Taanit 3

Kapitel 3

א מתני׳ <big>מאימתי</big> מזכירין גבורות גשמים רבי אליעזר אומר מיום טוב הראשון של חג ר' יהושע אומר מיום טוב האחרון של חג

1 VON WANN AN ERWÄHNE MAN [IM GEBETE] DER REGENKRAFT? R. ELIE͑ZER SAGT, VOM ERSTEN TAGE DES HÜTTENFESTES AN; R. JEHOŠUA͑ SAGT, VOM LETZTEN TAGE DES HÜTTENFESTES AN.

ב אמר לו ר' יהושע הואיל ואין הגשמים אלא סימן קללה בחג למה הוא מזכיר אמר לו ר' אליעזר אף אני לא אמרתי לשאול אלא להזכיר משיב הרוח ומוריד הגשם בעונתו אמר לו א"כ לעולם יהא מזכיר

2 R. JEHOŠUA͑ SPRACH ZU IHM: AM HÜTTENFESTE IST JA DER REGEN NICHTS ALS EIN ZEICHEN DES FLUCHES, WOZU SOLLTE MAN SEINER ERWÄHNEN!? R. ELIE͑ZER ERWIDERTE: ICH SAGE AUCH NICHT, DASS MAN DARUM BITTE, SONDERN NUR, DASS MAN SEINER [DURCH DIE FORMEL] ‘ER LÄSST DEN WIND WEHEN UND DEN REGEN NIEDERFALLEN’ ZUR GEEIGNETEN ZEIT ERWÄHNE. JENER ENTGEGNETE: WENN DEM SO WÄRE, MÜSSTE MAN DESSEN IMMER ERWÄHNEN.

ג אין שואלין את הגשמים אלא סמוך לגשמים ר' יהודה אומר העובר לפני התיבה ביו"ט האחרון של חג האחרון מזכיר הראשון אינו מזכיר ביו"ט הראשון של פסח הראשון מזכיר האחרון אינו מזכיר

3 MAN BITTE UM REGEN ERST KURZ VOR DER REGENZEIT. R. JEHUDA SAGT, AM LETZTEN TAGE DES HÜTTENFESTES ERWÄHNE DESSEN DER, DER ALS LETZTER VOR DAS BETPULT TRITT, DER ERSTE ABER NICHT; AM ERSTEN TAGE DES PESAḤFESTES ERWÄHNE SEINER DER ERSTE, DER LETZTE ABER NICHT.

ד <big>גמ׳</big> תנא היכא קאי דקתני מאימתי תנא התם קאי

4 GEMARA. Worauf bezieht sich der Tanna, daß er lehrt: von wann an? –

ה דקתני מזכירין גבורות גשמים בתחיית המתים ושואלין בברכת השנים והבדלה בחונן הדעת וקתני מאימתי מזכירין גבורות גשמים

5 Der Tanna bezieht sich auf folgende Lehre: Man erwähne der Regenkraft im Auferstehungssegen, bitte darum im Segen über das Jahr, und schalte den Unterscheidungssegen [in den Segen] ‘Der Erkenntnis verleiht’ ein. Darauf bezugnehmend lehrt er: von wann an erwähne man der Regenkraft. –

ו וליתני התם מ"ש דשבקיה עד הכא

6 Sollte er dies dort lehren, weshalb läßt er sie bis hier!? –

ז אלא תנא מראש השנה סליק דתנן ובחג נידונין על המים ואיידי דתנא ובחג נידונין על המים תנא מאימתי מזכירין גבורות גשמים

7 Vielmehr, der Tanna greift auf den [Traktat vom] Neujahrsfeste zurück, in dem wir gelernt haben, am Hüttenfeste werde inbetreff des Wassers Gericht gehalten; und da er [dort] lehrt, am Hüttenfeste werde Gericht gehalten inbetreff des Wassers, lehrt er [hier]: von wann an erwähne man [im Gebete] der Regenkraft. –

ח וליתני מאימתי מזכירין על הגשמים מאי גבורות גשמים א"ר יוחנן מפני שיורדין בגבורה שנאמר (איוב ה, ט) עושה גדולות עד אין חקר ונפלאות עד אין מספר וכתיב (איוב ה, י) הנותן מטר על פני ארץ ושולח מים על פני חוצות

8 Sollte er doch lehren: von wann an erwähne man des Regens, weshalb ‘der Regenkraft’!? R. Joḥanan erwiderte: Weil er mit Kraft niederfällt, denn es heißt: er tut große Dinge, die unerforschlich, und Wunder, die nicht aufzuzählen sind. Ferner heißt es: der der Erde Regen schenkt und Wasser auf die Fluren sendet.

ט מאי משמע אמר רבה בר שילא אתיא חקר חקר מברייתו של עולם

9 Wieso geht dies hieraus hervor? Rabba b. Šila erwiderte: Dies ist durch [das Wort] [un]erforschlich von der Weltschöpfung zu folgern;

י כתיב הכא עושה גדולות עד אין חקר וכתיב התם (ישעיהו מ, כח) הלא ידעת אם לא שמעת אלהי עולם ה' בורא קצות הארץ לא ייעף ולא ייגע אין חקר לתבונתו וכתיב (תהלים סה, ז) מכין הרים בכחו נאזר בגבורה

10 hier heißt es: er tut große Dinge, die unerforschlich, und dort heißt es: weißt du denn nicht, hast du denn nicht gehört, daß der Herr ein ewiger Gott ist!? Er schuf die Enden der Erde, er wird nicht müde und wird nicht matt, seine Einsicht ist unerforschlich, und [von der Weltschöpfung] heißt es: der durch seine Macht die Berge feststellt, mit Kraft gegürtet ist. –

יא ומנא לן דבתפלה דתניא (דברים יא, יג) לאהבה את ה' אלהיכם ולעבדו בכל לבבכם איזו היא עבודה שהיא בלב הוי אומר זו תפלה וכתיב בתריה (דברים יא, יד) ונתתי מטר ארצכם בעתו יורה ומלקוש

11 Woher, daß man ihrer im [täglichen] Gebete [erwähne]? – Es wird gelehrt: Indem ihr den Herrn, euren Gott, liebt und ihm vom ganzen Herzen dient. Welcher Dienst wird mit dem Herzen verrichtet? Es ist das Gebet, und darauf folgt: so werde ich eurem Lande zur geeigneten Zeit Regen geben, Frühregen und Spätregen.

יב אמר ר' יוחנן ג' מפתחות בידו של הקב"ה שלא נמסרו ביד שליח ואלו הן מפתח של גשמים מפתח של חיה מפתח של תחיית המתים

12 R. Joḥanan sagte: Drei Schlüssel bewahrt der Heilige, gepriesen sei er, in seiner Hand, und sie sind keinem Vertreter anvertraut worden, und zwar: den Schlüssel des Regens, den Schlüssel der Geburt und den Schlüssel der Totenbelebung.

יג מפתח של גשמים דכתיב (דברים כח, יב) יפתח ה' לך את אוצרו הטוב את השמים לתת מטר ארצך בעתו מפתח של חיה מנין דכתיב ויזכור אלהים את רחל וישמע

13 Den Schlüssel des Regens, denn es heißt: der Herr wird seine reiche Schatzkammer, den Himmel, für dich öffnen, um deinem Lande den Regen zur geeigneten Zeit zu geben. Den Schlüssel der Geburt, denn es heißt: und der Herr gedachte der Raḥel und erhörte sie

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel