Yoma 125

Kapitel 125

א שחטן בחוץ קודם שנפתחו דלתות ההיכל פטור מ"ט מחוסר פתיחה כמחוסר מעשה דמי
1 das Fehlen des Losens gelte als Fehlen einer Handlung, ist, wer solche außerhalb geschlachtet hat, bevor die Türen des Tempels geöffnet worden sind, frei, weil das Fehlen des Öffnens als Fehlen einer Handlung gilt. –
ב ומי אית ליה לרב חסדא הואיל
2 Berücksichtigt denn R. Ḥisda die Eventualität,
ג והאמר רב חסדא פסח ששחטו בחוץ בשאר ימות השנה לשמו פטור שלא לשמו חייב
3 er sagte ja, wer das Pesaḥopfer an den übrigen Tagen des Jahres außerhalb als solches geschlachtet hat, sei frei, und wenn nicht als solches, schuldig.
ד טעמא דשלא לשמו הא סתמא לשמו הוא ופטור ואמאי לימא הואיל וראוי שלא לשמו בפנים
4 Nur dann, wenn nicht als solches, wenn aber ohne Bestimmung, so gilt es als solches und ist er frei. Weshalb nun, man sollte ja sagen: nicht als solches wäre es eventuell innerhalb tauglich!? –
ה הכי השתא התם בעי עקירה האי לא בעי עקירה
5 Es ist ja nicht gleich; da ist eine Entreißung nötig, hierbei aber nicht.
ו רבה בר שימי מתני להו בדרבה וקשיא ליה דרבה אדרבה ומשני כדשנינן
6 Rabba b.Šimi lehrte beides im Namen Rabbas, wies auf einen Widerspruch hin, in dem Rabba sich befindet, und er erklärte es so, wie wir es eben erklärt haben.
ז כי אתא רב דימי אמר ר' ירמיה אמר ר' יוחנן פסח ששחטו בחוץ בשאר ימות השנה בין לשמו בין שלא לשמו פטור
7 Als R. Dimi kam, sagte er im Namen R. Jirmejas im Namen R. Joḥanans: Wer an den übrigen Tages des Jahres das Pesaḥopfer außerhalb geschlachtet hat, ob als solches oder nicht als solches, ist frei.
ח אמר רב דימי אמריתה לשמעתא קמיה דר' ירמיה בשלמא לשמו דהא לא חזי ליה אלא שלא לשמו אמאי הא חזי שלא לשמו בפנים
8 R. Dimi sagte: Ich trug R. Jirmeja folgendes vor: allerdings wenn als solches, da es dann nicht tauglich ist, weshalb aber, wenn nicht als solches, nicht als solches ist es ja außerhalb [als Heilsopfer] tauglich!?
ט ואמר לי עקירת חוץ לאו שמה עקירה
9 Da erwiderte er mir: Die Entreißung [zur Schlachtung] außerhalb ist keine Entreißung.
י כי אתא רבין אמר רבי ירמיה אמר רבי יוחנן פסח ששחטו בחוץ בשאר ימות השנה בין לשמו בין שלא לשמו חייב
10 Als Rabin kam, sagte er im Namen R. Jirmejas im Namen R.Joḥanans: Wer an den übrigen Tagen des Jahres das Pesaḥopfer außerhalb geschlachtet hat, ob als solches oder nicht als solches, ist schuldig. –
יא ואפי' לשמו והתנן מחוסר זמן בין בגופו בין בבעלים
11 Wieso selbst wenn als solches, wir haben ja gelernt: Dem die Zeit [der Darbringung] nach fehlt: ob ihm selbst oder dem Eigentümer.
יב ואיזהו מחוסר זמן בבעלים הזב והזבה והיולדת והמצורע
12 Was heißt beim Eigentümer Fehlen der Zeit? Wenn ein männlicher oder eine weibliche Flußbehaftete, eine Wöchnerin oder ein Aussätziger
יג שהקריבו חטאתם ואשמם בחוץ פטורין עולותיהן ושלמיהן בחוץ חייבין
13 ihre Sündopfer oder ihre Schuldopfer [vorzeitig] außerhalb dargebracht haben, sind sie frei; wenn aber ihre Brandopfer und ihre Heilsopfer, so sind sie schuldig.
יד ואמר רב חלקיה בר טובי לא שנו אלא לשמו אבל שלא לשמו חייב
14 Hierzu sagte R. Ḥilqija b.Ṭobi: Dies lehrten sie nur von dem Falle, wenn als solche, wenn aber nicht als solche, sind sie schuldig.
טו לשמו מיהא פטור אמאי נימא הואיל וראוין שלא לשמו בפנים הכי השתא התם בעי עקירה הכא פסח בשאר ימות השנה שלמים נינהו
15 Wieso sind sie frei, wenn als solche, man sollte ja sagen, nicht als solche wären sie eventuell innerhalb tauglich!? – Es ist ja nicht gleich; da ist eine Entreißung nötig, während das Pesaḥopfer an den übrigen Tagen des Jahres Heilsopfer ist.
טז רב אשי מתני חייב כדאמרינן רב ירמיה מדפתי מתני פטור קסבר פסח בשאר ימות השנה בעי עקירה ועקירת חוץ לאו שמה עקירה ופליגא דרב חלקיה בר טובי
16 R. Asi lehrte, er sei schuldig, wie wir erklärt haben; R. Jirmeja aus Diphte lehrte, er sei frei, denn er ist der Ansicht, auch beim Pesaḥopfer an den übrigen Tagen des Jahres sei eine Entreißung erforderlich, und die Entreißung [zur Schlachtung] außerhalb sei keine Entreißung. Er streitet somit gegen R. Ḥilqija b.Ṭobi.
יז אמר מר משהגריל עליהן חייב על של שם ופטור על של עזאזל
17 Der Meister sagte: Wenn nach dem Losen, wegen des für Gott bestimmten schuldig und wegen des für A͑zazel bestimmten frei.
יח תנו רבנן (ויקרא יז, ג) איש איש מבית ישראל אשר ישחט שור או כשב או עז במחנה או אשר ישחט מחוץ למחנה ואל פתח אהל מועד לא הביאו להקריב קרבן לה'
18 Die Rabbanan lehrten: <i>Jedermann aus dem Hause Jisraél, der ein Rind oder ein Lamm oder eine Ziege schlachtet im Lager, oder der sie schlachtet außerhalb des Lagers, und sie zur Tür des Offenbarungszeltes nicht hinbringt, um sie als Opfergabe für den Herrn darzubringen</i>.
Vorheriges KapitelNächstes Kapitel