Sukkah 86

Kapitel 86

א תשבו תשבו לגזרה שוה נאמר כאן תשבו ונאמר במלואים (ויקרא ח, לה) תשבו מה להלן ימים ואפי' לילות אף כאן ימים ואפילו לילות:

1 wohnen, und dies dient als Wortanalogie; hierbei heißt es wohnen und bei der Einsetzung heißt es wohnen, wie da Tage und auch Nächte, ebenso hier Tage und auch Nächte.

ב ערבה שבעה כיצד: ערבה בשביעי מ"ט דחיא שבת א"ר יוחנן כדי לפרסמה שהיא מן התורה אי הכי לולב נמי לידחי כדי לפרסמו שהוא מן התורה

2 WIESO SIEBEN TAGE FÜR DIE BACHWEIDE? Weshalb verdrängt die [Prozession der] Bachweide am siebenten [Festtage] den Šabbath? R. Joḥanan erwiderte: Um bekannt zu machen, daß sie ein Gebot der Tora ist. – Demnach sollte ihn auch der Feststrauß verdrängen, um bekannt zu machen, daß er ein Gebot der Tora ist!? –

ג לולב גזרה משום דרבה אי הכי ערבה נמי נגזור ערבה שלוחי בית דין מייתי לה לולב לכל מסור

3 Beim Feststrauße ist [die Befürchtung] Rabbas berücksichtigt worden. – Demnach sollte man dies auch bei der Bachweide berücksichtigen!? – Die Bachweide wird von den Gerichtsboten geholt, während der Feststrauß jedem überlassen ist. –

ד אי הכי כל יומא נמי לידחי אתי לפקפוקי בלולב ולידחי ביום טוב ראשון לא מוכחא מלתא אמרי לולב הוא דקא דחי

4 Demnach sollte sie ihn auch an jedem anderen Tage verdrängen!? – Dadurch würde man den Feststrauß zurücksetzen. – Sollte sie ihn am ersten Festtage verdrängen!? – Dann würde es nicht merklich sein, denn man würde sagen, der Feststrauß sei es, der ihn verdrängt.

ה ולידחי בחד מהנך כיון דקא מפקת לה מראשון אוקמה אשביעי

5 Sollte sie ihn an einem der übrigen Tage verdrängen!? – Da es am ersten ausgeschlossen ist, so versetze es auf den siebenten. –

ו אי הכי האידנא נמי לידחי אנן לא ידעינן בקיבועא דירחא

6 Demnach sollte sie ihn auch jetzt verdrängen!? – Wir sind in der Festsetzung des Neumondes nicht kundig. –

ז אינהו דידעי בקיבועא דירחא לידחי כי אתא בר הדיא אמר לא איקלע כי אתא רבין וכל נחותי אמרי איקלע ולא דחי

7 Bei ihnen aber, die ja in der Festsetzung des Neumondes kundig sind, sollte sie ihn doch verdrängen!? – Als Bar Hedja kam, sagte er, dies sei nie vorgekommen. Als Rabin und alle Seefahrer kamen, sagten sie, dies sei vorgekommen, und sie verdrängte ihn nicht. –

ח ואלא קשיא אמר רב יוסף מאן לימא לן דערבה בנטילה דלמא בזקיפה

8 So besteht ja unser Einwand!? R. Joseph erwiderte: Wer sagt uns, daß man die Bachweide nahm, vielleicht stellte man sie nur auf.

ט איתיביה אביי לולב וערבה ששה ושבעה מאי לאו כלולב מה לולב בנטילה אף ערבה בנטילה מידי איריא הא כדאיתיה והא כדאיתיה

9 Abajje wandte gegen ihn ein: Für den Feststrauß und für die Bachweide sind sechs oder sieben Tage bestimmt. Doch wohl [verfuhr man mit dieser] wie mit dem Feststrauße: wie der Feststrauß genommen wurde, ebenso wurde auch die Bachweide genommen!? – Wieso denn, jener so und diese anders.

י איתיביה אביי בכל יום מקיפין את המזבח פעם אחת ואותו היום שבע פעמים מאי לאו בערבה לא בלולב והא אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה בערבה א"ל הוא אמר לך בערבה ואנא אמינא בלולב אתמר ר' אלעזר אומר בלולב רב שמואל [בר נתן] אמר ר' חנינא בערבה וכן אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה בערבה

10 Abajje wandte ferner gegen ihn ein: An jedem Tage umkreiste man den Altar einmal, an diesem Tage siebenmal. Doch wohl mit der Bachweide!? – Nein, mit dem Feststrauße. – Aber R. Naḥman sagte ja im Namen des Rabba b. Abuha, mit der Bachweide!? Dieser erwiderte: Jener sagte dir, mit der Bachweide, ich sage, mit dem Feststrauße. Es wurde gelehrt: R. Elea͑zar sagt, mit dem Feststrauße. Rabh und Šemuél sagen im Namen R. Ḥaninas, mit der Bachweide. Ebenso sagte R. Naḥman im Namen des Rabba b. Abuha, mit der Bachweide.

יא א"ל רבא לרב יצחק בריה דרבה בר בר חנה בר אוריא תא ואימא לך מלתא מעליתא דהוה אמר אבוך הא דתנן כל היום מקיפין את המזבח פעם אחת ואותו היום מקיפין את המזבח שבע פעמים הכי אמר אבוך משמיה דר' אלעזר בלולב

11 Raba sprach zu R. Jiçḥaq, dem Sohne des Rabba b. Bar Ḥana: Gelehrtensohn, komm, ich will dir was Schönes sagen, was dein Vater gesagt hat: Wir haben gelernt: An jedem Tage umkreiste man den Altar einmal, an diesem Tage umkreiste man ihn siebenmal. Hierzu sagte dein Vater im Namen R. Elea͑zars: mit dem Feststrauße.

יב איתיביה לולב דוחה את השבת בתחלתו וערבה בסופו פעם אחת חל שביעי של ערבה להיות בשבת והביאו מרביות של ערבה מערב שבת והניחום בעזרה והכירו בהן בייתוסין ונטלום וכבשום תחת אבנים

12 Er wandte gegen ihn ein: Der Feststrauß verdrängt den Šabbath am Anfang [des Festes] und die Bachweide am Ende. Einst fiel der siebente Festtag, der der Bachweide, auf einen Šabbath, und sie brachten die Bachweidenzweige am Vorabend des Šabbaths und legten sie in den Vorhof; als aber die Boëthosäer dies bemerkten, nahmen sie sie fort und versteckten sie unter die Steine.

יג למחר הכירו בהן עמי הארץ ושמטום מתחת האבנים והביאום הכהנים וזקפום בצידי המזבח לפי שאין בייתוסין מודים שחיבוט ערבה דוחה את השבת

13 Am folgenden Tage bemerkten dies die Leute aus dem gemeinen Volke und zogen sie hervor; da holten die Priester sie heran und stellten sie an die Seiten des Altars auf. Die Boëthosäer geben nämlich nicht zu, daß das Schlagen der Bachweide den Šabbath verdränge.

יד אלמא בנטילה היא תיובתא

14 Sie wurde also genommen!? Eine Widerlegung. –

טו ואלא נדחו כיון דאנן לא דחינן אינהו נמי לא דחו והא יום טוב הראשון דלדידן לא דחי ולדידהו דחי

15 Demnach sollten jene ihn verdrängen lassen!? – Da wir ihn nicht verdrängen lassen, lassen auch sie ihn nicht verdrängen. – Aber am ersten Festtage wurde er ja bei ans nicht verdrängt, bei ihnen aber wurde er wohl verdrängt!? –

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel