Yevamot 119

Kapitel 119

א שאין משלם קנס במפותה

1 Dies besagt, daß er der Verführten keine Buße zu zahlen braucht,

ב אזל רב גביהה מבי כתיל אמרה לשמעתא קמיה דרב אשי אמר ליה והא רב ור' יוחנן דאמרי תרוייהו בוגרת ומוכת עץ לא ישא ואם נשא נשוי

2 R. Gebiha aus Be Kethil trug diese Lehre R. Aši vor; da sprach er zu ihm: Rabh und R. Joḥanan sagten beide, daß er keine Mannbare und keine Verletzte heiraten dürfe, und wenn er sie geheiratet hat, die Heirat gültig sei.

ג אלמא סופה להיות בוגרת תחתיו סופה להיות מוכת עץ תחתיו הכא נמי סופה להיות בעולה תחתיו קשיא:

3 Wir sagen also, später wird sie auch unter ihm mannbar, später wird sie auch unter ihm verletzt, ebenso hierbei, später wird sie auch unter ihm defloriert!? – Ein Einwand.

ד אנוסת חבירו ומפותת חבירו לא ישא ואם נשא ר' אלעזר בן יעקב אומר הולד חלל וחכמים אומרים הולד כשר: אמר רב הונא אמר רב הלכה כר' אליעזר בן יעקב וכן אמר רב גידל אמר רב הלכה כרבי אליעזר בן יעקב

4 «Die Genotzüchtigte und die Verführte eines anderen darf er nicht heiraten; hat er sie geheiratet, so ist das Kind, wie R. Elie͑zer b. Ja͑qob sagt, entweiht, und wie die Weisen sagen, unbemakelt.» R. Hona sagte im Namen Rabhs: Die Halakha ist wie R. Elie͑zer b. Ja͑qob. Ebenso sagte R. Gidel im Namen Rabhs, die Halakha sei wie R. Elie͑zer b. Ja͑qob.

ה איכא דאמרי אמר רב הונא אמר רב מאי טעמא דרבי אליעזר בן יעקב סבר לה כרבי אלעזר

5 Manche lesen: R. Hona sagte im Namen Rabhs: Folgendes ist der Grund des R. Elie͑zer b. Ja͑qob: er ist der Ansicht R. Elea͑zars. –

ו ומי סבר לה כותיה והא קיימא לן משנת ר' אליעזר בן יעקב קב ונקי ואילו בהא אמר רב עמרם אמר רב אין הלכה כרבי אלעזר קשיא

6 Ist er denn dessen Ansicht, wir wissen ja, daß die Lehre des R. Elie͑zer b. Ja͑qob einen Kab faßt und geläutert ist, da aber sagte R. A͑mram im Namen Rabhs, die Halakha sei nicht wie R. Elea͑zar!? – Ein Einwand.

ז רב אשי אמר ביש חלל מחייבי עשה קמיפלגי רבי אליעזר בן יעקב סבר יש חלל מחייבי עשה ורבנן סברי אין חלל מחייבי עשה

7 R. Aši erklärte: Sie streiten darüber, ob [die Abkömmlinge] der mit einem Gebote belegten Entweihte sind. R. Elie͑zer b. Ja͑qob ist der Ansicht, [Abkömmlinge] der mit einem Gebote belegten seien Entweihte, und die Rabbanan sind der Ansicht, solche seien keine Entweihte. –

ח מ"ט דראב"י דכתיב (ויקרא כא, יד) אלמנה וגרושה וחללה זונה את אלה לא יקח כי אם בתולה וגו' וכתיב ולא יחלל זרעו בעמיו אכולהו

8 Was ist der Grund des R. Elie͑zer b. Ja͑qob? – Es heißt: eine Witwe, eine Geschiedene, eine Entweihte oder eine Hure, diese darf er nicht nehmen, sondern eine Jungfrau &c., und das darauf folgende: damit er seine Nachkommen unter seinem Volke nicht entweihe, bezieht sich auf alle. –

ט ורבנן אלה הפסיק הענין ורבי אליעזר בן יעקב אמר אלה למעוטי נדה

9 Und die Rabbanan!? – [Das Wort] diese trennt den Zusammenhang. – Und R. Elie͑zer b. Ja͑qob!? – [Das Wort] diese schließt die Menstruierende aus.

י כמאן אזלא הא דתניא מאלה אתה עושה חלל ואי אתה עושה חלל מנדה כמאן כרבי אליעזר בן יעקב ורבי אליעזר בן יעקב נכתביה לאלה לבסוף קשיא

10 Es wird gelehrt: Der von diesen [Abstammende] ist Entweihter, nicht aber ist der von einer Menstruierenden [Abstammende] Entweihter. Diese Lehre vertritt somit die Ansicht des R. Elie͑zer b. Ja͑qob. – Sollte doch nach R. Elie͑zer b. Ja͑qob [das Wort] diese am Schlusse geschrieben stehen!? – Ein Einwand.

יא תנו רבנן אחותו ארוסה רבי מאיר ור' יהודה אומרים מטמא לה רבי יוסי ורבי שמעון אומרים אין מטמא לה אנוסה ומפותה ד"ה אין מטמא לה ומוכת עץ אין מטמא לה דברי ר' שמעון שהיה ר' שמעון אומר ראויה לכ"ג מטמא לה שאין ראויה לכ"ג אין מטמא לה

11 Die Rabbanan lehrten. An seiner verlobten Schwester darf er sich, wie R. Meír und R. Jehuda sagen, verunreinigen, und wie R. Jose und R. Šimo͑n sagen, nicht verunreinigen. An der Genotzüchtigten und der Verführten darf er sich nach aller Ansicht nicht verunreinigen; an der Verletzten darf er sich nach R. Šimo͑n nicht verunreinigen, denn R. Šimo͑n ist der Ansicht, an der für einen Hochpriester tauglichen verunreinige er sich, und an der für einen Hochpriester untauglichen verunreinige er sich nicht;

יב ובוגרת מטמא לה דברי כל אדם

12 an der Mannbaren verunreinige er sich nach aller Ansicht.

יג מאי טעמא דר"מ ור' יהודה דדרשי הכי (ויקרא כא, ג) ולאחותו הבתולה פרט לאנוסה ומפותה

13 Was ist der Grund R. Meírs und R. Jehudas? – Sie deuten wie folgt: und an seiner Schwester, die Jungfrau ist, ausgenommen die Genotzüchtigte und die Verführte.

יד יכול שאני מוציא אף מוכת עץ ת"ל (ויקרא כא, ג) אשר לא היתה לאיש מי שהוייתה על ידי איש יצאה זו שאין הוייתה על ידי איש הקרובה לרבות הארוסה אליו לרבות הבוגרת

14 Man könnte glauben, auch die Verletzte sei auszuscheiden, so heißt es: die nicht angehört hat einem Manne, die durch einen Mann [defloriert] worden ist, ausgenommen diese, bei der es nicht durch einen Mann erfolgt ist. Die nahe steht, dies schließt die Verlobte ein; ihm, dies schließt die Mannbare ein.–

טו הא למה לי קרא והאמר רבי מאיר בתולה אפילו מקצת בתולה משמע איצטריך סלקא דעתך אמינא נילף בתולה בתולה מהתם מה להלן נערה אף כאן נמי נערה קא משמע לן

15 Wozu ist hiefür ein Schriftvers nötig. R. Meír sagt ja, unter Jungfrau sei auch die teilweise Jungfrau zu verstehen!? – Dies ist nötig; man könnte glauben, es sei durch [das Wort] Jungfrau zu folgern, das auch dort gebraucht wird: wie dort eine im Mädchenalter, ebenso hierbei eine im Mädchenalter, so lehrt er uns. –

טז ורבי יוסי ורבי שמעון מאי טעמייהו דרשי הכי ולאחותו הבתולה פרט לאנוסה ומפותה ומוכת עץ אשר לא היתה פרט לארוסה הקרובה לרבות ארוסה שנתגרשה אליו לרבות את הבוגרת הקרובה לרבות ארוסה שנתגרשה

16 Was ist der Grund R. Joses und R. Šimo͑ns? – Sie deuten wie folgt: und an seiner Schwester, die Jungfrau ist, ausgenommen die Genotzüchtigte, die Verführte und die Verletzte; die nicht angehört hat, ausgenommen die Verlobte; die nahe steht, dies schließt die geschiedene Verlobte ein; ihm, dies schließt die Mannbare ein. – «Die nahe steht, dies schließt die geschiedene Verlobte ein.»

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel