Yevamot 87

Kapitel 87

א היתה אחת כשרה ואחת פסולה אם היה חולץ חולץ לפסולה ואם היה מייבם מייבם לכשרה:

1 IST EINE GEEIGNET UND EINE UNGEEIGNET, SO SOLL ER, WENN ER DIE ḤALIÇA VOLLZIEHT, DIES AN DER UNGEEIGNETEN, UND WENN ER DIE SCHWAGEREHE VOLLZIEHT, DIES [AUCH] AN DER GEEIGNETEN TUN.

ב <big>גמ׳</big> ארבעה אחין ס"ד אלא אימא ארבעה מאחין:

2 GEMARA. Vier Brüder, wie kommst du darauf!? – Lies vielmehr: vier von den Brüdern.

ג הרשות בידו: ושבקי ליה והתניא (דברים כה, ח) וקראו לו זקני עירו הן ולא שלוחן ודברו אליו מלמד שמשיאין לו עצה הוגנת לו

3 SO DARF &C. Wieso läßt man ihn, es wird ja gelehrt: Die Ältesten seiner Stadt sollen ihn laden, sie und nicht, ihre Vertreter; und zu ihm sprechen, dies lehrt, daß man ihm einen guten Rat erteile;

ד שאם היה הוא ילד והיא זקנה הוא זקן והיא ילדה אומרין לו מה לך אצל ילדה מה לך אצל זקנה כלך אצל שכמותך ואל תשים קטטה בביתך

4 ist er jung und sie alt oder er alt und sie jung, so spreche man zu ihm: was willst du mit einer Jungen, was willst du mit einer Alten, halte dich an deinesgleichen und bringe nicht Zank in dein Haus. –

ה לא צריכא דאפשר ליה א"ה אפילו טובא נמי עצה טובה קמ"ל ד' אין טפי לא כי היכי דנמטייה עונה בחדש:

5 In dem Falle, wenn er dies kann. – Demnach auch dann, wenn es mehr sind!? – Er lehrt uns einen guten Rat: nur vier und nicht mehr, damit auf jede eine Beiwohnung im Monat komme.

ו מי שהיה נשוי וכו': ונייבם לתרוייהו א"ר חייא בר אבא א"ר יוחנן אמר קרא (דברים כה, ט) אשר לא יבנה את בית אחיו בית אחד הוא בונה ואין בונה שני בתים

6 WENN JEMAND &C. VERHEIRATET WAR. Soll doch die Schwagerehe an beiden vollzogen werden!? R. Ḥija b. Abba erwiderte im Namen R. Joḥanans: Die Schrift sagt: der das Haus seines Bruders nicht errichtet, er errichte nur ein Haus und nicht zwei Häuser. –

ז ונחלוץ לתרוייהו אמר מר זוטרא בר טוביה אמר קרא (דברים כה, י) בית חלוץ הנעל בית אחד הוא חולץ ואין חולץ שני בתים

7 Soll doch die Ḥaliça an beiden vollzogen werden!? – Mar-Zuṭra b. Ṭobija erwiderte: Die Schrift sagt: das Haus des Entschuhten, die Entschuhung erfolge nur an einem Hause und nicht an zwei Häusern. –

ח ונייבם לחדא ונחלוץ לחדא אמר קרא (דברים כה, ז) אם לא יחפוץ הא חפץ ייבם כל העולה ליבום עולה לחליצה כל שאין עולה לייבום אין עולה לחליצה

8 Soll doch an einer die Schwagerehe und an einer die Ḥaliça vollzogen werden!? – Die Schrift sagt: wenn er nicht will, wenn er aber will, vollziehe er die Schwagerehe; wer zur Schwagerehe herankommt, kommt auch zur Ḥaliça heran, und wer zur Schwagerehe nicht herankommt, kommt auch zur Ḥaliça nicht heran.

ט ועוד שלא יאמרו בית מקצתו בנוי ומקצתו חלוץ ויאמרו אי דמייבם והדר חליץ הכי נמי אלא [דלמא] חליץ והדר מייבם וקם ליה בלא יבנה

9 Ferner auch, damit man nicht sage, es sei ein Haus, teilweise errichtet und teilweise nicht erichtet. – Mag man doch sagen!? – Wenn er zuerst die Schwagerehe und nachher die Ḥaliça vollzieht, ist dem auch so, er könnte aber zuerst die Ḥaliça und nachher die Schwagerehe vollziehen, und somit [die Worte] der nicht errichtet übertreten. –

י ואימא כי איכא חדא תתקיים מצות יבום כי איכא תרתי לא תתקיים מצות יבום

10 Vielleicht ist, wenn eine vorhanden ist, das Gebot der Schwagerehe auszuüben, und wenn zwei vorhanden sind, das Gebot der Schwagerehe nicht auszuüben!? –

יא א"כ צרת ערוה דאסר רחמנא למה לי השתא ב' בעלמא אמרת לאו בני חליצה ויבום נינהו צרת ערוה מיבעיא

11 Wozu brauchte dann der Allbarmherzige die Nebenbuhlerin der Inzestuösen zu verbieten: wenn an zwei fremden die Ḥaliça und die Schwagerehe nicht zu vollziehen ist, um wieviel weniger an der Nebenbuhlerin der Inzestuösen. –

יב אלמה לא אצטריך סד"א ערוה אבראי קיימא ותתייבם צרתה קמ"ל דאסירא

12 Wieso nicht, dies ist wohl nötig; man könnte glauben, die Inzestuöse stehe außerhalb, und die Schwagerehe sei an der Nebenbuhlerin zu vollziehen, so lehrt er uns, daß sie verboten sei!? –

יג אלא יבמתו יבמתו ריבה:

13 Vielmehr, die Wiederholung [des Wortes] seine Schwägerin ist einschließend.

יד היתה אחת כשרה: אמר רב יוסף כאן שנה רבי לא ישפוך אדם מי בורו ואחרים צריכים להם:

14 IST EINE GEEIGNET. R. Joseph sagte: Hier lehrte Rabbi, daß man sein Brunnenwasser nicht ausschütte, wenn andere dessen benötigen.

טו <big>מתני׳</big> המחזיר גרושתו והנושא חלוצתו והנושא קרובת חלוצתו יוציא והולד ממזר דברי ר"ע

15 WENN JEMAND SEINE GESCHIEDENE WIEDERGENOMMEN ODER SEINE ḤALUÇA ODER DIE VERWANDTE SEINER ḤALUÇA GEHEIRATET HAT, SO ENTFERNTE ER SIE, UND DAS KIND IST EIN HURENKIND – SO R. A͑QIBA;

טז וחכ"א אין הולד ממזר ומודים בנושא קרובת גרושתו שהולד ממזר:

16 DIE WEISEN SAGEN, DAS KIND SEI KEIN HURENKIND. JEDOCH PFLICHTEN SIE BEI, DASS, WENN JEMAND DIE VERWANDTE SEINER GESCHIEDENEN GEHEIRATET HAT, DAS KIND EIN HURENKIND SEI.

יז <big>גמ׳</big> וסבר ר' עקיבא הנושא קרובת חלוצתו הולד ממזר והאמר ריש לקיש כאן שנה רבי אחות גרושה מדברי תורה אחות חלוצה מדברי סופרים תני קרובת גרושתו

17 GEMARA. Ist R. A͑qiba denn der Ansicht, daß, wenn jemand die Verwandte seiner Ḥaluça geheiratet hat, das Kind ein Hurenkind sei, Reš Laqiš sagte ja, hier habe Rabbi gelehrt, die Schwester seiner Geschiedenen sei nach der Tora und die Schwester seiner Ḥaluça nach den Schriftkundigen [verboten]!? – Lies: die Verwandte seiner Geschiedenen. –

יח הכי נמי מסתברא דקתני סיפא ומודים בנושא קרובת גרושתו שהולד ממזר אי אמרת בשלמא איירי בה היינו דקתני ומודים אלא אי אמרת לא איירי בה מאי ומודים

18 Dies ist auch einleuchtend, denn im Schlußsatze lehrt er: jedoch pflichten sie bei, daß, wenn jemand die Verwandte seiner Geschiedenen geheiratet hat, das Kind ein Hurenkind sei. Einleuchtend ist es, daß er ‘pflichten bei’ lehrt, wenn du sagst, er spreche von dieser, wieso aber heißt es ‘pflichten bei’, wenn du sagst, er spreche von dieser nicht!? –

יט ודלמא הא קא משמע לן דיש ממזר מחייבי כריתות הא קתני לה לקמן איזהו ממזר כל שאר בשר שהוא בלא יבא דברי ר"ע ר"ש התימני אומר כל שחייבין עליו כרת בידי שמים והלכה כדבריו

19 Vielleicht lehrt er uns damit, daß der von mit der Ausrottung Belegten [Erzeugte] Hurenkind sei!? – Dies lehrt er weiter: Hurenkind ist jeder von Blutsverwandten [Erzeugte], deren [Verkehr] einem Verbote unterliegt – so R. A͑qiba; R. Šimo͑n der Temanite sagt, dessentwegen man sich der himmlischen Ausrottungsstrafe schuldig macht, und die Halakha ist nach seiner Ansicht zu entscheiden. –

כ ודלמא קסתים לן תנא כר"ש התימני א"כ ליתני שאר חייבי כריתות קרובת גרושתו למה לי אלא ש"מ איירי בה

20 Vielleicht entscheidet der Autor damit nach R.Šimo͑n dem Temaniten!? – Wenn dem so wäre, so sollte es ‘andere mit der Ausrottung belegte’ heißen, wenn es aber ‘Verwandte seiner Geschiedenen’ heißt, so spricht er von dieser. –

כא [ודלמא] לעולם לא איירי בה ואיידי דתנא מחזיר גרושתו ונושא חלוצתו וקרובת חלוצתו תני נמי קרובת גרושתו

21 Vielleicht spricht er tatsächlich nicht von dieser, und nur weil er von der Wiedernahme seiner Geschiedenen und dem Heiraten seiner Ḥaluça oder der Verwandten seiner Ḥaluça lehrt, lehrt er es auch von der Verwandten seiner Geschiedenen;

כב אלא קרובת חלוצתו לרבי עקיבא הוי ממזר אמר ר' חייא בר אבא א"ר יוחנן היינו טעמא דר"ע דאמר קרא בית חלוץ הנעל הכתוב קראו ביתו

22 jedoch ist nach R. A͑qiba, der von der Verwandten seiner Ḥaluça [Erzeugte] ein Hurenkind!? R. Ḥija b. Abba erwiderte im Namen R. Joḥanans: Folgendes ist der Grund R. A͑qibas: die Schrift sagt: das Haus des Entschuhten, womit sie diese als sein Haus bezeichnet.

כג אמר רב יוסף אמר ר"ש ב"ר הכל מודים במחזיר גרושתו

23 R. Joseph sagte im Namen des R. Šimo͑n b. Rabbi: Alle pflichten bei, daß wenn jemand seine Geschiedene wiedergenommen hat,

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel