Yoma 126

Kapitel 126

א אי קרבן שומע אני אפילו קדשי בדק הבית שנקראו קרבן כענין שנא' (במדבר לא, נ) ונקרב את קרבן ה ת"ל (ויקרא יז, ד) ואל פתח אהל מועד לא הביאו כל הראוי לפתח אהל מועד חייב עליו בחוץ כל שאינו ראוי לפתח אהל מועד אין חייבין עליו בחוץ

1 Aus [dem Worte] Opfer könnte man entnehmen, auch die Heiligtümer des Reparaturfonds’ seien einbegriffen, da auch diese ‘Opfer’ heißen, wie es heißt: wir bringen dem Herrn eine Opfergabe, so heißt es: und sie zur Tür des Offenbarungszeltes nicht hinbringt; ist es zur Tür des Offenbarungszeltes hinzubringen, so ist man, wenn man es außerhalb [schlachtet], schludig, und ist es nicht zur Tür des Offenbarungszeltes hinzubringen, so ist man, wenn man es außerhalb [schlachtet], nicht schuldig.

ב אוציא אלו שאין ראוין לפתח אהל מועד ולא אוציא פרת חטאת ושעיר המשתלח שהוא ראוי לבוא אל פתח אהל מועד ת"ל לה' מי שמיוחדין לה' יצאו אלו שאין מיוחדין לשם

2 Ich würde demnach nur diejenigen ausschließen, die zur Tür des Offenbarungszeltes nicht hinzubringen sind, nicht aber würde ich (die Sündopferkuh und) den fortzuschickenden Bock ausschließen, die zur Tür des Offenbarungszeltes hinzubringen sind, so heißt es: für den Herrn,

ג ולה' להוציא הוא ורמינהו (ויקרא כב, כז) ירצה לקרבן אשה לה' אלו אישים

3 nur die für den Herrn bestimmt sind, ausgenommen diese, die nicht für den Herrn bestimmt sind. – Sind denn [die Worte] für den Herrn ausschließend, ich will auf einen Widerspruch hinweisen:Es wird als Feueropfer für den Herrn wohlgefällig auf genommen werden, das sinddie Feueropfer;

ד מנין שלא יקדישנו מחוסר זמן ת"ל קרבן לה' לרבות שעיר המשתלח

4 woher, daß man es vor Erlangung des Alters auch nicht weihen darf? Es heißt: als Opfer für den Herrn, dies schließt auch den fortzuschickenden Bock ein!?

ה אמר רבא התם מענינא דקרא והכא מענינא דקרא התם דאל פתח לרבות לה' להוציא הכא דאשה להוציא לה' לרבות

5 Raba erwiderte: Dort nach dem Zusammenhänge des Schriftverses und hier nach dem Zusammenhänge des Schriftverses. Dort, wo [die Worte zur Tür einschließend sind, sind [die Worte] für den Herrn ausschließend, hier aber, wo [das Wort] Feueropfer ausschließend ist, sind [die Worte] für den Herrn einschließend. –

ו טעמא דרבי רחמנא הא לא רבי הוה אמינא שעיר המשתלח קדוש במחוסר זמן והא אין הגורל קובע אלא בראוי לשם

6 Nur aus dem Grunde, weil der Allbarmherzige ihn einbegriffen hat, würde er ihn aber nicht; einbegriffen haben, so würde man geglaubt haben, der fortzuschickende Bock könne vor Erlangung des Alters geweiht werden; aber das Los kann ja nur dann entscheiden, wenn er auch für den Herrn geeignete ist!?

ז אמר רב יוסף הא מני חנן המצרי היא דתניא חנן המצרי אומר אפילו דם בכוס מביא חבירו ומזווג לו

7 R. Joseph erwiderte: Hier ist die Ansicht Ḥanan des Ägypters vertreten, denn es wird gelehrt, Ḥanan der Ägypter sagt, selbst, wenn das Blut bereits im Becher ist, hole man einen anderen als Paar. –

ח אימר דשמעת ליה לחנן המצרי דלית ליה דחויין דלית ליה הגרלה מי שמעת ליה דילמא מייתי ומגריל

8 Allerdings ist Ḥanan der Ägypter der Ansicht, daß [das Blut] nicht zurückzusetzen sei; ist er etwa auch der Ansicht, das Losen sei nicht nötig, vielleicht muß man [zwei] holen und losen!?

ט אלא אמר רב יוסף הא מני רבי שמעון היא דתניא מת אחד מהן מביא חבירו שלא בהגרלה דברי רבי שמעון

9 Vielmehr, erwiderte R. Joseph, hier ist die Ansicht R. Šimo͑ns vertreten. Es wird nämlich gelehrt: Verendet einer von ihnen, so hole man ohne zu losen einen anderen – so R. Šimo͑n.

י רבינא אמר כגון שהומם וחיללו על אחר

10 Rabina erwiderte: In dem Falle, wenn er ein Gebrechen bekommen und man ihn mit einem anderen umgetauscht hat. –

יא ומנא תימרא דפסיל ביה מומא דתניא (ויקרא כב, כב) ואשה לא תתנו מהם אלו החלבים

11 Woher entnimmst du, daß ein Gebrechen ihn untauglich mache? – Es wird gelehrt: Als Feueropfer sollt ihr von diesen nicht verwenden, das sind die Fettstücke;

יב אין לי אלא כולן מקצתן מנין ת"ל מהם מזבח זו זריקת דמים לה' לרבות שעיר המשתלח

12 ich weiß dies nur von allen, woher dies von einem Teile desselben? Es heißt: von diesen. Altar, das ist das Blutsprengen; für den Herrn, dies schließt den fortzuschickenden Bock ein.

יג ואיצטריך למיכתב בעל מום ואיצטריך למיכתב מחוסר זמן דאי כתב רחמנא מחוסר זמן משום דלא מטי זמניה אבל בעל מום דמטי זמניה אימא לא ואי כתב רחמנא בעל מום משום דמאיס אבל מחוסר זמן דלא מאיס אימא לא צריכא

13 Und dies ist sowohl vom gebrechenbehafteten als auch vom des Alters ermangelnden zu schreiben nötig. Würde der Allbarmherzige es nur vom des Alters ermangelnden geschrieben haben, [so könnte man glauben,] weil er das Alter noch nicht erlangt hat, nicht aber der gebrechenbehaftete, der das Alter bereits erlangt hat. Und würde der Allbarmherzige es nur vom gebrechenbehafteten geschrieben haben, [so könnte man glauben,] weil er widerwärtig ist, nicht aber der des Alters ermangelnde, der nicht widerwärtig ist. Daher ist beides nötig.

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel