Yevamot 26

Kapitel 26

א חלצו ב"ש פוסלין מן הכהונה ובית הלל מכשירין נתייבמו בית שמאי מכשירין ובית הלל פוסלין

1 IST AN IHNEN DIE ḤALIÇA VOLLZOGEN WORDEN, SOSIND SIE NACH DER SCHULE ŠAMMAJS FÜR PRIESTER UNGEEIGNET UND NACH DER SCHULE HILLELS GEEIGNET; IST AN IHNEN DIE SCHWAGEREHE VOLLZOGEN WORDEN, SO SIND SIE NACH DER SCHULE ŠAMMAJS GEEIGNET UND NACH DER SCHULE HILLELS UNGEEIGNET.

ב אע"פ שאלו אוסרים ואלו מתירין אלו פוסלין ואלו מכשירין לא נמנעו בית שמאי מלישא נשים מבית הלל ולא בית הלל מבית שמאי כל הטהרות והטמאות שהיו אלו מטהרים ואלו מטמאין לא נמנעו עושין טהרות אלו על גבי אלו:

2 UND OBGLEICH DIE EINEN VERBOTEN, WAS DIE ANDEREN ERLAUBTEN, DIE EINEN FÜR UNGEEIGNET ERKLÄRTEN, WAS FÜR DIE ANDEREN ALS GEEIGNET GALT, DENNOCH UNTERLIESSEN ES [ANGEHÖRIGE] DER SCHULE ŠAMMAJS NICHT, FRAUEN [AUS FAMILIEN] DER SCHULE HILLELS, NOCH [ANGEHÖRIGE] DER SCHULE HILLELS, FRAUEN [AUS FAMILIEN] DER SCHULE ŠAMMAJS ZU HEIRATEN. EBENSO INBEZUG AUF REIN UND UNREIN; OBGLEICH DIE EINEN FÜR REIN ERKLÄRTEN, WAS FÜR DIE ANDEREN ALS UNREIN GALT, DENNOCH UNTERLIESSEN SIE ES NICHT, SICH BEI DER ZUBEREITUNG VON REINEN [SPEISEN] AUF EINANDER ZU VERLASSEN.

ג <big>גמ׳</big> אמר רבי שמעון בן פזי מאי טעמא דבית שמאי דכתיב (דברים כה, ה) לא תהיה אשת המת החוצה לאיש זר חוצה מכלל דאיכא פנימית ואמר רחמנא לא תהיה

3 GEMARA. R. Šimo͑n b. Pazi sagte: Was ist der Grund der Schule Šammajs? Es heißt: so sei nicht die Frau des Verstorbenen außen, die eines fremden Mannes, außen, demnach gibt es eine innere, und der Allbarmherzige sagt: so sei nicht.

ד ובית הלל מיבעי להו לכדרב יהודה אמר רב דאמר רב יהודה אמר רב מנין שאין קידושין תופסין ביבמה שנאמר לא תהיה אשת המת החוצה לאיש זר לא תהיה בה הויה לזר

4 Und die Schule Hillels? — Sie verwendet dies für eine Lehre R. Jehudas im Namen Rabhs, denn R. Jehuda sagte im Namen Rabhs: Woher, daß die Antrauung bei der Schwägerin unwirksam ist? Es heißt: so sei nicht die Frau des Verstorbenen außen, die eines fremden Mannes, bei ihr gibt es kein Sein mit einem Fremden.

ה ובית שמאי מי כתיב לחוץ חוצה כתיב ובית הלל כיון דכתיב חוצה כמאן דכתיב לחוץ דמי

5 Und die Schule Šammajs!? — Es heißt ja nicht auswärts, sondern außen. — Und die Schule Hillels!? — Da es ‘außen’ heißt, so ist es ebenso als würde es ‘nach auswärts’ heißen.

ו דתניא ר' נחמיה אומר כל תיבה שצריכה למ"ד בתחלתה הטיל לה הכתוב ה"א בסופה ותנא דבי ר' ישמעאל כגון אלים (שמות טו, כז) אלימה מחנים (שמואל ב יז, כד) מחנימה מצרים (בראשית יב, י) מצרימה (במדבר לג, מו) דבלתימה (יחזקאל ח, ג) ירושלימה (דברי הימים א ה, ט) מדברה

6 Es wird nämlich gelehrt: R. Neḥemja sagte: Wenn ein Wort vorn eines Lamed benötigt, so hängt ihm die Schrift hinten ein He an. Die Schule R. Jišma͑éls lehrte folgende Beispiele: Elimah, Maḥnajmah, Miçrajmah, Diblathajmah, Jerušalajmah, Midbarah.

ז ובית שמאי דרב יהודה אמר רב מנא להו מלאיש זר נפקא

7 Woher entnimmt die Schule Šammajs die Lehre R. Jehudas im Namen Rabhs? — Aus [den Worten] eines fremden Mannes.

ח ובית הלל נמי תיפוק להו מלאיש זר אין הכי נמי חוצה למה לי לרבות הארוסה

8 Auch die Schule Hillels kann es ja aus [den Worten] eines fremden Mannes folgern!? — Dem ist auch so. — Wozu heißt es außen!? — Dies schließt die Verlobte ein.

ט ואידך מחוצה החוצה ואידך חוצה החוצה לא משמע להו

9 Und die andere!? — Aus [nach] außen. — Und jene!? — [Die Auslegung] [nach] außen leuchtet ihr nicht ein.

י רבא אמר טעמייהו דבית שמאי דאין איסור חל על איסור

10 Raba erklärte: Folgendes ist der Grund der Schule Šammajs: ein Verbot erstreckt sich nicht auf das Verbotene.

יא תינח היכא דנשא מת ואחר כך נשא חי לא אתי איסור אחות אשה וחייל אאיסור אשת אח אלא נשא חי ואחר כך נשא מת אחות אשה קדים

11 Allerdings kann, wenn zuerst der Verstorbene und nachher der Überlebende geheiratet hat, das Verbot der Schwester seiner Frau sich nicht auf das Verbot der Frau eines Bruders erstrecken, wenn aber zuerst der Überlebende und nachher der Verstorbene geheiratet hat, ist ja das Verbot der Schwester seiner Frau zuerst eingetreten!?

יב כיון דלא אתי איסור אשת אח וחייל אאיסור אחות אשה הויא לה צרת ערוה שלא במקום מצוה ושריא:

12 Da das Verbot der Frau seines Bruders sich nicht auf das Verbot der Schwester seiner Frau erstreckt, so gilt jene als Nebenbuhlerin einer Inzestuösen, die dem Gebote nicht unterliegt, und ist erlaubt.

יג חלצו בית שמאי פוסלים וכו': פשיטא

13 IST AN IHNEN DIE ḤALIÇA VOLLZOGEN WORDEN, SO SIND SIE NACH DER SCHULE ŠAMMAJS &C. UNGEEIGNET. Selbstverständlich!?

יד לאפוקי דרבי יוחנן בן נורי דאמר בואו ונתקן להם לצרות שיהו חולצות ולא מתייבמות קמ"ל דבית הלל מכשירים:

14 Dies schließt die Lehre des R. Joḥanan b. Nuri aus. R. Joḥanan b. Nuri sagte nämlich: Kommt, wir wollen anordnen, daß an den Nebenbuhlerinnen die Ḥaliça und nicht die Schwagerehe vollzogen werde. Er lehrt uns, daß sie nach der Schule Hillels geeignet seien.

טו נתייבמו בית הלל פוסלין כו': הא תו למה לי איידי דתנא חלצו תנא נמי נתייבמו

15 IST AN IHNEN DIE SCHWAGEREHE VOLLZOGEN WORDEN, SO SIND SIE &C. NACH DER SCHULE HILLELS UNGEEIGNET. Wozu ist dies nötig? — Da er es von der Ḥaliça lehrt, so lehrt er es auch von der Schwagerehe.

טז תנן התם מגילה נקראת באחד עשר ובשנים עשר ובשלשה עשר ובארבעה עשר ובחמשה עשר לא פחות ולא יותר

16 Dort haben wir gelernt: Die Esterrolle wird am elften, am zwölften, am dreizehnten, am vierzehnten oder am fünfzehnten gelesen, weder früher noch später.

יז אמר ליה ר"ל לר' יוחנן איקרי כאן (דברים יד, א) לא תתגודדו לא תעשו אגודות אגודות האי לא תתגודדו מיבעי ליה לגופיה דאמר רחמנא לא תעשו חבורה על מת

17 Reš Laqiš sprach zu R. Joḥanan: Man sollte doch hierauf beziehen [die Worte]: ihr sollt euch keine Einschnitte machen [tithgodedu], ihr sollt keine Parteien bilden!? — [Das Wort] tithgodedu ist ja an sich nötig, denn der Allbarmherzige sagt, daß man sich keine Verletzung wegen eines Toten beibringe!?

יח א"כ לימא קרא לא תגודדו מאי תתגודדו שמע מינה להכי הוא דאתא ואימא כוליה להכי הוא דאתא אם כן לימא קרא לא תגודו מאי לא תתגודדו שמע מינה תרתי

18 Die Schrift könnte tegodedu sagen, wenn es aber tithgodedu heißt, so deutet es [auch] hierauf. — Vielleicht deutet es nur hierauf!?

יט א"ל עד כאן לא שנית מקום שנהגו לעשות מלאכה בערבי פסחים עד חצות עושין מקום שנהגו שלא לעשות אין עושין

19 Demnach sollte die Schrift tegodu sagen, wenn es aber tithgodedu heißt, so ist hieraus beides zu entnehmen. Da sprach er zu ihm: Du hast wohl bisher folgendes nicht gelernt: Wo es üblich ist, am Vorabend des Pesaḥfestes bis Mittag Arbeit zu verrichten, verrichte man, und wo es üblich ist, keine Arbeit zu verrichten, darf man keine verrichten.

כ א"ל אמינא לך אנא איסורא דאמר רב שמן בר אבא אמר ר' יוחנן (אסתר ט, לא) לקיים את ימי הפורים בזמניהם זמנים הרבה תיקנו להם חכמים ואת אמרת לי מנהגא

20 Jener erwiderte: Ich spreche mit dir von einem Verbote, denn R. Šamen b. Abba sagte im Namen R. Joḥanans: um diese Purimtage zu ihren bestimmten Zeiten zu halten, die Weisen haben verschiedene Zeiten festgesetzt, und du sprichst mir von einem Brauche!?

כא והתם לאו איסורא הויא והתנן (בלילה) בית שמאי אוסרין ובית הלל מתירין

21 Ist es denn da nicht ein Verbot, wir haben ja gelernt, während der Nacht sei es nach der Schule Šammajs verboten und nach der Schule Hillels erlaubt!?

כב אמר ליה התם הרואה אומר מלאכה הוא דלית ליה והא בית שמאי מתירין הצרות לאחים ובית הלל אוסרים

22 Da kann, wer dies sieht, glauben, dieser habe keine Beschäftigung. — Aber die Schule Šammajs erlaubt ja die Nebenbuhlerinnen den [übrigen] Brüdern und die Schule Hillels verbietet sie!?

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel