Temurah 51

Kapitel 51

א <big><strong>גמ׳</strong></big> א"ר יצחק ברבי יוסי א"ר יוחנן הכל מודים באומר תחול זו ואחר כך תחול זו דברי הכל תפוס לשון ראשון
1 GEMARA. R. Jiçḥaq b. R. Jose sagte im Namen R. Joḥanans: Alle stimmen überein, daß, wenn jemand zuerst ‘dieses möge Geltung haben’ und nachher ‘jenes möge Geltung haben’ gesagt hat, nach aller Ansicht die erste Fassung bestimmend sei,
ב לא תחול זו אא"כ חלתה זו תרווייהו קדשי
2 und wenn er ‘dieses möge Geltung haben, nur wenn jenes Geltung hat’ gesagt hat, beide heilig seien,
ג לא נחלקו אלא כגון משנתינו דאמר תמורת עולה תמורת שלמים דר' מאיר סבר מדהוה ליה למימר תמורת עולה ושלמים ואמר תמורת עולה תמורת שלמים הויא ליה כאומר תחול זו ואח"כ תחול זו
3 sie streiten nur über einen Fall, wie in unserer Mišna, wenn er gesagt hat: ‘Eingetauschtes auf das Brandopfer, Eingetauschtes auf das Heilsopfer.’ R. Meír ist der Ansicht, da er ‘Eingetauschtes auf das Brandopfer und auf das Heilsopfer’ sagen sollte, aber ‘Eingetauschtes auf das Brandopfer, Eingetauschtes auf das Heilsopfer’ gesagt hat, so ist es ebenso, als ob er zuerst gesagt hätte ‘dieses möge Geltung haben’ und nachher ‘jenes möge Geltung haben’;
ד ורבי יוסי סבר אי אמר תמורת עולה ושלמים הוה אמינא קדושה ואינה קריבה קמ"ל
4 R. Jose aber ist der Ansicht, hätte er ‘Eingetauschtes auf das Brandopfer und auf das Heilsopfer’ gesagt, so könnte man glauben, es sei heilig und nicht darzubringen, so lehrt er uns.
ה ת"ר האומר בהמה זו חציה תמורת עולה וחציה תמורת שלמים כולה תקרב עולה דברי ר"מ וחכ"א תרעה עד שתסתאב ותימכר ויביא בדמי חציה תמורת עולה ובדמי חציה תמורת שלמים
5 Die Rabbanan lehrten: Wenn jemand gesagt hat: Dieses Vieh sei zur Hälfte Eingetauschtes auf das Brandopfer und zur Hälfte Eingetauschtes auf das Heilsopfer, so ist das ganze als Brandopfer darzubringen – so R. Meír; die Weisen sagen, es sei weiden zu lassen, bis es ein Gebrechen bekommt, sodann werde es verkauft, und für die Hälfte des Erlöses bringe er das Eingetauschte eines Brandopfers und für die Hälfte des Erlöses bringe er das Eingetauschte eines Heilsopfers.
ו א"ר יוסי אם לכך נתכוון מתחלה הואיל וא"א להוציא שני שמות כאחת דבריו קיימין רבי יוסי היינו רבנן כולה רבי יוסי קתני לה
6 R. Jose sprach: Hat er dies von vornherein beabsichtigt, so sind, da man nicht zwei Namen gleichzeitig aussprechen kann, seine Worte gültig. R. Jose sagt ja dasselbe, was die Rabbanan!? – Das ganze lehrte R. Jose.
ז תניא אידך בהמה חציה עולה וחציה חטאת (כולה) תיקרב עולה דברי ר"מ
7 Ein Anderes lehrt: Ein Vieh, das zur Hälfte Brandopfer und zur Hälfte Sündopfer ist, ist ganz als Brandopfer darzubringen – so R. Meír.
ח ר' יוסי אומר תמות ושוין באומר חציה חטאת וחציה עולה שתמות
8 R. Jose sagt, es sei verenden zu lassen. Sie stimmen überein, daß, wenn er ‘zur Hälfte Sündopferund zur Hälfte Brandopfer’ gesagt hat, es verenden zu lassen sei.
ט שוין מני ר"מ פשיטא
9 Der übereinstimmt, ist ja R. Meír, und dies ist ja selbstverständlich!? –
י מהו דתימא אי לאו דאשמעינן הוה אמינא טעמא דר"מ לאו משום תפוס לשון ראשון אלא היינו טעמא חטאת מעורבת קריבה
10 Man könnte glauben, wenn er dies nicht gelehrt hätte, könnte man sagen, der Grund R. Meírs sei nicht, weil die erste Fassung maßgebend ist, sondern aus dem Grunde, weil das vermischte Sündopferdarzubringen ist,
יא ואפילו כי אמר חציה חטאת והדר אמר חציה עולה קריבה קמ"ל דלא
11 somit sei es darzubringen, auch wenn er zuerst ‘zur Hälfte Sündopfer’ und nachher ‘zur Hälfte Brandopfer’ gesagt hat, so lehrt er uns, daß dem nicht so sei.
יב תניא אידך אמר בהמה זו חציה עולה וחציה שלמים קדושה ואינה קריבה עושה תמורה ותמורתו כיוצא בו
12 Ein Anderes lehrt: Wenn jemand gesagt hat: dieses Vieh sei zur Hälfte Brandopfer und zur Hälfte Heilsopfer, so ist es heilig und nicht darzubringen, es kann umgetauscht werden, und das Eingetauschte gleicht diesem selber.
יג מני רבי יוסי היא פשיטא דקדושה ואינה קריבה
13 Also nach R. Jose, somit ist ja selbstverständlich, daß es heilig und nicht darzubringen ist!? –
יד תמורתה איצטריך ליה דמהו דתימא נהי דהיא לא קרבה תמורתה תקרב קא משמע לן מאי שנא היא דלא קרבה דהויא לה קדושה דחויה תמורתה נמי מכח קדושה דחויה קאתיא
14 Nötig ist dies wegen des Eingetauschten, man könnte glauben, es selbst sei allerdings nicht darzubringen, das Eingetauschte aber sei darzubringen, so lehrt er uns. Es selbst ist deshalb nicht darzubringen, weil es eine verdrängte Heiligkeit ist, und auch das Eingetauschte kommt von einer verdrängten Heiligkeit.
טו אמר רבי יוחנן בהמה של שני שותפים הקדיש חציה שלו וחזר ולקח חציה אחרת והקדישה קדושה ואינה קריבה ועושה תמורה ותמורתה
15 R. Joḥanan sagte: Wenn ein Vieh zwei Gesellschaftern gehört hatte und einer die Hälfte geweiht hat, und dieser darauf die andere Hälfte kauft und sie ebenfalls weiht, so ist es heilig und nicht darzubringen, es kann umgetauscht werden und das Eingetauschte gleicht diesem.
Vorheriges KapitelNächstes Kapitel