Yevamot 92

Kapitel 92

א בטבל ולא מל כולי עלמא לא פליגי דמהני כי פליגי במל ולא טבל רבי אליעזר יליף מאבות ורבי יהושע באבות נמי טבילה הוה

1 hinsichtlich des Untertauchens ohne Beschneidung stimmen alle überein, daß es von Wirkung sei, sie streiten nur über die Beschneidung ohne Untertauchen; R. Elie͑zer folgert von den Vorfahren, und R. Jehošua͑ ist der Ansicht, auch bei den Vorfahren war das Untertauchen erfolgt. –

ב מנא ליה אילימא מדכתיב (שמות יט, י) לך אל העם וקדשתם היום ומחר וכבסו שמלותם ומה במקום שאין טעון כבוס טעון טבילה מקום שטעון כבוס אינו דין שטעון טבילה

2 Woher entnimmt er dies, wenn etwa aus dem Schriftverse: geh zum Volke und laß sie sich heute rüsten und morgen, daß sie ihre Kleider waschen; denn, wenn in einem Falle, wo das Kleiderwaschen nicht erforderlich ist, das Untertauchen erforderlich ist, um wieviel mehr war in dem Falle, wo das Kleiderwaschen erforderlich war, das Untertauchen erforderlich,

ג ודלמא נקיות בעלמא

3 so war dies vielleicht nichts weiter als ein Reinlichkeitsakt!? –

ד אלא מהכא (שמות כד, ח) ויקח משה את הדם ויזרוק על העם וגמירי דאין הזאה בלא טבילה

4 Vielmehr, hieraus: und Moše nahm das Blut und sprengte auf das Volk, und es ist uns überliefert, daß es kein Sprengen ohne Untertauchen gebe. –

ה ורבי יהושע טבילה באמהות מנלן סברא הוא דאם כן במה נכנסו תחת כנפי השכינה

5 Woher entnimmt R. Jehošua͑ das Untertauchen bei den Stammüttern? – Dies ist einleuchtend; wodurch sonst sind sie unter die Fittige der Göttlichkeit gekommen!?

ו א"ר חייא בר אבא א"ר יוחנן לעולם אינו גר עד שימול ויטבול פשיטא יחיד ורבים הלכה כרבים

6 R. Ḥija b. Abba sagte im Namen R. Joḥanans: Er ist erst dann Proselyt, wenn er beschnitten worden und untergetaucht ist. Selbstverständlich, bei [einem Streite zwischen] einem Einzelnen und einer Mehrheit ist ja die Halakha nach der Mehrheit zu entscheiden!? –

ז מאן חכמים רבי יוסי

7 Mit Weisen ist R. Jose gemeint.

ח דתניא הרי שבא ואמר מלתי ולא טבלתי מטבילין אותו ומה בכך דברי ר' יהודה רבי יוסי אומר אין מטבילין

8 Es wird nämlich gelehrt: Wenn jemand kommt und sagt, er sei beschnitten worden, jedoch nicht untergetaucht, so lasse man ihn untertauchen, und dabei ist nichts – so R. Jehuda: R. Jose sagt, man lasse ihn nicht untertauchen.

ט לפיכך מטבילין גר בשבת דברי ר' יהודה ור' יוסי אומר אין מטבילין

9 Daher lasse man einen Proselyten am Šabbath untertauchen – so R. Jehuda; R. Jose sagt, man lasse ihn nicht untertauchen.

י אמר מר לפיכך מטבילין גר בשבת פשיטא כיון דא"ר יהודה בחדא סגיא היכא דמל לפנינו מטבילין מאי לפיכך

10 Der Meister sagte: Daher lasse man einen Proselyten am Šabbath untertauchen. Selbstverständlich lasse man ihn, da nach R. Jehuda eines genügt, wenn er vor uns beschnitten worden ist, untertauchen; was heißt ‘daher’!? –

יא מהו דתימא לרבי יהודה טבילה עיקר וטבילה בשבת לא דקא מתקן גברא קמ"ל דר' יהודה או הא או הא בעי

11 Man könnte glauben, nach R. Jehuda sei das Untertauchen die Hauptsache und daher am Šabbath verboten, weil dadurch die Person hergerichtet wird, so lehrt er uns, daß nach R. Jehuda das eine oder sei. –

יב ר' יוסי אומר אין מטבילין פשיטא דכיון דאמר רבי יוסי תרתי בעינן תקוני גברא בשבת לא מתקנינן

12 «R. Jose sagt, man lasse ihn nicht untertauchen.» Selbstverständlich, R. Jose ist ja der Ansicht, beides sei erforderlich, und die Herrichtung der Person ist am Šabbath verboten!? –

יג מהו דתימא לר' יוסי מילה עיקר והתם הוא דלא הואי מילה בפנינו אבל היכא דהויא מילה בפנינו אימא ליטבל זה בשבתא קמ"ל דרבי יוסי תרתי בעי

13 Man könnte glauben, nach R. Jose sei die Beschneidung die Hauptsache, und jenes gelte nur in dem Falle, wenn die Beschneidung nicht vor uns erfolgt ist, wenn aber die Beschneidung vor uns erfolgt ist, lasse man ihn am Šabbath untertauchen, so lehrt er uns, daß nach R. Jose beides erforderlich sei.

יד אמר רבה עובדא הוה בי רבי חייא בר רבי ורב יוסף מתני רבי אושעיא בר רבי ורב ספרא מתני ר' אושעיא בר' חייא דאתא לקמיה גר שמל ולא טבל א"ל שהי כאן עד למחר ונטבלינך

14 Rabba sagte: Einst kam vor R. Ḥija b. Rabbi – R. Joseph lehrte: R. Oša͑ja b. Rabbi, und R. Saphra lehrte: R. Oša͑ja b. R. Ḥija – ein Proselyt, der beschnitten und nicht untergetaucht war. Da sprach dieser zu ihm: Warte bis morgen, sodann lassen wir dich untertauchen.

טו ש"מ תלת ש"מ גר צריך שלשה וש"מ אינו גר עד שימול ויטבול וש"מ אין מטבילין גר בלילה ונימא ש"מ נמי בעינן מומחין דלמא דאיקלעו

15 Hieraus ist dreierlei zu entnehmen. Es ist zu entnehmen, daß bei einem Proselyten drei [Personen] erforderlich sind; es ist zu entnehmen, daß er erst dann Proselyt ist, wenn er beschnitten worden und untergetaucht ist; und es ist zu entnehmen, daß man einen Proselyten nicht nachts untertauchen lasse. – Sollte er doch sagen, hieraus sei zu entnehmen, daß Approbierte erforderlich seien!? – Vielleicht [war es nur Zufall], daß sie zusammentrafen.

טז אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן גר צריך ג' משפט כתיב ביה

16 R. Ḥija b. Abba sagte im Namen R. Joḥanans: Bei einem Proselyten sind drei [Personen] erforderlich, denn bei diesem wird [das Wort] Recht gebraucht.

יז ת"ר מי שבא ואמר גר אני יכול נקבלנו ת"ל אתך במוחזק לך בא ועדיו עמו מנין ת"ל (ויקרא יט, לג) וכי יגור אתך גר בארצכם

17 Die Rabbanan lehrten: Man könnte glauben, daß, wenn jemand kommt und sagt, er sei Proselyt, man ihn aufnehme, so heißt es: mit dir, wenn er dir bekannt ist. Woher dies von dem Falle, wenn er kommt und Zeugen mitbringt? Es heißt: wenn mit dir ein Fremdling weilt in eurem Lande.

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel