Yoma 112

Kapitel 112

א רבי יהודה ורבי יוסי ורבי שמעון אוסרין אלמא אין ברירה

1 so R. Meír; R. Jehuda, R. Jose und R. Šimo͑n verbieten dies. Demnach gibt es keine fiktive Feststellung.

ב ממאי דילמא שאני התם כדקתני טעמא אמרו לו לר' מאיר אי אתה מודה שמא יבקע הנוד ונמצא שותה טבלים למפרע ואמר להם לכשיבקע

2 Aber wieso denn, vielleicht ist es da anders, wie er auch den Grund lehrt: Sie sprachen zu R. Meír: Pflichtest du etwa nicht bei, daß, wenn der Schlauch platzt, er rückwirkend Unverzehntetes getrunken haben wird!? Er erwiderte ihnen: Wenn er platzt!? –

ג אלא מדתני איו דתני איו ר' יהודה אומר אין אדם מתנה על שני דברים כאחד

3 Vielmehr, dies ist aus einer Lehre Ajos zu entnehmen, denn Ajo lehrte: R. Jehuda sagt, niemand könne sich bedingungsweise zwei Eventualitäten gleichzeitig Vorbehalten;

ד אלא אם בא חכם למזרח עירובו למזרח למערב עירובו למערב אבל לכאן ולכאן לא

4 vielmehr, kommt der Gelehrte aus der Ostseite, so ist ein E͑rub nach Osten giltig, und wenn aus der Westseite, so ist ein E͑rub nach Westen giltig, jedoch nicht da und dort.

ה והוינן בה מאי שנא לכאן ולכאן דלא דאין ברירה

5 Dagegen wandten wir ein: Da und dort wohl deshalb nicht, weil es keine fiktive Feststellung gibt, ebenso sollte es keine fiktive Feststellung geben,

ו למזרח ומערב נמי אין ברירה

6 auch wenn nach Osten oder nach Westen!?

ז ואמר ר' יוחנן כשכבר בא חכם

7 Darauf erwiderte R. Joḥanan: Wenn der Gelehrte bereits eingetroffen war. –

ח והשתא דאמרינן לרבי יהודה אין ברירה הא כתיבה אית ליה יום הכפורים נמי נעביד תרי ונכתוב עלייהו

8 Wenn du nun erklärst, R. Jehuda halte nichts von der fiktiven Feststellung, wohl aber halte er von der Aufschrift, so sollte man doch nach ihm für den Versöhnungstag zwei [Gestelle] herrichten und diese mit Aufschriften versehen!? –

ט משום חולשא דכהן גדול לאו אדעתיה דאי לא תימא הכי בלא כתיבה נמי האי נפיש והאי זוטר

9 Der Hochpriester könnte sie wegen seiner Schwäche übersehen.

י וכי תימא לא מקביל ליה כוליה והאמר רב יהודה השוחט צריך שיקבל את כל דמו של פר שנאמר (ויקרא ד, ז) ואת כל דם הפר ישפוך אל יסוד המזבח

10 Wolltest du dem nicht zustimmen, so könnte er sie ja auch ohne Aufschrift [unterscheiden], denn das eine ist mehr, und das andere ist weniger, und wenn du erwidern wolltest, er nehme nicht das ganze [Blut] auf, so sagte ja R. Jehuda, der Schlachtende müsse das ganze Blut des Farren aufnehmen, denn es heißt: das ganze Blut des Farren gieße er auf den Grund des Altars.

יא וכי תימא דילמא משתפיך מיניה האי חיור והאי סומק אלא משום חולשא דכ"ג לאו אדעתיה הכא נמי משום חולשא דכהן גדול לאו אדעתיה

11 Wolltest du einwenden, es könnte davon vergossen werden, so ist ja dieses hell und jenes dunkel. Du mußt also erklären, der Hochpriester würde wegen seiner Schwäche darauf nicht geachtet haben, ebenso würde er wegen seiner Schwäche auch [auf die Aufschriften] nicht geachtet haben.

יב ההוא דנחית קמיה דרבא אמר יצא והניחו על כן שני שבהיכל נטל דם הפר והניח דם השעיר

12 Einst trat jemand vor Raba und rezitierte: Hierauf kam er heraus und stellte es auf das zweite Gestell im Tempel; er nahm das Blut des Farren und setzte das Blut des Bockes ab.

יג אמר ליה חדא כרבנן וחדא כרבי יהודה אימא הניח דם השעיר ונטל דם הפר

13 Da sprach er zu ihm: Eines nach den Rabbanan und eines nach R. Jehuda!? Sage vielmehr: er stellte das Blut des Bockes hin und nahm das Blut des Farren.

יד והזה ממנו על הפרוכת כנגד ארון מבחוץ תנו רבנן (ויקרא טז, טז) וכן יעשה לאהל מועד מה תלמוד לומר כשם שמזה לפני לפנים כך מזה בהיכל

14 DANN SPRENGTE ER DAVON GEGEN DEN VORHANG, GEGENÜBER DER [BUNDESLADE VON AUSSEN. Die Rabbanan lehrten:Und ebenso verfahre er mit dem Offenbarungszelte; was besagt dies?

טו מה לפני לפנים אחת למעלה ושבע למטה מדם הפר כך מזה בהיכל וכשם שלפני לפנים אחת למעלה ושבע למטה מדם השעיר כך מזה בהיכל (ויקרא טז, טז) השוכן אתם בתוך טומאתם אפילו בשעת שהן טמאים שכינה עמהם

15 Wie er im Allerinnersten sprengt, so sprenge er auch im Tempelschiffe; wie er im Allerinnersten vom Blute des Farren einmal aufwärts und siebenmal abwärts sprengt, ebenso sprenge er auch im Tempelschiffe; und wie er im Allerinnersten vom Blute des Bockes einmal aufwärts und siebenmal abwärts sprengt, ebenso sprenge er auch im Tempelschiffe. Der unter ihnen ist, inmitten ihrer Unreinigkeiten; selbst wenn sie unrein sind, befindet sich die Göttlichkeit unter ihnen.

טז אמר ליה ההוא צדוקי לר' חנינא

16 Einst sprach ein Minäer zu R. Ḥanina:

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel