Yevamot 34

Kapitel 34

א ראשונה לא משתבש מאי ראשונה ראשונה לנפילה ומאן דתני שניה לא משתבש מאי שניה שניה לנשואין מי לא עסקינן דיבם ואח"כ כנס אלא מאי שניה שניה בנשואין

1 Wer sie erste nennt, irrt nicht, denn sie ist die erste hinsichtlich des Zufallens; wer sie zweite nennt, irrt nicht, denn sie ist die zweite hinsichtlich seiner Verheiratung. — Ist etwa nicht auch der Fall einbegriffen, wenn er zuerst die Schwagerehe vollzogen und nachher geheiratet hat!? — Vielmehr, sie ist die zweite hinsichtlich ihrer Verheiratung.

ב אשת אחיו שלא היה בעולמו היכא כתיבא אמר רב יהודה אמר רב אמר קרא (דברים כה, ה) כי ישבו אחים יחדו שהיתה להם ישיבה אחת בעולם פרט לאשת אחיו שלא היה בעולמו יחדו מיוחדים בנחלה פרט לאחיו מן האם

2 Wo befindet sich in der Schrift [das Verbot] der Frau seines nicht gleichzeitig mit ihm gelebt habenden Bruders? R. Jehuda erwiderte im Namen Rabhs: Die Schrift sagt: wenn Brüder (beisammen) wohnen, die beisammen auf der Welt geweilt haben, ausgenommen die Frau seines nicht gleichzeitig mit ihm gelebt habenden Bruders; beisammen, die hinsichtlich der Erbschaft zusammengehören, ausgenommen ein Bruder mütterlicherseits.

ג רבה אמר אחין מן האב יליף אחוה אחוה מבני יעקב מה להלן מן האב ולא מן האם אף כאן מן האב ולא מן האם

3 Rabba sagte: Daß sie als Brüder nur dann gelten, wenn sie es väterlicherseits sind, ist von der Bruderschaft der Söhne Ja͑qobs zu entnehmen; wie diese väterlicherseits und nicht mütterlicherseits, ebenso hierbei väterlicherseits und nicht mütterlicherseits. —

ד ולילף אחוה אחוה מעריות דנין אחים מאחים ואין דנין אחים מאחיך

4 Sollte man doch von der Bruderschaft beim Inzestverbote folgern!? — Man folgere hinsichtlich Brüder von Brüder, nicht aber hinsichtlich Brüder von deines Bruders. —

ה מאי נפקא מינה הא תנא דבי רבי ישמעאל (ויקרא יד, לט) ושב הכהן (ויקרא יד, מד) ובא הכהן זו היא שיבה זו היא ביאה ה"מ היכא דליכא מידי דדמי ליה אבל היכא דאיכא מידי דדמי ליה מדדמי ליה ילפינן

5 Weshalb nicht, in der Schule R. Jišma͑éls folgerten sie ja aus: wenn der Priester wiederkommt, und: wenn der Priester hineingeht, weil ‘kommen’ und ‘gehen’ dasselbe ist!? — Dies nur dann, wenn kein gleiches [Wort] vorhanden ist, wenn aber ein gleiches vorhanden ist, folgere man vom gleichen. —

ו ולילף אחוה אחוה מלוט דכתיב (בראשית יג, ח) כי אנשים אחים אנחנו מסתברא מבני יעקב הוה ליה למילף משום דמפני מדהוה ליה למכתב שנים עשר עבדיך בני אבינו וכתיב אחים ש"מ לאפנויי

6 Sollte man doch von der bei Loṭ gebrauchten Bruderschaft folgern, denn es heißt: sind wir doch Brüder!? — Es ist einleuchtend, daß von den Söhnen Ja͑qobs zu folgern ist, weil es bei diesen überflüssig ist. Es sollte doch nur heißen: zwölf sind deine Diener, Söhne eines Mannes; wenn es aber auch Brüder heißt, so ist dies überflüssig.

ז ואיצטריך למכתב אחים ואיצטריך למכתב יחדו דאי כתב רחמנא אחים ה"א לילף אחוה אחוה מלוט וכי תימא לא מפני לאיי אפנויי מפני מדהוה ליה למכתב רעים וכתיב אחים שמע מינה לאפנויי כתב רחמנא יחדו המיוחדים בנחלה

7 Und [die Worte] Brüder und beisammen sind beide nötig. Würde der Allbarmherzige nur Brüder geschrieben haben, so könnte man glauben, es sei von der bei Lot gebrauchten Bruderschaft zu folgern, und wollte man entgegnen, da sei es nicht überflüssig, so ist es wohl überflüssig, denn es sollte Freunde heißen, während es auch Brüder heißt; daher schrieb der Allbarmherzige beisammen, die hinsichtlich der Erbschaft zusammengehören.

ח ואי כתב רחמנא יחדו הוה אמינא דמייחדי באבא ובאמא צריכא

8 Und würde der Allbarmherzige nur beisammen geschrieben haben, so könnte man glauben, die gemeinsam Vater und Mutter haben, so lehrt er uns. —

ט והא מהיכא תיתי יבום בנחלה תלא רחמנא ונחלה מן האב ולא מן האם היא איצטריך סד"א הואיל וחידוש הוא דקמשתרי ערוה גביה אימא עד דמייחדי באבא ובאמא צריכא

9 Wie sollte man denn darauf kommen, der Allbarmherzige hat ja die Schwagerehe mit der Erbschaft verbunden, und die Erbschaft kommt vom Vater und nicht von der Mutter!? — Es ist dennoch nötig; da dies ein Novum ist, denn hierbei wird die Inzestuöse erlaubt, so könnte man glauben, nur wenn beide denselben Vater und dieselbe Mutter haben, so lehrt er uns.

י אמר רב הונא אמר רב שומרת יבם שמתה מותר באמה אלמא קסבר אין זיקה ולימא הלכה כדברי האומר אין זיקה

10 R. Hona sagte im Namen Rabhs: Wenn die Anwärterin der Schwagerehe gestorben ist, so ist ihm ihre Mutter erlaubt. — Demnach ist er der Ansicht, es bestehe keine Gebundenheit, so sollte er doch sagen, die Halakha sei wie derjenige, welcher sagt, es bestehe keine Gebundenheit!? —

יא אי הוה אמר הכי ה"א הנ"מ בתרי אבל בחד יש זיקה

11 Würde er so gesagt haben, so könnte man glauben, nur wenn es zwei sind, wenn aber einer, bestehe eine Gebundenheit. —

יב ולימא הלכה כדברי האומר אין זיקה אפי' בחד אי אמר הכי הוה אמינא אפילו מחיים קמשמע לן לאחר מיתה אין מחיים לא משום דאסור לבטל מצות יבמין

12 Sollte er doch sagen, die Halakha sei wie derjenige, welcher sagt, es bestehe keine Gebundenheit selbst bei einem!? — Würde er so gesagt haben, so könnte man glauben, auch bei Lebzeiten, so lehrt er uns, nur nach dem Tode, nicht aber bei Lebzeiten, weil es verboten ist, das Gesetz der Schwagerehe zu vereiteln. —

יג תנן יבמתו שמתה מותר באחותה באחותה אין באמה לא

13 Wir haben gelernt: Ist die Schwägerin gestorben, so ist ihm ihre Schwester erlaubt. Nur die Schwester, die Mutter aber nicht!? —

יד הוא הדין דאפילו באמה ואיידי דתנא רישא אשתו שמתה מותר באחותה באחותה אין אבל באמה לא דהויא לה איסורא דאורייתא תנא נמי סיפא מותר באחותה

14 Dasselbe gilt auch von der Mutter, da er aber im Anfangsatze lehrt, daß, wenn seine Frau gestorben ist, ihm ihre Schwester erlaubt sei, nur die Schwester und nicht die Mutter, die ihm nach der Tora inzestuös ist, so lehrt er auch im Schlußsatze, daß die Schwester ihm erlaubt ist.

טו ורב יהודה אמר שומרת יבם שמתה אסור באמה אלמא קסבר יש זיקה ולימא הלכה כדברי האומר יש זיקה

15 R. Jehuda aber sagt, wenn die Anwärterin der Schwagerehe gestorben ist, sei ihm ihre Mutter verboten. — Demnach ist er der Ansicht, es bestehe eine Gebundenheit, so sollte er doch sagen, die Halakha sei wie derjenige, welcher sagt, es bestehe eine Gebundenheit!? —

טז אי הוה אמר הכי הוה אמינא הנ"מ בחד אבל בתרי אין זיקה והא כי פליגי בתרי פליגי אלא אי אמר הכי

16 Würde er so gesagt haben, so könnte man glauben, nur wenn es einer ist, wenn aber zwei, bestehe keine Gebundenheit. — Aber sie streiten ja über den Fall, wenn es zwei sind!? —

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel