Shevuot 70

Kapitel 70

א במי שהוא רחום קאמר

1 und bei dem, der barmherzig ist.

ב א"ל רבא אי הכי בשמים ובארץ נמי במי שהשמים והארץ שלו קאמר

2 Raba entgegnete ihm: Demnach kann man ja auch [die Formel]: ‘bei Himmel und Erde’, erklären: bei dem, dem Himmel und Erde gehören!? –

ג הכי השתא התם כיון דליכא מידי אחרינא דאיקרי רחום וחנון ודאי במי שהוא חנון ודאי במי שהוא רחום קאמר הכא כיון דאיכא שמים וארץ בשמים ובארץ קאמר

3 Wieso dies: in jenem Falle meint er ganz bestimmt: bei dem, der gnädig ist, bei dem, der barmherzig ist, da es nichts gibt, was ‘gnädig’ und ‘barmherzig’ heißt, in diesem Falle aber meint er bestimmt Himmel und Erde, da es Dinge gibt, die Himmel und Erde heißen.

ד ת"ר כתב אלף למד מאלהים יה מיי' ה"ז אינו נמחק שין דלת משדי אלף דלת מאדני צדי בית מצבאות ה"ז נמחק

4 Die Rabbanan lehrten: Hat man El von Elohim oder Jahvon Adonaj geschrieben, so darf es nicht mehr ausgemerzt werden, wenn Šadvon Šaddaj, Advon Adonaj oder Çebvon Çebaoth, so darf es ausgemerzt werden;

ה רבי יוסי אומר צבאות כולו נמחק שלא נקרא צבאות אלא על שם ישראל שנאמר (שמות ז, ד) והוצאתי את צבאותי את עמי בני ישראל מארץ מצרים אמר שמואל אין הלכה כרבי יוסי

5 R. Jose sagt, Çebaoth dürfe auch vollständig ausgemerzt werden, denn er heißt Çebaoth nur wegen der Jisraéliten, denn es heißt:ich werde meine Scharen [çibóthaj], mein Volk Israél, aus dem Lande Miçrajim herausführen. Šemuél sagte: Die Halakha ist nicht wie R. Jose.

ו ת"ר כל הטפל לשם בין מלפניו ובין מלאחריו ה"ז נמחק לפניו כיצד ליי' ל' נמחק ביי' ב' נמחק ויי' ו' נמחק מיי' מ' נמחק (תהלים קמד, טו) שיי' ש' נמחק היי' ה' נמחק כיי' כ' נמחק

6 Die Rabbanan lehrten: Alles, was dem Gottesnamen angehängt wird, einerlei ob vom oder hinten, darf ausgemerzt werden. Zum Beispiel vorn: von leAdonaj darf le ausgemerzt werden, von beAdonaj darf be ausgemerzt werden, von veAdonaj darf ve ausgemerzt werden, von meAdonaj darf me ausgemerzt werden, von šeAdonaj darf še ausgemerzt werden, von haAdonaj darf ha ausgemerzt werden, von keAdonaj darf ke ausgemerzt werden.

ז לאחריו כיצד אלהינו נ"ו נמחק אלהיהם ה"ם נמחק אלהיכם כ"ם נמחק אחרים אומרים לאחריו אינו נמחק שכבר קדשו השם אמר רב הונא הלכה כאחרים

7 Zum Beispiel hinten: von Elohenu darf tnu ausgemerzt werden, von Elohehem darf hem ausgemerzt werden, von Elohekhem darf khem ausgemerzt werden. Andere sagen, hinten angehängte [Silben] dürfen nicht ausgemerzt werden, weil sie bereits durch den Gottesnamen geheiligt worden sind. R. Hona sagte: Die Halakha ist wie die anderen.

ח (אברהם דלטיא לנבות בגבעת בנימן שלמה דניאל סימן)

ט כל שמות האמורים בתורה באברהם קדש חוץ מזה שהוא חול שנאמר (בראשית יח, ג) ויאמר יי' אם נא מצאתי חן בעיניך

9 Alle [Gottes]namen, die in der Tora bei Abraham vorkommen, sind heilig, ausgenommen folgender, der profanist:und er sprach: O Herr, wenn ich Gnade gefunden habe in deinen Augen.

י חנינא בן אחי רבי יהושע ורבי אלעזר בן עזריה משום רבי אלעזר המודעי אמרו אף זה קדש כמאן אזלא הא דאמר רב יהודה אמר רב גדולה הכנסת אורחין יותר מהקבלת פני שכינה כמאן כאותו הזוג

10 Ḥanina, der Brudersohn des R. Jehošua͑, und R. Elea͑zar b. A͑zarja sagen im Namen des R. Elea͑zar aus Modai͑m, auch dieser sei heilig. Wessen Ansicht vertritt nun die Lehre des R. Jehuda im Namen Rabhs, daß nämlich die Gastfreundschaft bedeutender sei als der Empfang derGöttlichkeit? Die des genannten Paares.

יא כל שמות האמורים בלוט חול חוץ מזה שהוא קדש שנאמר (בראשית יט, יח) ויאמר לוט אליהם אל נא אדני הנה נא מצא עבדך חן בעיניך וגו' מי שיש בידו להמית ולהחיות זה הקדוש ברוך הוא

11 Alle [Gottes]namen, die bei Loṭvorkommen, sind profan, mit Ausnahme des folgenden, der heilig ist:da sprach Loṭ zu ihnen: Ach nein, Herr, dein Knecht hat nun einmal Gnade gefunden in deinen Augen &c. Derjenige, in dessen Hand es liegt zu beleben und zu töten, das ist der Heilige, gepriesen sei er.

יב כל שמות האמורים בנבות קדש במיכה חול ר"א אומר בנבות קדש במיכה יש מהן חול ויש מהן קדש אלף למד חול יוד הי קדש חוץ מזה שאלף למד והוא קדש (שופטים יח, לא) כל ימי היות בית האלהים בשילה

12 Alle [Gottes]namen, die bei Nabothvorkommen, sind heilig, die bei Mikhavorkommen, sind profan. R. Elie͑zer sagt, die bei Naboth vorkommen, sind heilig, von denen, die bei Mikha vorkommen, sind manche profan und manche heilig. Aleph-Lamed ist profan, Jod-He ist heilig, ausgenommen folgende Stelle, wo Aleph-Lamed heilig ist:alle Tage, während welcher das Gotteshaus zu Šilo bestand.

יג כל שמות האמורים בגבעת בנימין ר"א אומר חול רבי יהושע אומר קדש

13 Alle [Gottes]namen, die bei Gibeath͑ Binjaminvorkommen, sind, wie R. Elie͑zer sagt, profan, und wie R. Jehošua͑ sagt, heilig.

יד אמר לו ר"א וכי מבטיח ואינו עושה

14 R. Elie͑zer sprach zu ihm: Würde erdenn etwas versprochen und nicht gehalten haben!?

טו אמר לו ר' יהושע מה שהבטיח עשה והם לא ביחנו אם לנצוח אם לנצח באחרונה שביחנו הסכימו על ידן שנאמר (שופטים כ, כח) ופנחס בן אלעזר בן אהרן (הכהן) עומד לפניו בימים ההם לאמר האוסיף עוד לצאת למלחמה עם [בני] בנימין אחי אם אחדל וגו'

15 R. Jehošua͑ erwiderte ihm: Was er versprochen hatte, hielt er auch, nur prüften sie nicht, ob besiegtzu werden oder zu siegen; zuletzt aber, als sie dies prüften, stimmte es auch, denn es heißt: und Pinḥas, der Sohn Elea͑zars, des Sohn, [des Priesters,] wartete zu jener Zeit des Dienstes vor ihm; sie sprachen: Soll ich wiederum gegen meinen Bruder Binjamin zum Kampfe ausrücken oder soll ich es unterlassen &c.

טז כל שלמה האמורין בשה"ש קדש שיר למי שהשלום שלו חוץ מזה (שיר השירים ח, יב) כרמי שלי לפני האלף לך שלמה שלמה לדידיה ומאתים לנוטרים את פריו רבנן וי"א אף זה חול (שיר השירים ג, ז) הנה מטתו שלשלמה ששים

16 Jeder [Name] Šelomo im ‘Liede der Lieder’ ist heilig: ein Lied dem, dessen der Frieden [šalom] ist, ausgenommen folgender: mein Weinberg steht zu meiner Verfügung; die tausend dir, o Šelomo, für Šelomo selber; und zweihundert den Hütern seiner Frucht, den Gelehrten. Andere sagen, auch folgender sei profan:das ist das Lager Šelomos; sechzig &c.

יז אף זה ולא מיבעי האיך אלא הא דאמר שמואל מלכותא דקטלא חד משיתא בעלמא לא מיענשא שנאמר כרמי שלי לפני האלף לך שלמה למלכותא דרקיעא ומאתים לנוטרים את פריו למלכותא דארעא שמואל לא כת"ק ולא כי"א

17 Auch dieser, und um so mehr jener; wessen Ansicht vertritt nun Šemuél, welcher sagt, daß eine Regierung, die einen von sechs dem Todepreisgibt, nicht bestraft werde, denn es heißt: die tausend dir, o Šelomo, für das himmlische Reich, und zweihundert den Hütern seiner Frucht, für das irdischeReich; Šemuél ist also weder der Ansicht des ersten Autors noch der Ansicht der anderen!? –

יח אלא ה"ק וי"א זה קדש וזה הוא חול דמטתו ושמואל דאמר כי"א

18 Vielmehr ist wie folgt zu lesen: andere sagen, dieser sei heilig und jener, der vom Lager, profan, und Šemuél ist der Ansicht der anderen.

יט כל מלכיא האמורים בדניאל חול חוץ מזה שהוא קדש (דניאל ב, לז) אנת מלכא [מלך] מלכיא די אלה שמיא מלכותא חסנא ותקפא ויקרא יהב לך

19 Alle ‘König’ im [Buche] Daniél sind profan, ausgenommen folgender, der heilig ist:du, o König, demder König der Könige, der Gott des Himmels, königliche Herrschaft, Macht, Stärke und Ehre verliehen hat.

כ וי"א אף זה קדש שנאמר (דניאל ד, טז) מרי חלמא לשנאך ופשרה לערך למאן קאמר אי סלקא דעתך לנבוכדנצר קאמר ליה שנאותיה מאי נינהו ישראל מילט קא לייט להו לישראל

20 Andere sagen, auch folgender sei heilig:o Herr, der Traum deinen Feinden, und seine Deutung deinen Hassern. Zu wem sollte er dies gesagt haben: wenn zu Nehukhadneçar, so waren ja die Jisraéliten seine Feinde, und er würde Jisraél geflucht haben.

כא ות"ק סבר שונאי ישראל איכא שונאי עובדי כוכבים ליכא:

21 Der erste Autor aber ist der Ansicht, es gebe nur Feinde Jisraéls, nicht aber Feinde der weltlichen Völker.

כב ובכל כנויין הרי אלו חייבין כו':

22 ODER BEI ALLEN ANDEREN [GÖTTLICHEN] ATTRIBUTEN, SO SIND SIE SCHULDIG &C.

כג ורמינהי (במדבר ה, כא) יתן ה' אותך לאלה ולשבועה מה ת"ל והלא כבר נאמר והשביע הכהן את האשה בשבועת האלה לפי שנא' (ויקרא ה, א) ושמעה קול אלה נאמר כאן אלה ונאמר להלן אלה מה להלן שבועה אף כאן שבועה מה להלן בשם אף כאן בשם

23 Ich will auf einen Widerspruch hinweisen:Der Herr mache dich zu [einem Beispiel der] Verwünschung und des Schwures; was lehrt dies, es heißt ja bereits:so beschwöre nun der Priester das Weib mit dem Schwure der Verwünschung? Da es heißt:und die Stimme einer Verwünschung hört, [so folgere man:] hier heißt es Verwünschung und dort heißt es Verwünschung, wie hier ein Schwur, ebenso ist auch dort ein Schwur, und wie hier beim Gottesnamen, ebenso auch dort beim Gottesnamen!?

כד אמר אביי לא קשיא הא רבי חנינא בר אידי הא רבנן דתניא רבי חנינא בר אידי אומר הואיל ואמרה תורה השבע ואל תשבע קלל ואל תקלל מה השבע בשם אף לא תשבע בשם מה קלל בשם אף לא תקלל בשם

24 Abajje erwiderte: Das ist kein Widerspruch; eines nach R. Ḥanina b. Idi und eines nach den Rabbanan. Es wird nämlich gelehrt: R. Ḥanina b. Idi sagte: Die Tora sagt, daß man schwöre, und daß man nichtschwöre, daß man fluche, und daß man nichtfluche, wie nun das Schwören beim Gottesnamen erfolgt, ebenso auch das Nichtschwören beim Gottesnamen, und wie das Fluchen beim Gottesnamen erfolgt, ebenso auch das Nichtfluchen beim Gottesnamen. –

כה ורבנן אי גמירי גזירה שוה ניבעי שם המיוחד אי לא גמירי גזירה שוה אלה דשבועה היא מנא להו

25 Und die Rabbanan: halten sie von der Wortanalogie, so sollte auch der einzige Gottesnamenerforderlich sein, und halten sie von der Wortanalogie nicht, woher wissen sie, daß bei der Verwünschung ein Schwur erforderlich ist!? –

כו נפקא להו מדתניא אלה אין אלה אלא לשון שבועה וכן הוא אומר (במדבר ה, כא) והשביע הכהן את האשה בשבועת האלה

26 Sie entnehmen dies aus der folgenden Lehre: Verwünschung, unter Verwünschung ist ein Schwur zu verstehen, denn es heißt: so soll nun der Priester das Weib mit dem Schwure der Verwünschung beschwören. –

כז התם שבועת האלה כתיב הכי קאמר אלה אין אלה אלא בשבועה וכן הוא אומר והשביע הכהן את האשה בשבועת האלה

27 Da heißt es doch ausdrücklich: Schwur der Verwünschung!? – Er meint es wie folgt: Verwünschung, ich weiß dies nur von einem Schwure mit Verwünschung, denn so heißt es: so soll nun der Priester das Weib mit dem Schwure der Verwünschung beschwören,

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel