Temurah 9

Kapitel 9

א מיתיבי אונס שגירש אם ישראל הוא מחזיר ואינו לוקה ואי אמרת כיון דעבר אמימרא דרחמנא לקי הא נמי לילקי תיובתא דרבא

1 Man wandte ein: Wenn ein Notzüchter sich [von seiner Frau] scheiden ließ, so nehme er, wenn er Jisraélit ist, sie wieder, und er ist nicht zu geißeln. Wenn du nun sagst, es sei zu geißeln, weil man das Wort des Allbarmherzigen übertreten hat, so sollte auch dieser zu geißeln sein!? Dies ist eine Widerlegung Rabas. –

ב אמר לך שאני התם דאמר קרא (דברים כב, יט) כל ימיו כל ימיו בעמוד והחזיר

2 Er kann dir erwidern: anders ist es hierbei; die Schrift sagt:all seine Tage, all seine Tage obliegt es ihm. sie wieder zu nehmen. –

ג ולאביי אי לאו דאמר רחמנא כל ימיו הוה אמינא איסורא הוא דעבד ליה אי בעי ליהדר ואי בעי לא ליהדר קמ"ל

3 Und Abajje!? – Würde der Allbarmherzige nicht geschrieben haben: all seine Tage, so könnte man glauben, er habe nun einmal das Verbot übertreten, wenn er will, nehme er sie wieder, und wenn er will, nehme er sie nicht wieder, so lehrt er uns.

ד לישנא אחרינא מיתיבי אונס שגירש אם ישראל הוא מחזיר ואינו לוקה ואם כהן הוא לוקה ואינו מחזיר קתני אם ישראל הוא מחזיר תיובתא דאביי

4 Eine andere Lesart: Man wandte ein: Wenn ein Notzüchter sich [von seiner Frau] scheiden ließ, so nehme er, wenn er Jisraélit ist, sie wieder, und er ist nicht zu geißeln, und wenn er Priester ist, so ist er zu geißeln, und er kann sie nicht wieder nehmen. Hier lehrt er also, wenn er Jisraélit ist, nehme er sie wieder. Dies ist eine Widerlegung Abajjes!? –

ה שאני התם דרחמנא אמר כל ימיו כל ימיו בעמוד והחזיר

5 Anders ist es da; der Allbarmherzige sagt: all seine Tage, all seine Tage obliegt es ihm, sie wiederzunehmen. –

ו ורבא אמר לך אי לא כתב רחמנא כל ימיו הוה אמינא לילקי וליהדר דהוה ליה לאו גרידא דכתיב לא יוכל לשלחה אהכי כתב קרא כל ימיו לשווייה לאונס ללא תעשה שניתק לעשה דאין לוקין עליו

6 Und Raba!? – Er kann dir erwidern: würde der Allbarmherzige nicht geschrieben haben: all seine Tage, so könnte man glauben, er erhalte Geißelhiebe und nehme sie wieder, da hierbei nur ein Verbot vorliegt, denn es heißt: er kann sie nicht entlassen, daher schrieb die Schrift: all seine Tage, um es für den Notzüchter zu einem Verbote zu machen, das von einem Gebote aufgehoben wird, wegen dessen nicht zu geißeln ist. –

ז והרי תורם מן הרעה על היפה דרחמנא אמר (במדבר יח, כט) מכל חלבו

7 Vom Abheben der Hebe vom Schlechten für das Gute sagt ja der Allbarmherzige: von all seinem Besten,

ח חלבו אין גירועין לא ותנן אין תורמין מן הרעה על היפה ואם תרם תרומתו תרומה אלמא מהני תיובתא דרבא

8 nur vom Besten und nicht vom Schlechten, dennoch haben wir gelernt, man dürfe die Hebe nicht vom Schlechten für das Gute absondern, und wenn man abgesondert hat, sei die Hebe gültig. [Die Handlung] ist also gültig, somit ist dies eine Widerlegung Rabas!? –

ט אמר לך רבא שאני התם כרבי אילעא דא"ר אילעא מנין לתורם מן הרעה על היפה שתרומתו תרומה שנאמר (במדבר יח, לב) ולא תשאו עליו חטא בהרימכם את חלבו ממנו אם אינו קדוש נשיאות חטא למה מיכן לתורם מן הרעה על היפה שתרומתו תרומה

9 Raba kann dir erwidern: anders ist es da, nach R. Ilea͑, denn R. Ilea͑ sagte: Woher, daß, wenn jemand die Hebe vom Schlechten für das Gute abgesondert hat, die Hebe gültig ist? Es heißt:ihr sollt seinethalben auf euch keine Sünde laden, wenn ihr das Beste davon abhebt, und wenn es nicht heilig wäre, könnte keine Sünde aufgeladen werden. Hieraus, daß die Absonderung der Hebe vom Schlechten für das Gute gültig ist. –

י ולאביי אי לאו דאמר רחמנא ולא תשאו עליו חטא ה"א הכי אמר רחמנא עביד מצוה מן המובחר ואי לא עביד חוטא לא מיקרי קמ"ל

10 Und Abajje!? – Würde der Allbarmherzige nicht gesagt haben: ihr sollt seinethalben auf euch keine Sünde laden, so könnte man glauben, der Allbarmherzige sage nur, daß man das Gebot auf das Beste ausübe, wenn man es aber nicht tut, heiße man noch nicht Sünder, so lehrt er uns. –

יא והרי ממין על שאינו מינו דאמר רחמנא (במדבר יח, יב) כל חלב יצהר ליתן חלב לזה וחלב לזה ותנן אין תורמין ממין על שאינו מינו ואם תרם אין תרומתו תרומה אלמא לא מהני תיובתא דאביי

11 Hinsichtlich [der Absonderungvon] der einen Art für die andere sagt ja der Allbarmherzige:alles Beste des Öls, daß man das Beste von diesem und das Beste von jenem nehme, und wir haben gelernt, man dürfe die Hebe nicht von der einen Art für die andere abheben, und wenn man abgehoben hat, sei die Hebe ungültig. [Die Handlung] ist also ungültig, somit ist dies eine Widerlegung Abajjes!? –

יב אמר לך אביי שאני התם דאמר קרא (במדבר יח, יב) ראשיתם ראשית לזה וראשית לזה וכן אמר ר' אילעא ראשית

12 Abajje kann dir erwidern: anders ist es da, denn die Schrift sagt:ihre Erstlinge, den Erstling für dieses und den Erstling für jenes. Ebenso erklärte es R. Ilea͑ [aus dem Worte] Erstlinge. –

יג ולרבא אי לאו דאמר רחמנא ראשית הוה אמינא (במדבר יח, יב) תירוש ויצהר דכתיב בהו חלב חלב דאין תורמין מזה על זה

13 Und Raba!? – Hätte der Allbarmherzige nicht Erstlinge gesagt, so könnte man glauben, nur bei Most und Öl, bei denen es zweimal Besteheißt, darf die Hebe nicht von einem für das andere abgesondert werden,

יד אבל תירוש ודגן דגן ודגן דחד חלב כתיב בהו כי תרים מהאי אהאי לא לקי כתב רחמנא ראשית ליתן חלב לזה וחלב לזה

14 bei Most und Getreide aber, oder Getreide und Getreide, bei denen es nur einmal Beste heißt, sei, wenn man die Hebe von dem einen für das andere abgesondert hat, nicht zu geißeln, daher schrieb der Allbarmherzige Erstlinge, um [das Wort] Beste auf das eine und auf das andere zu beziehen.

טו ל"א הא תירוש ודגן דחד חלב כתיב בהו תרים מהאי אהאי כתב רחמנא ראשית

15 Eine andere Lesart. Bei Most und Getreide aber, bei denen es nur einmal Beste heißt, dürfe man die Hebe von einem für das andere absondern, daher schrieb der Allbarmherzige Erstlinge. –

טז והרי חרמים דאמר רחמנא (ויקרא כז, כח) לא ימכר ולא יגאל ותנן חרמי כהנים אין (פודין אותם) אלא נותנין לכהן אלמא לא מהני תיובתא דאביי

16 Beim Banngute sagt ja der Allbarmherzige:es darf nicht verkauft werden und es darf nicht ausgelöst werden, und wir haben gelernt, man könne Banngut der Priester nicht auslösen, vielmehr gebe man es dem Priester. [Die Handlung] ist also ungültig, somit ist dies eine Widerlegung Abajjes!? –

יז אמר לך שאני התם דאמ' רחמנא (ויקרא כז, כח) קודש קדשי' הוא בהווייתו יהא

17 Er kann dir erwidern: anders ist es da, denn der Allbarmherzige sagt:hochheilig ist es, es bleibe bei seiner Eigenheit. –

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel