ist eine bedeutendere. Wolltest du erwidern,

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel