Yevamot 205

Kapitel 205

א בין עומד בין יושב בין מוטה והחולצת מן הסומא חליצתה כשרה אבל במנעל הנפרם שאין חופה את רוב הרגל בסנדל הנפחת שאינו מקבל את רוב הרגל ובסמיכת הידים ובאנפיליא של בגד וחולצת מן הקטן חליצתה פסולה

1 ob er steht, sitzt oder lehnt, oder an einem Blinden, so ist sie gültig; wenn aber mit einem aufgerissenen Schuh, der den größeren Teil des Fußes nicht bedeckt, mit einer beschädigten Sandale, die den größeren Teil des Fußes nicht faßt, mit einer Handstütze, mit einer Socke aus Stoff, oder an einem Minderjährigen, so ist sie ungültig.

ב קב הקיטע מני רבי מאיר היא דתנן הקיטע יוצא בקב שלו דברי רבי מאיר ר' יוסי אוסר

2 Der dies von der Stelze des Beinlosen lehrt, ist ja R. Meír, denn wir haben gelernt, der Beinlose dürfe, wie R. Meír sagt, mit seiner Stelze ausgehen, R. Jose verbietet dies,

ג באנפיליא של בגד אתאן לרבנן

3 und [das Verbot] mit einer Socke aus Stoff vertritt die Ansicht der Rabbanan!?

ד אמר אביי מדסיפא רבנן רישא נמי רבנן ורישא במחופה עור

4 Abajje erwiderte: Da der Schlußsatz die Ansicht der Rabbanan vertritt, vertritt auch der Anfangsatz die Ansicht der Rabbanan, denn dieser spricht von einer mit Leder überzogenen [Stelze].

ה אמר ליה רבא אבל אין מחופה עור מאי פסול אי הכי אדתני סיפא באנפיליא של בגד ליפלוג בדידה בד"א במחופה עור אבל אין מחופה עור פסול

5 Raba sprach zu ihm: Weshalb lehrt er, wenn die nicht mit Leder überzogene untauglich ist, im Schlußsatze von einer Socke aus Stoff, sollte er doch bei [der Stelze] selber unterscheiden: dies gilt nur von einer mit Leder überzogenen, eine nicht mit Leder überzogene ist ungeeignet!?

ו אלא אמר רבא מדרישא רבי מאיר סיפא נמי רבי מאיר האי מגין והאי לא מגין

6 Vielmehr, erklärte Raba, da der Anfangsatz die Ansicht R. Meírs vertritt, vertritt auch der Schlußsatz die Ansicht R. Meírs, denn die eine gewährt einen Schutz, die andere aber nicht.

ז אמר אמימר האי מאן דחליץ צריך למדחסיה לכרעיה

7 Amemar sagte: Wer die Ḥaliça vollzieht, muß den Fuß anstemmen.

ח אמר ליה רב אשי לאמימר והתניא בין עומד בין יושב בין מוטה אימא ולעולם דדחיס לכרעיה

8 R. Aši sprach zu Amemar: Es wird ja gelehrt: ob er steht, sitzt oder lehnt!? – Sage: jedoch nur, wenn er den Fuß anstemmt.

ט ואמר אמימר האי מאן דמסגי על ליחתא דכרעיה לא חליץ אמר ליה רב אשי לאמימר והתניא סמוכות הרגלים לאו דחליץ בה איהו לא דיהיב ליה לאחר וחליץ

9 Ferner sagte Amemar: Wer auf die Oberseite des Fußes auftritt, kann die Ḥaliça nicht vollziehen. R. Aši sprach zu Amemar: Es wird ja von der Fußstütze gelehrt, doch wohl, wenn ein solcher damit die Ḥaliça vollzieht!? – Nein, wenn ein anderer, dem er sie gibt, damit die Ḥaliça vollzieht.

י אמר רב אשי למאי דקאמר אמימר לאו בר אובא חליץ ולאו בר קיפוף חליץ:

10 R. Aši sagte: Nach der Lehre Amemars können Bar Oba und Bar Qiphoph die Ḥaliça nicht vollziehen.

יא מן הארכובה ולמטה כו': ורמינהי רגלים פרט לבעלי קבין

11 UNTERHALB DES KNIES &C. Ich will auf einen Widerspruch hinweisen: Füße, ausgenommen Stelzbeinige!? –

יב שאני הכא דכתיב (דברים כה, ט) מעל רגלו אי הכי למעלה מן הארכובה נמי מעל ולא מעל דמעל

12 Anders ist es hierbei, denn es heißt: von [über] seinem Fuße. – Demnach auch in dem Falle, wenn oberhalb des Knies!? – Von über, nicht aber von über über [dem Fuße].

יג אמר רב פפא שמע מינה האי איסתוירא עד ארעא נחית דאי סלקא דעתך מיפסק פסיק הוה ליה איהו מעל ושוקא מעל דמעל אמר רב אשי אפילו תימא מיפסק פסיק כל דבהדי כרעא ככרעא דמי:

13 R. Papa sagte: Hieraus ist zu entnehmen, daß das Sprungbein bis zur Erde reicht, denn wenn man sagen wollte, es werde unterbrochen, so befindet sich ja dieses über, und der Schenkel über über [dem Fuße]. R. Aši erwiderte: Du kannst auch sagen, es werde unterbrochen, denn was zum Fuße gehört, heißt Fuß.

יד מן הארכובה ולמעלה: מתיב רב כהנא (דברים כח, נז) ובשליתה היוצאת מבין רגליה אמר אביי בשעה שכורעת לילד נועצת עקביה בירכותיה ויולדת

14 OBERHALB DES KNIES. R. Kahana wandte ein: ihre Nachgeburt, die zwischen ihren Füßen von ihr kommt!? Abajje erwiderte: Wenn sie zum Gebären niederkniet, stemmt sie die Fersen gegen die Hüften. –

טו ת"ש (שמואל ב יט, כה) לא עשה רגליו ולא עשה שפמו לישנא מעליא תא שמע (שמואל א כד, ד) ויבא שאול להסך את רגליו לישנא מעליא

15 Komm und höre. Er hatte seine Füße nicht gepflegt und seinen Bart nicht geordnet!? – Eine euphemitische Wendung. – Komm und höre: Und Šaúl ging seine Füße fließen lassen!? – Eine euphemistische Wendung. –

טז ת"ש (שופטים ג, כד) אך מסיך הוא רגליו בחדר המקירה לישנא מעליא בין רגליה כו' לישנא מעליא

16 Komm und höre:Er läßt seine Füße fließen in der kühlen Kammer!? – Eine euphemistische Wendung. –Zwischen ihren Füßen &c.!? – Eine euphemistische Wendung.

יז אמר רבי יוחנן שבע בעילות בעל אותו רשע באותו היום שנאמר (שופטים ה, כז) בין רגליה כרע נפל שכב בין רגליה כרע נפל באשר כרע שם נפל שדוד והא קא מתהניא מעבירה אמר רבי יוחנן משום ר"ש בן יוחי כל טובתן של רשעים

17 R. Joḥanan sagte: Sieben Beschlafungen vollzog dieser Frevler an jenem Tage, denn es heißt: zwischen ihren Füßen kniete er, fiel hin und lag da, zwischen ihren Füßen kniete er und fiel um, wo er niederkniete, fiel er erschlagen hin. – Sie hatte ja einen Genuß von der Sünde!? R. Joḥanan erwiderte im Namen des R. Šimo͑n b. Joḥaj: Jeder Wohltat der Frevler

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel