Shevuot 40

Kapitel 40

א אלא לרבא קשיא

1 gegen Raba aber ist dies ja ein Einwand!? –

ב אמר לך רבא תריץ ואימא הכי איזהו איסר נדר האמור בתורה האומר הרי עלי שלא אוכל בשר ושלא אשתה יין כיום שמת בו אביו כיום שנהרג בו פלוני ואמר שמואל והוא שנדור ובא מאותו היום

2 Raba kann dir erwidern: man erkläre und lese es wie folgt. Was heißt ein Enthaltungsgelübde, von dem in der Tora gesprochen wird? Wenn jemand sagt: ich nehme auf mich weder Fleisch zu essen noch Wein zu trinken, wie am Tage, an dem mein Vater gestorben ist, oder wie am Tage, an dem jener getötet wurde; und hierzu sagte Šemuél, dies nur dann, wenn er an jenem Tage ein Gelübde abgelegthat. –

ג מאי טעמא אמר קרא (במדבר ל, ג) איש כי ידור נדר לה' עד שידור בדבר הנדור

3 Aus welchem Grunde? – Die Schrift sagt:wenn jemand dem Herrn ein Gelübde geloben wird, nur wenn er ein Gelübde ablegt, gleich einem, der schon besteht. –

ד כיום שמת בו אביו פשיטא כיום שנהרג בו גדליה בן אחיקם איצטריך ליה סלקא דעתך אמינא כיון דכי לא נדר נמי אסור כי נדר נמי לא הויא עליה איסור והאי לאו מיתפיס בנדר הוא קמ"ל

4 ‘Wie am Tage, an dem mein Vater gestorben ist’; selbstverständlich!? – Nötig ist der Fall: wie am Tage, an dem Gedalja, der Sohn, Aḥiqams, getötet wurde; man könnte nämlich glauben, daß auf diesen, da esan diesem auch ohne Gelübde verboten ist, das Enthaltungsgelübde sich nicht erstrecke und er vom Gelübde nicht erfaßt werde, so lehrt er uns.

ה ואף ר' יוחנן סבר לה להא דרבא דכי אתא רבין א"ר יוחנן מבטא לא אוכל לך איסר לא אוכל לך שבועה

5 Und auch R. Joḥanan ist derselben Ansicht wie Raba, denn als Rabin kam, sagte er im Namen R. Joḥanans: [Sagt jemand:] ich tue einen Ausspruch, daß ich deines nicht essen werde, ich nehme eine Enthaltung auf mich, daß ich deines nicht essen werde, so gilt dies als Schwur.

ו כי אתא רב דימי אמר רבי יוחנן אוכל ולא אוכל שקר ואזהרתיה מהכא (ויקרא יט, יב) לא תשבעו בשמי לשקר אכלתי ולא אכלתי שוא ואזהרתיה מהכא (שמות כ, ו) לא תשא את שם ה' אלהיך לשוא

6 Als R. Dimi kam, sagte er im Namen R. Joḥanans: [Der Schwur:] ich werde essen, und: ich werdenicht essen, ist [eventuell] ein Falschschwur, und das Verbot befindet sich in folgendem:ihr sollt in meinem Namen nicht falsch schwören; [der Schwur:] ich habegegessen, und: ich habe nicht gegessen, ist [eventuell] ein Nichtigkeitsschwur, und das Verbot befindet sich in folgendem:du sollst den Namen des Herrn, deines Gottes, nicht umsonst aussprechen;

ז קונמות עובר (במדבר ל, ג) בלא יחל דברו

7 wegen des Qonambegeht man [das Verbot:] er soll sein Wort nicht brechen.

ח מיתיבי שוא ושקר אחד הן מאי לאו מדשוא לשעבר אף שקר נמי לשעבר אלמא אכלתי ולא אכלתי שקר הוא

8 Man wandte ein: Nichtigkeitsschwur und Falschschwur sind dasselbe. Wahrscheinlich erstreckt sich der Falschschwur auch auf die Vergangenheit, wie auch der Nichtigkeitsschwur sich auf die Vergangenheit erstreckt; demnach gilt auch [der Schwur:] ich habe gegessen, und: ich habe nicht gegessen, als Falschschwur!? –

ט מידי איריא הא כדאיתא והא כדאיתא ומאי דבר אחד הן דבדיבור אחד נאמרו כדתניא (שמות כ, ח) זכור (דברים ה, יא) ושמור בדיבור אחד נאמרו מה שאין יכול הפה לדבר ומה שאין האוזן יכול לשמוע

9 Wieso denn, der eine auf seine Art und der andere auf seine Art. – Wieso heißt es: sind dasselbe!? – Sie wurden zusammen ausgesprochen, wie gelehrt wird: Gedenke und beachtewurden zusammen ausgesprochen, was sonst der Mund nicht aussprechen und das Ohr nicht vernehmen kann. –

י בשלמא התם בדיבור אחד נאמרו כדרב אדא בר אהבה דאמר רב אדא בר אהבה נשים חייבות בקידוש היום דבר תורה דאמר קרא זכור ושמור כל שישנו בשמירה ישנו בזכירה והני נשי הואיל ואיתנהו בשמירה איתנהו נמי בזכירה אלא הכא למאי הלכתא מיבעי ליה

10 Allerdings kann man da sagen, daß sie zusammen ausgesprochen wurden, nach R. Ada b. Ahaba, denn R. Ada b. Ahaba sagte, Frauen seien nach der Tora zur Weihung des Tagesverpflichtet, denn die Schrift sagt, gedenke und beachte, und wer [der Vorschrift] des Beachtensunterliegt, unterliegt auch [der Vorschrift] des Gedenkens, und da die Frauen der Vorschrift des Beachtens unterliegen, so unterliegen sie auch der Vorschrift des Gedenkens; welche Bedeutung hat diesaber hierbei!? –

יא אלא כשם שלוקה על שוא כך לוקה נמי על שקר

11 Vielmehr, wie wegen des Nichtigkeitsschwures zu geißeln ist, ebenso ist zu geißeln wegen des Falschschwures. –

יב כלפי לייא אלא אימא כשם שלוקה על שקר כך לוקה נמי על שוא

12 Wo denkst duhin!? – Vielmehr, wie wegen des Falschschwures zu geißeln ist, ebenso ist zu geißeln wegen des Nichtigkeitsschwures. –

יג פשיטא האי לאו והאי לאו מהו דתימא כדאמר ליה רב פפא לאביי לא ינקה כלל

13 Selbstverständlich, dies ist ein Verbot und jenes ist ein Verbot!? – Man könnte glauben, [man erkläre,] wie R. Papa dem Abajje erklärt hat: er werde überhaupt nicht gereinigt,

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel