Temurah 8

Kapitel 8

א אפטורא קאי והכי קאמר לאו שאין בו מעשה אין לוקין עליו משום רבי יוסי ברבי חנינא אמרו אף המקדים תרומה לביכורים

1 bezieht sich auf den Fall, wegen dessen man frei ist, und zwar wie folgt: Wegen eines Verbotes, wobei keine Tätigkeit ausgeübt wird, ist nicht zu geißeln; im Namen des R. Jose b. R. Ḥanina sagten sie, auch wenn man die Hebe vor den Erstlingen entrichtet. –

ב ומאי שנא מימר דלקי משום דבדיבורו עשה מעשה מקדים תרומה לביכורים נמי לילקי משום דבדיבורו עשה מעשה

2 Wegen des Umtauschens ist wohl deshalb zu geißeln, weil man durch das Sprechen eine Tätigkeit ausübt, somit sollte gegeißelt werden, auch wenn man die Hebe vor den Erstlingen entrichtet, wobei man ebenfalls durch das Sprechen eine Tätigkeit ausübt!?

ג א"ר אבין שאני התם דלאו שניתק לעשה הוא דכתיב (במדבר יח, כח) מכל מעשרותיכם תרימו

3 R. Abin erwiderte: Anders ist es da, weil es ein Verbot ist, das durch ein Gebot aufgehoben wird, denn es heißt:von all euren Zehnten sollt ihr abheben.

ד יתיב רב דימי וקאמר לה להא שמעתא א"ל אביי וכל לאו שניתק לעשה לא לקי

4 R. Dimi saß und trug diese Lehre vor. Da sprach Abajje zu ihm: Ist denn wegen eines Verbotes, das durch ein Gebot aufgehoben wird, niemals zu geißeln,

ה והא מימר דלאו שניתק לעשה הוא ולקי דתנן לא שאדם רשאי להמיר אלא שאם המיר מומר וסופג את הארבעים

5 auch das Umtauschen ist ja ein Verbot, das durch ein Gebot aufgehoben wird, und dieserhalb wird gegeißelt!? Wir haben nämlich gelernt: Nicht etwa, daß man umtauschen darf, sondern daß, wenn jemand umgetauscht hat, der Umtausch gültig ist, und er erhält die vierzig Geißelhiebe. –

ו הוי להו תרי לאוי וחד עשה ולא אתי חד עשה ועקר תרי לאוי

6 Hierbei sind es zwei Verboteund ein Gebot, und ein Gebot kann nicht zwei Verbote aufheben. – Beim Notzüchter ist es ja ein Verbot und ein Gebot, und das Gebot hebt das Verbot nicht auf!?

ז והרי אונס דחד לאו וחד עשה ולא אתי חד עשה ועקר לאו דתניא אונס שגירש אם ישראל הוא מחזיר ואינו לוקה ואם כהן הוא לוקה ואינו מחזיר

7 Es wird nämlich gelehrt: Wenn ein Notzüchtersich [von seiner Frau] scheiden ließ, so nehme er, wenn er Jisraélit ist, sie wieder, und er ist nicht zu geißeln, und wenn er Priester ist, so ist er zu geißeln, und er kann sie nicht wiedernehmen. –

ח כהנים קאמרת כהנים טעמא אחרינא הוא דרבי רחמנא קדושה יתירא

8 Du sprichst von Priestern; bei Priestern erfolgt dies aus einem anderen Grunde, weil nämlich der Allbarmherzige ihnen eine größere Heiligkeit beigelegt hat.

ט כתנאי (שמות יב, י) לא ישאירו ממנו עד בקר בא הכתוב ליתן עשה אחר לא תעשה לומר שאין לוקין עליו דברי רבי יהודה

9 Hierüber [streiten] Tannaim.Ihr sollt davon nicht bis zum nächsten Morgen zurücklassen, die Schrift läßt auf das Verbot ein Gebotfolgen, um zu sagen, daß dieserhalb nicht zu geißeln ist – so R. Jehuda.

י רבי יעקב אומר לא מן השם הוא זה אלא משום דהוה לאו שאין בו מעשה וכל לאו שאין בו מעשה אין לוקין עליו מכלל דרבי יהודה סבר לוקין עליו

10 R. Ja͑qob sagt, nicht aus diesem Grunde, sondern weil es ein Verbot ist, wobei keine Tätigkeit ausgeübt wird, und wegen eines Verbotes, wobei keine Tätigkeit ausgeübt wird, nicht zu geißeln ist. Demnach ist R. Jehuda der Ansicht, er sei dieserhalb zu geißeln. –

יא ורבי יעקב האי והנותר ממנו עד בקר באש תשרופו למאי אתא

11 Wofür verwendet R. Ja͑qob den Vers:was davon bis zum Morgen zurückbleibt, sollt ihr im Feuer verbrennen!? –

יב מיבעי ליה לכדתנן העצמות והגידין והנותר ישרפו בששה עשר חל ששה עשר להיות בשבת ישרפו בשבעה עשר לפי שאין דוחין לא את השבת ולא את יום טוב

12 Dieser ist wegen der folgenden Lehre nötig. Die Knochen, die Sehnen und das Zurückgebliebenesind am sechzehntenzu verbrennen; fällt der sechzehnte auf einen Šabbath, so sind sie am siebzehnten zu verbrennen, weil dies nicht den Šabbath und nicht den Feiertag verdrängt.

יג ואמר חזקיה וכן תנא דבי חזקיה מ"ט אמר קרא (שמות יב, י) והנותר ממנו עד בקר באש תשרופו בא הכתוב ליתן בוקר שני לשריפתו

13 Hierzu sagte Ḥizqija, und ebenso lehrten sie in der Schule Ḥizqijas: Die Schrift sagt deshalb: was davon bis zum nächsten Morgen zurückbleibt, sollt ihr im Feuer verbrennen, weil die Schrift einen zweiten Morgen für die Verbrennung hinzufügen will.

יד אמר אביי כל מילתא דאמר רחמנא לא תעביד אם עביד מהני דאי סלקא דעתך לא מהני אמאי לקי רבא אמר לא מהני מידי והאי דלקי משום דעבר אמימרא דרחמנא הוא

14 Abajje sagte: Alles, wovon der Allbarmherzige gesagt hat, man dürfe es nicht tun, ist, wenn man es getan hat, gültig, denn wieso wäre dieserhalb zu geißeln, wenn man sagen wollte, es sei nicht gültig!? Raba aber sagte, es sei nicht gültig, und zu geißeln ist dieserhalb deshalb, weil man das Wort des Allbarmherzigen übertreten hat.

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel