Yoma 113

Kapitel 113

א השתא ברי טמאים אתון דכתיב (איכה א, ט) טומאתה בשוליה אמר ליה תא חזי מה כתיב בהו (ויקרא טז, טז) השוכן אתם בתוך טומאתם אפילו בזמן שהן טמאין שכינה שרויה בינהן

1 Nun seid ihr entschieden unrein, denn es heißt: ihrer Unreinigkeit an ihren Säumen. Dieser erwiderte: Komm und siehe, was von ihnen geschrieben steht: der unter ihnen ist, inmitten ihrer Unreinigkeiten, selbst wenn sie unrein sind, befindet sich die Göttlichkeit unter ihnen. –

ב וכי דבר הלמד בהיקש חוזר ומלמד בהיקש

2 Kann denn aus dem, was durch Vergleichung gefolgert wird, durch Vergleichung gefolgert werden!? –

ג האי הימנו ודבר אחר הוא ולא הוי היקש

3 Hierbei erfolgt es durch sich selbst nebst einem anderen, und dies ist keine Vergleichung. –

ד הניחא למאן דאמר לא הוי היקש אלא למאן דאמר הוי היקש מאי איכא למימר

4 Allerdings nach demjenigen, welcher sagt, dies sei keine Vergleichung, wie ist es aber nach demjenigen zu erklären, welcher sagt, dies sei eine Vergleichung!? –

ה מקומות הוא דגמרי מהדדי

5 Nur die Orte werden von einander gefolgert.

ו אי בעית אימא חוץ מבפנים בחדא זימנא גמר

6 Wenn du aber willst, sage ich: er folgert [die Sprengungen] außerhalb und innerhalb [des Allerheiligsten] gleichzeitig.

ז תנא כשהוא מזה אינו מזה על הפרוכת אלא כנגד הפרוכת אמר ר' אלעזר בר' יוסי אני ראיתיה ברומי והיו עליה כמה טיפי דמים של פר ושעיר של יום הכפורים

7 Es wird gelehrt: Wenn er sprengt, sprenge er nicht direkt auf den Vorhang, sondern gegen den Vorhang. R. Elea͑zar b. Jose sprach: Ich habe ihn in Rom gesehen, und es waren darauf viele Spritzer vom Blute des Farren und des Bockes des Versöhnungstages. –

ח ודילמא דפר העלם דבר של צבור ושעירי ע"ז הוו

8 Vielleicht waren sie vom Farren wegen Irrens der Gemeinde oder den Böcken wegen Götzendienstes!? –

ט דחזא דעבידי כסדרן ותנן נמי גבי פר העלם דבר של צבור כי האי גוונא כשהוא מזה לא היו נוגעין בפרוכת ואם נגעו נגעו

9 Er sah, daß sie in der Reihenfolgewaren. Desgleichen haben wir auch vom Farren wegen Irrens der Gemeinde gelernt: Wenn er sprengte, durften [die Spritzer] nicht den Vorhang berühren; haben sie ihn berührt, so ist nichts dabei.

י אמר רבי אלעזר ברבי יוסי אני ראיתיה ברומי והיו עליה כמה טיפי דמים של פר העלם דבר של צבור ושעירי ע"ז ודילמא דפר ושעיר של יום הכפורים נינהו דחזנהו דעבידי שלא כסדרן

10 R. Elea͑zar b. Jose sprach: Ich habe ihn in Rom gesehen, und es waren darauf viele Spritzer vom Blute des Farren wegen Irrens der Gemeinde und der Ziegenböcke wegen Götzendienstes. – Vielleicht waren sie vom Farren und vom Bocke des Versöhnungstages!? – Er sah, daß sie nicht in der Reihenfolge waren.

יא נתערבו לו דמים בדמים אמר רבא נותן אחת למעלה ושבע למטה ועולה לו לכאן ולכאן

11 Ist ihm das Blut [des einen] mit dem Blute [des anderen] vermischt worden, so sprenge er, wie Raba sagte, einmal aufwärts und siebenmal abwärts, und dies wird ihm für diesen und für jenen angerechnet.

יב אמרוה קמיה דרבי ירמיה אמר בבלאי טפשאי משום דדיירי בארעא דחשוכא אמרי שמעתא דמחשכן הא קא יהיב למעלה דשעיר מקמי מטה דפר והתורה אמרה (ויקרא טז, כ) וכלה מכפר את הקדש כלה דם הפר ואחר כך כלה דם השעיר

12 Als man dies R. Jirmeja vortrug, sprach er: Die dummen Babylonier, da sie in einem finsteren Lande wohnen, lehren sie auch finstere Dinge. Demnach erfolgt ja die Aufwärts[sprengung] des Bockes vor der Abwärts[sprengung] des Farren, und die Tora sagt: wenn er vollendet hat die Sühne des Heiligtums, zuerst vollendet er sie durch das Blut des Farren und nachher vollendet er sie durch das Blut des Bockes.

יג אלא אמר רבי ירמיה נותן אחת למעלה ושבע למטה לשם הפר וחוזר ונותן אחת למעלה ושבע למטה לשם השעיר

13 Vielmehr, sagte R. Jirmeja, sprenge er zuerst einmal aufwärts und siebenmal abwärts für den Farren und nachher einmal aufwärts und siebenmal abwärts für den Bock.

יד נתערבו לו דמים בדמים במתנות האחרונות סבר רב פפא קמיה דרבא למימר נותן שבע למטה לשם פר ולשם שעיר וחוזר ונותן אחת למעלה לשם שעיר

14 Ist ihm bei den letzten Sprengungen das Blut [des einen] mit dem Blute [des anderen] vermischt worden, so sprenge er, wie R. Papa vor Raba lehren wollte, siebenmal abwärts für den Farren und den Bock und darauf einmal aufwärts für den Bock;

טו אמר ליה רבא עד השתא קרו לן טפשאי והשתא טפשאי דטפשאי דקא מגמרינן להו ולא גמירי והא קא יהיב מטה דשעיר מקמי מעלה דשעיר והתורה אמרה תן למעלה ואחר כך למטה

15 da sprach Raba zu ihm: Bis jetzt nannten sie uns Dumme, jetzt aber können sie uns Dümmste der Dummen nennen: wir belehren sie, und sie lernen nichts. Demnach erfolgt ja das Abwärts [sprengen] des Bockes vor dem Aufwärts [sprengen] des Bockes, und die Tora sagt, man sprenge zuerst aufwärts und nachher abwärts.

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel