Taanit 4

Kapitel 4

א אליה אלהים ויפתח את רחמה מפתח של תחיית המתים מנין דכתיב (יחזקאל לז, יג) וידעתם כי אני ה' בפתחי את קברותיכם

1 und öffnete ihren Mutterschoß. Den der Totenbelebung, denn es heißt: damit ihr erkennet, daß ich der Herr bin, wenn ich eure Gräber öffne.

ב במערבא אמרי אף מפתח של פרנסה דכתיב (תהלים קמה, טז) פותח את ידך וגו' ור' יוחנן מאי טעמא לא קא חשיב להא אמר לך גשמים היינו פרנסה:

2 Im Westen sagten sie, auch den Schlüssel des Lebensunterhaltes, denn es heißt: du öffnest deine Hand &c. – Weshalb zählt R. Joḥanan diesen nicht mit? – Er kann dir erwidern: der des Regens ist ja der des Lebensunterhaltes.

ג ר' אליעזר אומר מיום טוב הראשון של חג כו': איבעיא להו ר' אליעזר מהיכא גמיר לה מלולב גמר לה או מניסוך המים גמר לה

3 R. ELIE͑ZER SAGT, VOM ERSTEN TAGE DES HÜTTENFESTES AN &C. Sie fragten: Woher entnimmt dies R. Elie͑zer: entnimmt er es vom Feststrauße oder entnimmt er es vom Wassergießen?

ד מלולב גמר לה מה לולב ביום אף הזכרה ביום או דלמא מניסוך המים גמר לה מה ניסוך המים מאורתא דאמר מר (במדבר כט, יח) ומנחתם ונסכיהם אפילו בלילה אף הזכרה מאורתא

4 Entnimmt er es vom Feststrauße, so hat die Erwähnung erst am Tage zu erfolgen, wie auch das Gebot des Feststraußes nur am Tage Geltung hat; entnimmt er es vom Wassergießen, so hat die Erwähnung bereits am Abend zu erfolgen, wie auch das Wassergießen nachts Geltung hat, denn der Meister sagte: nebst den Speisopfern und den Gußopfern, auch nachts. –

ה תא שמע דאמר רבי אבהו לא למדה ר' אליעזר אלא מלולב איכא דאמרי ר' אבהו גמרא גמיר לה ואיכא דאמרי מתניתא שמיע ליה

5 Komm und höre: R. Abahu sagte, R. Elie͑zer entnehme es vom Feststrauße. Manche sagen, R. Abahu habe es als Überlieferung, und manche sagen, er habe es aus einer Barajtha. – Aus welcher? –

ו מאי היא דתניא מאימתי מזכירין על הגשמים רבי אליעזר אומר משעת נטילת לולב ר' יהושע אומר משעת הנחתו

6 Es wird gelehrt: Von wann an erwähne man [im Gebete] des Regens? R. Elie͑zer sagt, von der Stunde an, wo man den Feststrauß nimmt; R. Jehošua͑ sagt, von der Stunde an, wo man ihn fortlegt.

ז א"ר אליעזר הואיל וארבעת מינין הללו אינן באין אלא לרצות על המים וכשם שארבע מינין הללו אי אפשר בהם בלא מים כך אי אפשר לעולם בלא מים

7 R. Elie͑zer sprach: Die vier Arten [des Feststraußes] kommen ja nur als Fürsprecher für das Wasser, und wie die vier Arten ohne Wasser nicht bestehen können, so kann auch die Welt ohne Regen nicht bestehen.

ח אמר לו ר' יהושע והלא גשמים בחג אינו אלא סימן קללה אמר לו ר' אליעזר אף אני לא אמרתי לשאול אלא להזכיר וכשם שתחיית המתים מזכיר כל השנה כולה ואינה אלא בזמנה כך מזכירים גבורות גשמים כל השנה ואינן אלא בזמנן לפיכך אם בא להזכיר כל השנה כולה מזכיר רבי אומר אומר אני משעה שמפסיק לשאלה כך מפסיק להזכרה

8 R. Jehošua͑ sprach zu ihm: Am Hüttenfeste ist ja der Regen nichts als ein Zeichen des Fluches! R. Elie͑zer erwiderte: Ich sage auch nicht, daß man darum bitte, sondern nur, daß man seiner erwähne. Und wie man der Totenbelebung während des ganzen Jahres erwähnt, obgleich sie nur zur bestimmten Zeit erfolgt, ebenso kann man auch der Regenkraft während des ganzen Jahres erwähnen, obgleich sie nur zur geeigneten Zeit dienlich ist. Daher kann man, wenn man [des Regens] während des ganzen Jahres erwähnen will, dies tun. Rabbi sagte: Ich bin der Ansicht, mit dem Aufhören der Bitte höre auch die Erwähnung auf.

ט ר' יהודה בן בתירה אומר בשני בחג הוא מזכיר ר' עקיבא אומר בששי בחג הוא מזכיר ר' יהודה משום ר' יהושע אומר העובר לפני התיבה ביום טוב האחרון של חג האחרון מזכיר הראשון אינו מזכיר ביום טוב ראשון של פסח הראשון מזכיר האחרון אינו מזכיר

9 R. Jehuda b.Bethera sagt, am zweiten [Tage] des Hüttenfestes [beginne man] seiner zu erwähnen. R. A͑qiba sagt, am sechsten [Tage] des Hüttenfestes [beginne man] seiner zu erwähnen. R. Jehuda im Namen R. Jehošua͑s sagt, am letzten Tage des Hüttenfestes erwähne seiner, der als letzter vor das Betpult tritt, der erste aber nicht; am ersten Tage des Pesaḥfestes erwähne seiner, der als erster vor das Betpult tritt, der letzte aber nicht. –

י שפיר קאמר ליה ר"א לרבי יהושע אמר לך רבי יהושע בשלמא תחיית המתים מזכיר דכולי יומא זמניה הוא

10 R. Elie͑zer wandte ja gegen R. Jehošua͑ treffend ein!? – R. Jehošua͑ kann dir erwidern: Allerdings ist der Totenbelebung immer zu erwähnen, weil dies jeden Tag erfolgen kann,

יא אלא גשמים כל אימת דאתיין זמנייהו היא והתנן יצא ניסן וירדו גשמים סימן קללה הם שנאמר (שמואל א יב, יז) הלא קציר חטים היום וגו'

11 aber ist etwa der Regen zu jeder Zeit geeignet!? Wir haben ja gelernt: Kommt Regen, nachdem der Nisan vorüber ist, so ist dies ein Zeichen des Fluches, denn es heißt: ist ja heute Weizenernte &c.

יב ר' יהודה בן בתירה אומר בשני בחג הוא מזכיר מ"ט דרבי יהודה בן בתירה דתניא רבי יהודה בן בתירה אומר

12 «R. Jehuda b. Bethera sagt, am zweiten Tage des Hüttenfestes [beginne man] seiner zu erwähnen.» Was ist der Grund des R. Jehuda b. Bethera? – Es wird gelehrt: R. Jehuda b.Bethera sagte:

יג נאמר בשני (במדבר כט, ו) ונסכיהם ונאמר בששי ונסכיה ונאמר בשביעי כמשפטם

13 Beim zweiten [Tage] heißt es kemišpaṭam, beim sechsten heißt es unsakeha und beim siebenten heißt es kemišpaṭam,

יד הרי מ"ם יו"ד מ"ם הרי כאן מים מכאן רמז לניסוך המים מן התורה

14 das sind also Mem, Jod und Mem, die Majim [Wasser] ergeben; hieraus wissen wir in der Tora eine Andeutung für das Wassergießen.

טו ומאי שנא בשני דנקט דכי רמיזי להו בקרא בשני הוא דרמיזי הלכך בשני מדכרינן

15 Und da die Schrift dies beim zweiten [Tage] andeutet, so beginne man mit der Erwähnung am zweiten.

טז רבי עקיבא אומר בששי בחג הוא מזכיר שנאמר בששי ונסכיה בשני ניסוכין הכתוב מדבר אחד ניסוך המים ואחד ניסוך היין

16 «R. A͑qiba sagt, am sechsten [Tage] des Hüttenfestes [beginne man] seiner zu erwähnen.» Denn bei diesem heißt es: und ihre Gußopfer, die Schrift spricht also von zwei Libationen, von der Wasserlibation und von der Weinlibation. –

יז ואימא תרוייהו דחמרא סבר לה כר' יהודה בן בתירה דאמר רמיזי מיא

17 Vielleicht beide aus Wein!? – Er ist der Ansicht des R. Jehuda b.Bethera, welcher sagt, das Wasser sei angedeutet. –

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel