Yevamot 62

Kapitel 62

א וארעא אוקמא בחזקת בר שטיא

1 und das Grundstück verbleibe im Besitze des Irrsinnigen.

ב אלא אמר אביי (איוב לו, לג) יגיד עליו ריעו תנא בקידושין וה"ה לגירושין תנא בגירושין וה"ה לקידושין

2 Vielmehr, erklärte Abajje. der Gefährte bekundet dies; was er von der Antrauung lehrt, gilt auch von der Scheidung, und was er von der Scheidung lehrt, gilt auch von der Antrauung.

ג א"ל רבא אי יגיד עליו ריעו מאי זהו דקתני

3 Raba sprach zu ihm: Was bedeuten, wenn der Gefährte dies bekundet, [die Worte] ‘dies ist’!?

ד אלא אמר רבא כל שיש בקידושין יש בגירושין ויש בגירושין מה שאין בקידושין וזהו דגירושין לאו דוקא אלא משום דתנא זהו בקידושין תנא נמי זהו בגירושין וזהו דקידושין למעוטי מאי למעוטי זמן דליכא בקידושין

4 Vielmehr, erklärte Raba, was von der Antrauung gilt, gilt auch von der Scheidung, bei der Scheidung aber gibt es manches, was von der Antrauung nicht gilt. Das bei der Scheidung gebrauchte ‘dies ist’ ist nicht genau zu nehmen, und nur weil er bei der Antrauung ‘dies ist’ lehrt, lehrt er ‘dies ist’ auch bei der Scheidung. — Was schließen [die Worte] ‘dies ist’ bei der Antrauung aus? — Sie schließen das Datum aus, das bei der Antrauung fehlt. —

ה ומפני מה לא תקנו זמן בקידושין הניחא למ"ד משום פירי ארוסה לית לה פירי

5 Weshalb haben sie bei der Antrauung kein Datum angeordnet? Erklärlich ist es nach demjenigen, welcher sagt, es sei wegen des Fruchtgenusses [angeordnet worden], denn von der Verlobten steht ihm der Fruchtgenuß nicht zu,

ו אלא למ"ד משום בת אחותו ליתקין זמן

6 nach demjenigen aber, welcher sagt, wegen der Tochter seiner Schwester, sollte man doch ein Datum angeordnet haben!? —

ז משום דאיכא דמקדש בכספא ואיכא דמקדש בשטרא לא תקון רבנן זמן

7 Da manche die Antrauung mit einem Geldstücke und manche mit einer Urkunde vollziehen, so haben die Rabbanan kein Datum angeordnet.

ח א"ל רב אחא בריה דרב יוסף לרב אשי והא עבדא דאיכא דקני בכספא ואיכא בשטרא ותקון רבנן זמן התם רובא בשטרא הכא רובא בכספא

8 R. Aḥa, Sohn des R. Joseph, sprach zu R. Aši: Auch den Ankauf eines Sklaven vollziehen ja manche mit Geld und manche mit einer Urkunde, dennoch haben die Rabbanan ein Datum angeordnet!? — Dieser erfolgt meist durch Urkunde, jene aber meist durch ein Geldstück.

ט אב"א משום דלא אפשר היכי ליעביד לינחה גבי דידה מחקה ליה לינחה גבי דידיה זמנין דבת אחותו היא ומחפה עלה

9 Wenn du aber willst, sage ich: weil es nicht möglich ist. Wie sollte man es machen: läßt man [die Urkunde] bei ihr, so kann sie [das Datum] streichen, läßt man sie bei ihm, so kann er, wenn es die Tochter seiner Schwester ist, sie begünstigen.

י לינחה גבי עדים אי דזכירי ליתו ליסהוד ואי לא זמנין דחזו מכתבא ואתו מסהדי ורחמנא אמר מפיהם ולא מפי כתבם

10 Und wollte man sie bei den Zeugen lassen, so mögen sie ja, wenn sie es wissen, kommen und bekunden, und [wissen] sie es nicht, so könnten sie in die Urkunde einsehen und bekunden, und der Allbarmherzige sagt: aus ihrem Munde, nicht aber aus einem Schriftstücke. —

יא אי הכי בגירושין נמי נימא הכי התם להצלה דידה קאתי הכא לחובה דידה קאתי:

11 Demnach sollte man dies auch bei der Scheidung berücksichtigen!? — Bei dieser ist [die Urkunde] zu ihrer Rettung da, bei jener aber zu ihrer Belastung.

יב <big>מתני׳</big> ג' אחין נשואין ג' נכריות ומת אחד מהן ועשה בה השני מאמר ומת הרי אלו חולצות ולא מתייבמות

12 WENN DREI BRÜDER DREI EINANDER FREMDE GEHEIRATET HABEN UND EINER VON IHNEN GESTORBEN IST, UND DARAUF DER ANDERE [AN DIE WITWE] DIE EHEFORMEL GERICHTET HAT UND EBENFALLS GESTORBEN IST, SO IST AN IHNEN DIE ḤALIÇA UND NICHT DIE SCHWAGEREHE ZU VOLLZIEHEN,

יג שנאמר (דברים כה, ה) ומת אחד מהן יבמה יבא עליה שעליה זיקת יבם אחד ולא שעליה זיקת ב' יבמין רבי שמעון אומר מייבם לאיזו שירצה וחולץ לשניה:

13 DENN ES HEISST: und einer von ihnen stirbt, so komme ihr Schwager zu ihr, DIE AN EINEN SCHWAGER GEBUNDEN IST, NIGHT ABER, DIE AN ZWEI SCHWÄGER GEBUNDEN IST. R. ŠIMO͑N SAGT, ER VOLLZIEHE DIE SCHWAGEREHE BELIEBIG AN EINER VON IHNEN UND DIE ḤALIÇA AN DER ANDEREN.

יד <big>גמ׳</big> ואי זיקת ב' יבמין דאורייתא חליצה נמי לא תיבעי אלא מדרבנן וגזירה שמא יאמרו ב' יבמות הבאות מבית אחד מתייבמות

14 GEMARA. Wenn nach der Tora [auch] bei zwei Schwägern eine Gebundenheit besteht, so sollten sie auch der Ḥaliça nicht benötigen!? — Vielmehr, nur rabbanitisch, und hierbei ist berücksichtigt worden, man könnte sagen, daß an zwei aus einer Familie kommenden Schwägerinnen die Schwagerehe zu vollziehen sei. —

טו ונייבם לחדא וניחלוץ לחדא גזירה שמא יאמרו בית אחד מקצתו בנוי

15 Soll er doch an der einen die Schwagerehe und an der anderen die Ḥaliça vollziehen!? — Mit Rücksicht darauf, man könnte sagen, es sei ein Haus, teilweise errichtet

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel