Yevamot 12

Kapitel 12

א לא משבת אתה מתיירא אלא ממי שהזהיר על השבת אף מורא האמורה במקדש לא ממקדש אתה מתיירא אלא ממי שהזהיר על המקדש

1 wie man nicht fürchte den Šabbath selber, bei dem es beobachten heißt, sondern den, der die Beobachtung desselben geboten hat, ebenso fürchte man nicht das Heiligtum selber, wobei es fürchten heißt, sondern den, der dies hinsichtlich des Heiligtums geboten hat.

ב ואי זו היא מורא מקדש לא יכנס אדם בהר הבית במקלו במנעלו בפונדתו ובאבק שעל גבי רגליו ולא יעשנו קפנדריא ורקיקה מק"ו

2 Worin besteht die Ehrfurcht vor dem Tempel? Man betrete nicht den Tempelberg mit Stab, Schuhen, Geldgürtel und Staub an den Füßen, ferner benutze man ihn nicht als Durchgang, und vom Leichteren auf das Schwerere zu schließen, daß das Ausspucken [zu unterlassen sei].

ג ואין לי אלא בזמן שבהמ"ק קיים בזמן שאין בהמ"ק קיים מנין ת"ל (ויקרא יט, ל) את שבתותי תשמורו ומקדשי תיראו מה שמירה האמורה בשבת לעולם אף מורא האמורה במקדש לעולם

3 Ich weiß dies von der Zeit, wo der Tempel besteht, woher dies von der Zeit, wo der Tempel nicht besteht? Es heißt: meine Šabbathe sollt ihr beobachten und mein Heiligtum fürchten; wie die beim Šabbath genannte Beobachtung ewig gilt, ebenso gilt die beim Tempel genannte Furcht ewig.

ד אלא סד"א תיתי מהבערה דתנא דבי רבי ישמעאל (שמות לה, ג) לא תבערו אש בכל מושבותיכם מה ת"ל

4 Vielmehr, man könnte glauben, es sei vom Feueranzünden zu folgern. In der Schule R. Jišma͑éls wurde nämlich gelehrt: Ihr sollt kein Feuer anzünden in all euren Wohnorten; was lehrt dies?

ה מה ת"ל אי לרבי יוסי ללאו אי לר' נתן לחלק

5 Dies lehrt ja nach R. Jose das Verbot und nach R. Nathan die Teilung!?

ו דתניא הבערה ללאו יצתה דברי ר' יוסי רבי נתן אומר לחלק

6 Es wird nämlich gelehrt: Das Feueranzünden ist wegen des Verbotes herausgegriffen worden — so R. Jose; R. Nathan sagt, wegen der Teilung.

ז ואמר רבא תנא מושבות קא קשיא ליה מושבות מה ת"ל

7 Raba erwiderte: Dem Autor war [das Wort] Wohnorten auffallend: was lehrt [das Wort] Wohnorten;

ח מכדי שבת חובת הגוף היא וחובת הגוף נוהגת בין בארץ בין בח"ל מושבות דכתב רחמנא בשבת למה לי

8 das Šabbathgesetz ist ja von der Person bedingt, und von der Person bedingte Pflichten haben ja Geltung sowohl im Lande als auch außerhalb des Landes. Wozu schrieb der Allbarmherzige Wohnorten beim Šabbathgesetze?

ט משום רבי ישמעאל אמר תלמיד אחד לפי שנאמר (דברים כא, כב) וכי יהיה באיש חטא משפט מות והומת שומע אני בין בחול בין בשבת ומה אני מקיים (שמות לא, יד) מחלליה מות יומת בשאר מלאכות חוץ ממיתת ב"ד או אינו אלא אפילו מיתת ב"ד ומה אני מקיים והומת בחול ולא בשבת

9 Dies erklärte ein Schüler im Namen R. Jišma͑éls: Es heißt: wenn einer ein todeswürdiges Verbrechen begangen hat, so werde er hingerichtet, somit könnte man glauben, sowohl am Wochentage als auch am Šabbath, und [die Worte:] wer ihn entweiht, soll sterben, seien auf andere Verrichtungen außer der gerichtlichen Todesstrafe zu beziehen. Oder aber: auch auf die gerichtliche Todesstrafe, und [die Worte] werde er hingerichtet erkläre man: am Wochentage und nicht am Šabbath.

י או אינו אלא אפילו בשבת ת"ל לא תבערו אש בכל מושבותיכם ולהלן הוא אומר (במדבר לה, כט) והיו אלה לכם לחוקת משפט לדורותיכם בכל מושבותיכם

10 Oder aber: auch am Šabbath. Daher heißt es hier: ihr sollt kein Feuer anzünden in all euren Wohnorten, wie es auch dort heißt: dies soll euch zur Rechtsatzung sein für eure Geschlechter in all euren Wohnorten;

יא מה מושבות האמורים להלן בב"ד אף מושבות האמורים כאן בב"ד ואמר רחמנא לא תבערו

11 wie es dort, wo es Wohnorten heißt, gerichtliche Handlungen sind, ebenso sind es auch hier, wo es Wohnorten heißt, gerichtliche Handlungen, und der Allbarmherzige sagt: kein [Feuer] anzünden.

יב מאי לאו רבי נתן היא דאמר לחלק יצתה וטעמא דכתב רחמנא לא תבערו הא לאו הכי דחי

12 Doch wohl nach R. Nathan, welcher sagt, [das Feueranzünden] sei wegen der Teilung herausgegriffen worden, und nur aus dem Grunde, weil der Allbarmherzige geschrieben hat: kein [Feuer] anzünden, sonst aber würde es verdrängt haben!?

יג לא רבי יוסי ותיהוי נמי ר' יוסי אימר דאמר רבי יוסי הבערה ללאו יצתה הבערה גרידתא

13 Nein, nach R. Jose. — Aber auch R. Jose sagt ja nur vom gewöhnlichen Feueranzünden, daß es als [leichtes] Verbot herausgegriffen worden sei,

יד הבערה דב"ד בישול פתילה הוא

14 während beim Feueranzünden des Gerichtes ein richtiges Kochen einer Metallstange erfolgt,

טו וא"ר ששת מה לי בישול פתילה מה לי בישול סמנין

15 und R. Šešeth sagte, es gebe keinen Unterschied zwischen dem Kochen einer Metallstange und dem Kochen von Spezereien!?

טז אמר רב שימי בר אשי האי תנא לא משום דאתי עשה ודחי ל"ת אלא משום דמייתי מק"ו וה"ק מה אני מקיים מחלליה מות יומת בשאר מלאכות חוץ ממיתת ב"ד אבל מיתת ב"ד דחיא שבת מק"ו

16 R. Šimi b. Aši erwiderte: Der Autor sagt nicht, das Gebot würde das Verbot verdrängt haben, vielmehr würde man es[durch einen Schluß] vom Leichteren auf das Schwerere gefolgert haben. Er meint es wie folgt: [die Worte:] wer ihn entweiht, soll sterben, könnte man auf andere Verrichtungen außer der gerichtlichen Todesstrafe beziehen, und [durch einen Schluß] vom Leichteren auf das Schwerere folgern, daß diese den Šabbath verdrängt:

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel