Yevamot 117

Kapitel 117

א מהו בתר נישואין אזלינן או בתר אירוסין אזלינן

1 richte man sich nach der Heirat oder richte man sich nach der Verlobung?

ב א"ל תניתוה נתארמלו או נתגרשו מן הנשואין פסולות מן האירוסין כשרות

2 Dieser erwiderte: Ihr habt es gelernt: Verwitwet oder geschieden sind sie, wenn nach der Heirat, untauglich, und wenn nach der Verlobung, tauglich.

ג אמר ליה לשוויה חללה לא קמיבעיא לי דביאה היא דמשוויה חללה כי קמיבעיא לי (ויקרא כא, יג) והוא אשה בבתוליה יקח מאי קיחה דקדושין בעינן או קיחה דנישואין בעינן

3 Jener entgegnete: Mir ist es nicht fraglich, ob er sie zur Entweihten macht, denn die [verbotene] Beiwohnung macht sie zur Entweihten, fraglich ist mir folgendes: [Es heißt:] er soll eine Frau mit ihrer Jungfernschaft nehmen;

ד אמר ליה הא נמי תניתוה אירס את האלמנה ונתמנה להיות כהן גדול יכנוס שאני התם דכתיב (ויקרא כא, יד) יקח אשה

4 ist darunter das Nehmen bei der Antrauung oder das Nehmen bei der Heirat zu verstehen? Dieser erwiderte: Auch dies habt ihr gelernt: Wenn er sich mit einer Witwe verlobt hat und zum Hochpriester gewählt worden ist, so darf er sie nehmen. – Anders ist es da, denn es heißt: zur Frau nehmen. –

ה הכא נמי כתיב אשה אחת ולא שתים

5 Auch hierbei heißt es ja eine Frau!? – Nur eine und nicht zwei. –

ו ומה ראית הא אישתני גופה והא לא אישתני גופה:

6 Was veranlaßt dich dazu!? – Bei der einen ist der Körper verändert worden, bei der anderen ist der Körper nicht verändert worden.

ז <big>מתני׳</big> כהן גדול לא ישא אלמנה בין אלמנה מן האירוסין בין אלמנה מן הנשואין ולא ישא את הבוגרת ר' אלעזר ור' שמעון מכשירין בבוגרת [ולא ישא את מוכת עץ]:

7 EIN HOCHPRIESTER DARF KEINE WITWE HEIRATEN, OB EINE WITWE NACH DER VERLOBUNG ODER EINE WITWE NACH DER VERHEIRATUNG. FERNER DARF ER KEINE MANNBARE HEIRATEN; R. ELEA͑ZAR UND R. ŠIMO͑N ERLAUBEN DIE MANNBARE.

ח <big>גמ׳</big> תנו רבנן (ויקרא כא, יד) אלמנה לא יקח בין אלמנה מן האירוסין בין אלמנה מן הנישואין פשיטא מהו דתימא לילף אלמנה אלמנה מתמר מה להלן מן הנישואין אף כאן מן הנישואין קמ"ל

8 GEMARA. Die Rabbanan lehrten: eine Witwe &c. soll er nicht nehmen, ob nach der Verlobung oder nach der Verheiratung. Selbstverständlich!? – Man könnte glauben, es sei durch [das Wort] Witwe zu folgern, das bei Tamar gebraucht wird: wie da nach der Verheiratung, ebenso hierbei nach der Verheiratung, so lehrt er uns. –

ט ואימא הכי נמי דומיא דגרושה מה גרושה בין מן הנישואין בין מן האירוסין אף אלמנה בין מן האירוסין בין מן הנישואין:

9 Vielleicht ist dem auch so!? – Gleich der Geschiedenen: wie dies von der Geschiedenen gilt sowohl nach der Verlobung als auch nach der Verheiratung, ebenso von der Witwe sowohl nach der Verlobung als auch nach der Verheiratung.

י ולא ישא את הבוגרת: תנו רבנן והוא אשה בבתוליה יקח פרט לבוגרת שכלו לה בתוליה דברי ר' מאיר ר' אלעזר ור' שמעון מכשירין בבוגרת

10 FERNER DARF ER KEINE MANNBARE HEIRATEN. Die Rabbanan lehrten: Er soll eine Frau mit ihrer Jungfernschaft nehmen, ausgenommen die Mannbare, deren Jungfernschaft verringert ist – so R. Meír; R. Elea͑zar und R. Šimo͑n erlauben die Mannbare.

יא במאי קא מיפלגי רבי מאיר סבר בתולה אפילו מקצת בתולים משמע בתוליה עד דאיכא כל הבתולים בבתוליה בכדרכה אין שלא כדרכה לא

11 Worin besteht ihr Streit? – R. Meír erklärt: Jungfrau, auch wenn sie einen Teil der Jungfernschaft hat; ihre Jungfernschaft, wenn sie die Jungfernschaft vollständig hat; mit ihrer Jungfernschaft, natürlicherweise und nicht widernatürlicherweise.

יב ורבי אלעזר ורבי שמעון סברי בתולה בתולה שלימה משמע בתוליה ואפי' מקצת בתולים בבתוליה עד שיהיו כל בתוליה קיימין בין בכדרכה בין שלא כדרכה

12 R. Elea͑zar und R. Šimo͑n aber erklären: Jungfrau, eine vollständige Jungfrau; ihre Jungfernschaft, auch ein Teil der Jungfernschaft; mit ihrer Jungfernschaft, wenn ihre Jungfernschaft vollständig erhalten ist, ob natürlicherweise oder widernatürlicherweise.

יג אמר רב יהודה אמר רב נבעלה שלא כדרכה פסולה לכהונה מתיב רבא (דברים כב, יט) ולו תהיה לאשה באשה הראויה לו פרט לאלמנה לכהן גדול גרושה וחלוצה לכהן הדיוט

13 R. Jehuda sagte im Namen Rabhs: Ist sie auf widernatürlicheweise beschlafen worden, so ist sie für Priester untauglich. Raba wandte ein: Und ihm soll sie als Frau angehören, eine Frau, die für ihn geeignet ist, ausgenommen eine Witwe für einen Hochpriester, oder eine Geschiedene oder eine Ḥaluça für einen gemeinen Priester.

יד היכי דמי אלימא בכדרכה מאי איריא משום אלמנה תיפוק ליה משום דהויא לה בעולה אלא לאו שלא כדרכה ומשום אלמנה אין משום בעולה לא

14 Von welchem Falle wird hier gesprochen: wenn natürlicherweise, so braucht ja ihre Witwenschaft nicht hervorgehoben zu werden, es genügt schon der Umstand, daß sie Deflorierter ist; doch wohl widernatürlicherweise, und nur wegen Witwenschaft und nicht wegen Defloration!? –

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel